אכן, משעממים אנחנו. לא צריך שעדת המועמדים לראשות העיר תגיד לנו את זה, הרי שמענו את הדברים מפי הגבורה השבוע. רק 36 אחוז מאיתנו הולכים להצביע בבחירות המוניציפליות, אז איך נעניין? “תביאי דברים מעניינים”, דרש ראש הממשלה בנימין נתניהו מאזרחית שהתקוממה על סגירת חדר המיון הקדמי של בית החולים זיו ששירת את תושבי קרית שמונה, “את פשוט לא מעניינת. אנחנו רוצים לדון בדברים שמעניינים אותנו”.
ואכן, עדת המתמודדים באה לעשות לנו מעניין. מה היה לנו שם? הבטחה של מועמד לדאוג שהאירוויזיון יתקיים בחיפה? צ’ק. הבטחה של מועמד אחר להביא לאזור 5,000 משרות? צ’ק. הבטחה שכבר בקדנציה הבאה אונסק”ו יכריז על חיפה כאתר מורשת עולמית בזכות מבני הבאוהאוס או הטופוגרפיה הייחודית? קיבלנו. פינוי המפרץ מתעשייה מזהמת והחלפתה בתעשיית הייטק נקייה? שמענו. פתיחת חזית הים העירונית בקרוב בימינו? לא צריך להבטיח כבר, הרי זו מציאות שרירה וקיימת, אם משתמשים במשקפי ה־VR הנכונים. נושאים מעניינים, לא ככה?
בשבוע שעבר כתבתי כאן שהמועמדים החיפאים ורשימותיהם נמנעו מלהציג תוכניות פעולה ממשיות ולדבר על נושאים בעלי חשיבות אמיתית לגורלם של תושבי העיר. השבוע אני רוצה לומר שזו רק חלק מהתמונה. על המהות הם ויתרו, גם בהצגת המצע והתוכניות הקונקרטיות שלהם לעתיד חיפה וגם במהלכים הפוליטיים והבריתות שהם כרתו ביניהם. לעומת זאת, הם לא פסחו על שום הזדמנות פופוליסטית להפריח הבטחות בלתי נחוצות במקרה הטוב ובלתי אפשרויות ברוב המקרים.
מרוב שעמום קיבלנו מסלול המראה לטיסות בין לאומיות, מעגנת יאכטות שתהפוך את המפרץ לטיילת אלטרנטיבית, צל בכל מקום שחסר לנו, קיוסקים מסובסדים על כל צעד ושעל, קרית חיים עצמאית, חניות לגובה, לרוחב ולעומק, וכמובן הייטק, הייטק ועוד הייטק, עם ביוטכנולוגיה ועם מידע רפואי ועם מעבדות ועם אקסלרטורים ועם עיר חכמה שמשתנעת בעצמה. ממש פואמה פוטוריסטית. אין רגע של שעמום.
רוצים להישאר מעודכנים?
רבות מההבטחות – אלה שנזכרו וגם אחרות – הן כלל לא בסמכותם של המבטיחים. כך קיבלנו תוספת תחבורה ציבורית בשבת (הכרמלית) או הפחתה של הארנונה. רק את הדברים המשעממים לא קיבלנו.
לא שמענו כמעט אף מילה על רווחה מאף אחד מהמועמדים, וזאת בעיר שבה החינוך, התרבות והרווחה מסתופפים תחת מינהל משותף כאילו שאין באחד מהנושאים האלה די להעסיק ראש מינהל במשרה מלאה. חלק מרשימות השכונות הבולטות פועלות כקבלניות קולות דוגמת מפלגות הלוויין של מפלגת העבודה בקום המדינה, ודמויות סהרוריות וכושלות מקבלות ממועמדים מרכזיים הבטחות להיות מופקדות על נושא הרווחה.
לא שמענו אף מילה על השקעה בחינוך הציבורי, וזאת בעיר שבה חלק גדול כל כך מהתלמידים לומד במערכת החינוך הפרטית, שגם מוכיחה את עדיפותה תוך כדי הסללה ומיון כלפי מי שיש להם פחות אמצעים. לעומת זאת, לפחות שניים מהמועמדים זינקו לטובת בית הספר הריאלי והבטיחו לו תקצוב עירוני שיחזק עוד את האפליה.
לא שמענו מילה על ג’נטריפיקציה – הניסיון המכוון להעביר אוכלוסיות חזקות לאזורים מוחלשים מבלי להתחשב בתושביהם ובצורכיהם – תהליך שמייקר את הנדל”ן ואת השירותים. למה שנשמע? זה הכי משעמם. ג’נטריפקציה זה הכי קול וסקסי ועדכני – תראו את העיר התחתית ואת ואדי סאליב ואת שוק תלפיות. אם יש משהו שבאמת מגיע לנציגי הרשימות הבולטות דוקטורט בו זה הדבר, ותסלחו לי על הטרחנות אבל אני אחזור ואמנה את מה שמעניין אותם: טיילות, קיוסקים, מעגנות, חניות, חזית ים והייטק. הרבה הייטק. אנחנו משעממים.
אני
כתבה שטותית ולא מדויקת, סתם רעש ריק
נשבע שלא הבנתי מה שי אילן רוצה
תעסוקה זה לא מעניין??? בעיר שהולכת ודועכת?
זיהום אויר, תחבורה, ארנונה…אלו נושאים שמעניינים כל חיפאי.
מובן שחינוך ורווחה חשובים אבל זה היה פאנל מוגבל בזמן.
חלק מהנושאים נדונו והיו יותר קרובים לליבו של הקהל וחלק פחות.
מה זה קשור למעניין ומשעמם?
אם אין משהו חכם לומר מומלץ לשתוק. כתבה מיותרת מכתב משועמם.