שלום ילדים וילדות, מי רוצה להיות ראש העיר חיפה בשנת 2023? מי רוצה להיות חבר מועצה ולא קיבל? זהו יום המזל שלכם, קחו פנקס ועט.
למי שרוצה להיבחר למועצה אני מציע להיות פעיל בשכונה, להציף צרכים ברמה המקומית, לעבוד עם תקשורת, לנהל מאבקים (אנטנות, חניות, פינוי אשפה), להילחם ולזכות באמון הציבור. לבעל השאיפות לראשות העיר מומלץ להציע הצעות לסדר היום במועצה, למלא תפקיד עירוני על הצד הטוב ביותר (סגנות, תיק עירוני, ראשות ועדה) ולייצר שינוי דה פקטו במציאות. עם יועץ תקשורת טוב השמים הם הגבול.
הבעיה היא שכל הדברים האלה דורשים זמן, רצון, השקעה ואכפתיות מהעיר. אז למי שאין את כל אלו אני מציע פשוט להסית נגד ערבים.
ראשית, להסית נגד ערבים עובד מעולה. כולנו ראינו את התוצאות ברמה הארצית. לאף אחד לא מזיז אם הערבים נהרו או לא, אבל זה הכניס את יהודה גליק לכנסת. הצלחה מסחררת.
שנית, הערבים הם משאב בלתי מתכלה. בחיפה יותר מעשרה אחוזים מהתושבים הם ערבים, והם לא הולכים לשום מקום – לא לתל אביב, לא לקנות בית בגליל והם לא חולמים על ברלין בקיץ (מה לעזאזל יש בברלין בקיץ?). בקיצור, כמו בתי הזיקוק שמניבים בכל קדנציה יבול נאה לסיעה הרלוונטית, גם הערבים הם משאב אלקטורלי – רק להסית ולאסוף קולות. אבל לא שלהם כמובן. ערבים בחיפה הם כמו נרות בחנוכה – לראותם בלבד. רק בחנוכה, ורק בוואדי ניסנס או במושבה הגרמנית, רק בפסטיבל "החג של החגים" שבו הם משמשים עלה תאנה בין לאומי של דו קיום.
ילדים וילדות, לדבר על העבר של חיפה כעיר פלסטינית אסור, כי זה מציף את מה שקרה ב־1948, וכולנו יודעים איזו מילה אסור להגיד שקשורה ל־1948. לדבר על הגירת צעירים ערבים לעיר אסור גם כי זה לא מתאים לנרטיב השולט של בריחת הצעירים. על הסטודנטים שמגיעים לחיפה מהגליל בעשור האחרון פשוט אסור לדבר, כמו גם על סצינת האנדרגראונד המהממת ועל הפריחה העסקית שהיא מביאה איתה לעיר.
רוצים להישאר מעודכנים?
אז נשארנו, היהודים כלומר, עם ריחוק תרבותי עצום מחלק בלתי נפרד מהעבר, מההווה ומהעתיד של העיר, שמתכתב גם עם הזנחה של הרחובות עג’לון ואירביד, שכונת חליסה והחלקים בעיר התחתית הרחוקים ממרכזי הכוח בכרמל.
על הריחוק והפחד הזה למשל רכב עוזר ראש העיר החדש כשהביא להפגנה את יואב “הצל” אליאסי. על הטריק הזה מקווים לרכב לפחות שלושה “פוליטיקאים” לקראת הבחירות הבאות במקום לטרוח ולעשות עבודה לטובת הציבור החיפאי. הקמפיין הלאומי (או הלאומני) כבר התחיל. פוסט מתלהם על נאום של 20 שניות של רג’א זעאתרה מצד ראש העיר הבא בעיני עצמו, קריאות להפגנה נגד מינויו של זעאתרה לסגן נוסף. “אנחנו נעקור את הנגע הזה”. דה לגיטימציה בדיוק כמו בספר לפוליטיקאי המתחיל.
האם אני מסכים עם זעאתרה בכל נושא? כנראה שלא. האם זו זכותו להחזיק בדעותיו? בוודאי. האם הוא ראוי למלא תפקיד ציבורי? לא פחות ממי שהחזיקו בתפקיד בקדנציה הקודמת. האם הוא מייצג את הציבור שהצביע עבורו – ערבים ויהודים? כן, כן ושוב כן.
זוהי קריאת השכמה עבורנו, החיפאים. אסור להכניס לחיפה את השיח המתלהם. מותר לדבר על הכל אבל אסור להסית. חיפאים, אמרו בקול רם לכל מי שחפץ לקרוע את המרקם החברתי–תרבותי של העיר לטובת מטרות פוליטיות – את/ה לא רצוי/ה פה. לא בחיפה. תלכו לירושלים או משהו. חיפה היא פלורליסטית וסובלנית. אין פה מקום לגזענות.
הכותב הוא פעיל בארגוני איכות סביבה
הנה קול שפוי
תודה
קול שפוי?!! האמנם?
היית רוצה להכניס אליך הביתה מי שמערער על זכותך לחיות באותו בית?
אין לי שנאה כלפי ערבים, כל אדם באשר הוא אדם יישפט לפי מעשיו. לצאת
נגד זעאטרה הוא הוא המעשה השפוי. חבל רק שיש בין מי שמוחה נגד מינויו
גם כאלה שמתבטאים בגזענות. אבל מכאן ועד לאמץ אחד כמו זעאטרה כסגן ראש עיר,
הדרך רחוקה.
דעה הזויה, כרגיל אצל שמאל הזוי
חשבתי שתגיד שהמתכון לסגן ראש עיר זה להסית עבור חמאס וחזבאללה בעודך מלהג על דו קיום.
הערבים מדברים על דו קיום וכבוד הדדי ובלי הסתה ואז בוחרים טיבים זועבים בשאקות וזעאתרים בתור נציגיהם..
אזרח שפוי
הערבים במגינת ישראל נהנים מזכיות רבות אפס חובות.רובם המוחץ לא עושים צבא וגם מעטים עושים שירות לאומי.יודעים לקחת מהמדינה קיצבאות ביטוח לאומי.מקבלים סיוע בשכר דירה והטבות שונות מהמדינה. לא תורמים כלום למדינה.( רוב העסקים של ערביי ישראל מעלימים מיסים) וגם עוינים את מדינת ישראל בצורה גלויה ובעיקר סמויה. כל עוד ערביי ישראל לא נאמנים למדינה במאה אחוז לא תורמים למדינה ( צבא שירות לאומי תשלום מיסים ועוד) לא מגיע להם שויין זכיות מלא.