זה היה קרב אבוד מראש. אף אדם, אף רוח ואף מכונה אינם מסוגלים לגבור על נחשול צונאמי אדיר מימדים שפורץ ממעמקי המצולות וגואה ומתעצם ככל שהוא נע וסוחף עמו לא רק את כל מה שנקרה בדרכו אלא גם את קרביה של התהום עצמה שמעליה הוא דוהר. שום דבר לא יעצור את תנועתו, שום דבר לא יבלום את הסחף, שום דבר לא יפריע לו לעלות על החוף ולהציף את הארץ.
ועינת קליש רותם היא צונאמי. מי שהחלה את דרכה הפוליטית לפני כשש שנים בשקט, ללא תדמיתנים וללא יחצנים, וגרפה כ־15 אחוז תמיכה במרוץ חסר סיכוי לראשות העיר, היתה יכולה לחבור לקואליציה עם שלושת נציגיה וליהנות מכל השפע שיש לזו להציע. אבל היא בחרה לשבת בחוץ במופגן, ולהתחיל – מיומה הראשון כחברת מועצה – במסע לכיבוש העיר במערכת הבחירות של 2018. למעשה, מערכת הבחירות שלה, שהחלה לפני שש שנים, לא פסקה מעולם.
ושש שנים הן המון זמן לקמפיין פוליטי. היא קיימה מאות מפגשים עם תושבים, כילתה אלפי שעות בהסברים, במצגות, בתדריכים ובהסברים, הציגה את חזונה המורכב לכל מי שהתעניין – ומעגל התומכים הלך וגדל בכל פעם קצת, מעשרות למאות וממאות לאלפים, ובשנה האחרונה, כשתכפו המפגשים והתרבו המצגות וגברו התדרוכים, מנה קהל התומכים כבר רבבות והתמיכה הפכה להערצה של ממש.
אינני היסטוריון פוליטי ולא אמהר לנעוץ מסמרות, אבל דומני כי מעולם לא הצליח מועמד לראשות רשות מקומית שטרם כיהן במשרה זו להפוך תוך חודשים ספורים מפוליטיקאי חצי אלמוני למושיע בשר ודם, כמעט גורו. וכשאדם נהיה גורו, תומכיו הופכים לחיילים ממושמעים.
רוצים להישאר מעודכנים?
יונה יהב היה ראש עיר נפלא. ראש העיר הטוב ביותר שידעה חיפה מאז אבא חושי. תוצאות עמלו רב השנים ניכרות בכל פינה בעיר – בתשתיות, בתחבורה, בחינוך, בתרבות, באמנות, במרחב הציבורי ואף בכלכלה. השורשים שהכו יעמיקו עוד יותר ויניבו פירות נפלאים גם בשנים הבאות.
הוא ידע לחבר בצורה נפלאה בין כל חלקי העיר ובין כל התושבים, שמר על קור רוח מרשים בכל צומת ובכל משבר, צלח בהצלחה כבירה לפחות שלושה אירועי חירום קולוסליים שספק אם ראש עיר אחר היה מצליח להתמודד עמם, הביא משקיעים, הזרים תקציבי עתק, הקים מוסדות ומבנים נפלאים, החיה את העיר התחתית, שיקם את ואדי סאליב ואת נחל הגיבורים, חנך כבישים מהירים ומחלפים, חנך (פעמיים) את הכרמלית והקים תחנות ורשתות תחבורה מהמתקדמות בישראל.
אבל הוא לא העריך ולא היה מסוגל להעריך את עוצמת הגל שהלך ושטף את העיר. הוא לא שיער נכונה את עוצמת התסכול והזעם שהצטבר בקרב שכבות רבות מדי בעיר – תסכול על זחיחות ואטימות, על ניכור ואדישות, על זיהום אוויר וכניעה לאילי הון, על ניתוק מתמיד ושיטתי מהשכונות ומבעיות הקיום של התושבים, ועל חוסר הסובלנות כלפי תלונות וטענות שהגיעו “מלמטה”. זה היה קרב אבוד מראש מפני שכדי לנצח – או אפילו כדי להשאיר לעצמו סיכוי לנצח – על המתמודד להעריך קודם כל את עוצמת יריבו ואת עוצמת התמיכה בו.
וזה היה חטאו העיקרי של יהב. אף לרגע אחד הוא לא העריך נכונה עד כמה עמוק נעוצים שורשי התמיכה הציבורית ביריבתו הגדולה ועד כמה הם העמיקו את אחיזתם בקרקע. מכיוון שהוא לא העריך את קליש רותם עצמה וראה בה לא יותר מאפיזודה חולפת, גם את כוחה הוא לא העריך. כשהבינו סוף סוף הוא ואנשיו את עוצמת הנחשול שמולו הם מתמודדים לא נותר להם עוד הרבה מה לעשות מולו, מלבד להשפיל את הראש.
הכותב הוא יועץ תקשורת, מרצה, מבקר, סופר ומטייל
ועכשיו צהפרשן חזרה למציאות
כל פרשני הבדיעבד כתהץבו אך לפני חודש שלקליש אין כל סיכוי וכמה יהב נהדר. אתה ממשיך להלל את קואליציית הדינוזאורים שהביאה לאפס צמיחה כלכלית ודמוגרפית, שהביאה לארנונה מטורפת וגרעון פר תושב הכי גדול בישראל, שהביאה לאסונות הכרמל םעמיים בגלח אי רכישת כבאיות ועד היום אי בניית תחנת כיבוי ברוממה. סדר העדיפויות של יהב היה בזיון הון שלטון וכשאישר את הרחבת בז"ן בקרקעות צפון ופורסמו נתוני התחלואה החריגים עשרות אלפים התפכחו ממנו. תליית תמונותיו כדיקטטור על בניינים ריקים ועסקים סגורים הייתה פארסה מוחלטת. אם יהב היה מוצלח כםי שכתבת, היה נבחר כמו חולדאי לקדנציה רביעית וחמישית. אבל יהב בכל מה שנגע יצר גרעונות עתק והקמה כושלת ואי סדרים ותכנון גרוע. הוא משאיר לקליש אדמה חרוכה.
מתניה טיקטינסקי
הבעיה של יהב שהוא טפל בטפל .בעינין החיצוני דהיינו פרחים וכדומה .במקום לטפל בזיהום אויר בעיות פרנסה ומנוסת הצעירים. אנו תושבי העיר לא זקוקים לאובליסקים אהבנו זקוקים לפרנסהבריאות ותעסוקה. אנו לא זקוקים לרכבל לתושבי ערים הסמכות שיגיעו לאוניברסיטה במעלה ההר. הוא לא מביןגםכיום שפרנסה בעקבות תושבים ולכן צריך להכין מקומות מגורים על תשתית קיימת ולא להתרחב לרוחק. להכניס תחבורה שתוביל אנשים מערי הלוויין של חיפה לתוך חיפה על כך הוא לך הביתה.