אני לא יודע מה אתם עשיתם בקיץ ובחגים, אבל אני ביליתי את הזמן על קו חיפה-תל אביב כחלק מפרויקט באיזה ג’וב זמני.
יתבטל העולם, ברכב שלי אני משתמש רק בשביל לצאת לדייטים ולנסוע לאחיינים, וכך יצא שבחודשים האחרונים אני “יומם” לתל אביב. ואני לא לבד. לפי נתוני הלמ”ס, 22 אחוז מכוח העבודה של חיפה נוסע למרכז בכל יום, וזה הגיוני בדיוק כמו ש־24 אחוז מכוח העבודה בעיר מגיע מהצפון. ערים שונות, כלכלות שונות, רמות שכר והשכלה שונות. לגיטימי.
הנחת העבודה בעולם המערבי היא שנסיעה של עד 80 דקות לעבודה היא סבירה. המקום שבו זה מפסיק להיות סביר הוא חלום הבלהות שאליו הטיל אותנו שר התחבורה ישראל כץ מסוף חודש אוגוסט. בניגוד לשרים אחרים שמשחקים עם תקציבים צנועים יחסית ויכולים לשנות סדר עדיפויות או נהלים, כץ הוא השר שכל מהלך מדיניות שלו יצוק בבטון ובברזל ובלתי ניתן לשינוי – לטוב, לרע ולרע מאוד.
כץ שינה את מדינת ישראל הלכה למעשה – העלים נופים קסומים, הקים מחלפי ספגטי בזבזניים שאינם עונים על צורך כלשהו, יזם פרויקט לא רלוונטי לשיפוץ כביש מספר 1 (הפקק אכן יפה יותר היום), וגולת הכותרת – הרכבת לירושלים שבגינה תחושמל המסילה כולה, לרבות קו החוף של חיפה. יודעי חן יזכרו שזה המאבק שממנו התחילה עינת קליש רותם ביחד עם שכמותי בשנת 2012, ושממנו נוסדה תנועת חיים בחיפה.
בדרך לפריימריז של הליכוד, וכדי שכץ יוכל לגזור סרטים על רכבת גמורה למחצה במרכז הארץ, קוצצה רכבת אחת בשעה בשעות העומס לתל אביב – הרכבת מנהריה לבאר שבע. התוצאה היא הגעה של רכבות עמוסות יותר לחיפה, וליתר דיוק – כפי שהעלה אורי בצ’קו בפוסט מפורט ומנומק – מחסור של 900-700 מקומות ישיבה לחיפאים בכל שעה משעות העומס. ובפשטות – רכבות מפוצצות בנוסעים בשעות 10:00-6:00.
מניסיון, המצב זהה גם אחר הצהריים, בייחוד ברכבות היוצאות ממודיעין או מנתב”ג, אך בעוד ששעת תחילת העבודה היא זהה יחסית, כל אחד חותך הביתה לצפון בזמן אחר. גם הסיטואציה של באר שבע היא דומה.
מטעמים פוליטיים, הרכבות מבית שאן ומכרמיאל נמשכות כסדרן למרות שאין בהן תפוסה מלאה, בדומה לרכבות הריקות למחצה של נתיבות ושדרות, ובניגוד לקו נהריה-חיפה ודרומה שהוא הקו העמוס ביותר שבו נוסעת חמישית ממשתמשי הרכבת בישראל כתחליף לכביש החוף הפקוק מנתניה ודרומה. 40,000 איש ביום.
העומס על הרכבות וחוסר הרלוונטיות של התחבורה הציבורית בישראל הם מקרה קלאסי של הרתחת צפרדע לאורך עשור, וכאן אני מציע לחיפאים לקפוץ מהסיר. הגיע הזמן למרד אזרחי. אחרי המטרונית ולנוכח הביזיון ברכבת, אני סבור ששר התחבורה צריך לשלם על כך את המחיר. הגיע הזמן. ויש גם האשטג: #כץאחריות. ביחד עם הבג”ץ שמגישה קבוצת #בארכבת נגד משרד התחבורה (מוזמנים לתרום) וביחד עם תנועת 15 דקות שמנסה להציל את התחבורה הציבורית בישראל, אני מזמין אתכם לפטר את כץ.
זה מתחיל בצילום ובהעלאה לרשתות החברתיות של תמונות מרכבות צפופות ובתיוגם של עיתונאים ומובילי דעה. מספרי הטלפון של השר ולשכתו והמייל האישי שלו יפורסמו בדף הפייסבוק שלי החל ממועד פרסום הטור.
הגיע הזמן להתארגן ולגבות תג מחיר אזרחי מכץ. חוסר היכולת של חיפאים לעבוד במרכז, אובדן זמן איכות עם הילדים והתשה בדרך לעבודה הם איומים אסטרטגיים על העיר ועל הצפון. מהיום גם אני #ממורמרת_תחבצ וקורא לשר התחבורה #כץאחריות ותתפטר.
הכותב הוא פעיל סביבתי ותושב שכונת הדר
תגובות