מנהרות הכרמל שפרצו אל חיינו לפני כשמונה שנים שינו אותם לטובה, אבל גם עוררו מחאה נרחבת ומאבקים שנמשכים עד היום להורדת תעריפי הנסיעה. את המאבקים מנהלים פוליטיקאים, תושבים וגם נהגי משאיות שמתלוננים על המחירים הגבוהים. בצד החיובי, ההגעה מדרום חיפה לצ’ק פוסט בכמה דקות, בלי לעלות לכרמל או להיתקע בפקקים ארוכים בעיר התחתית, היא מצב שלא היה מוכר לחיפאים, לקרייתים ולמי שעושים את דרכם צפונה. נוסף על כך, מאז שנפתחו המנהרות לא רק מי שעובר בהן נהנה. הן גם דיללו את עורקי התנועה האחרים והקלו על העומסים בעיר כולה.
דרכי תחבורה הן מרכיב חשוב מאוד גם בשוק הנדל”ן, וגישה נוחה היא נדבך משמעותי בתמונת איכות החיים. אפילו התושבים שחששו מאוד שהמנהרות יורידו את ערך הדירות שלהם נהנו דווקא מעלייה משמעותית במחירן.
וכאן מגיע הצד השלילי. המחיר הגבוה עדיין מרתיע רבים מלנסוע במנהרות, ועל כן הפוטנציאל שלהן לא מתממש עד תומו. כמו כן, אחת מהמטרות של המנהרות היתה לצמצם את זיהום האוויר בתוך העיר. אם משאיות מעדיפות לפסוח על המנהרות ולנסוע בכבישי חיפה, הרווח של הציבור מכך נפגע. הנוכחות של משאיות על צירי העיר התחתית מוסיפה כמובן גם לעומס התנועה הכבד בשעות הבוקר ואחרי הצהריים.
פרויקט מנהרות הכרמל נבנה בשיטת BOT – שיטת מכרז שבה הזוכה בונה ומפעיל את הפרויקט, ובתום תקופה שנקבעה מראש מחזיר אותו לבעליו. כרמלטון, זכיינית מנהרות הכרמל, קיבלה רשות מהמדינה להקים כביש אגרה לתקופה של 31 שנה, שבמהלכה היא רשאית לגבות כסף מהנוסעים. כמובן שכרמלטון משתדלת למקסם את רווחיה – היא העלתה את מחיר האגרות עד למקסימום האפשרי, ממצה את אפיקי הקנס באופן נוקשה ולא עושה הנחות למנויים ולמשתמשים כבדים. בהסכם שלה יש אפילו סעיף שמאלץ את המדינה לפצות אותה אם היא לא מגיעה ליעד ההכנסות המשוער. בתמורה למתן הזיכיון חסכה המדינה לעצמה כ־1.2 מיליארד שקל.
רוצים להישאר מעודכנים?
המחאה נגד העלויות היקרות נפתחה לפני כארבע שנים בשל עליית מחירים חדה. את המחאה הובילה רותי בנין שממשיכה לעסוק בכך עד היום. אליה הצטרפה חברת מועצת העיר עו”ד שרית גולן שטיינברג שהציגה דרישה להפסיק לחייב את נהגי העיר בתשלום תמורת הנסיעה במנהרות. גולן שטיינברג השוותה את הנהרות לכביש בגין בירושלים, שעלות סלילתו היתה דומה לעלות כרייתן של המנהרות, ועדיין איש לא העלה על הדעת לחייב את הנוסעים בו בתשלום.
עוד טוענת גולן שטיינברג שהמנהרות הן כביש שחוצה את העיר, ולכן הן נתיב תחבורה מהותי בעיר ואין דרך דומה שמחליפה אותן. על כן, לדבריה, על המדינה לרכוש את המנהרות בחזרה מהיזם הפרטי. היא קוראת למדינה לעשות זאת באופן מיידי, לפני תום התקופה שהוגדרה. כמובן שבמקרה כזה היזם יבקש, מעבר לעלויות, גם רווחים שהמדינה לא תשמח לשלם, אבל אם זה יתממש הרי שהציבור ירוויח בענק – לא רק בחיסכון של עלויות נסיעה, אלא גם בהפחתה של זיהום האוויר ובצמצום הלחץ על הכבישים העירוניים.
הכותב הוא מנכ”ל החברה לנדל”ן ומנכ”ל אגודת מכבי חיפה
דור
עדיף שהמשתמשים בכביש ישלמו עליו ולא אנחנו, הכביש לא מרווח מספיק, אז הפוליטיקאים דואגים לאקסיט על חשבון הציבור.