שירת הברבור של מפעל חיפה כימיקלים הגיעה לסיומה עם צו הסגירה למיכל האמוניה ועם הצהרתם של בעלי החברה על כוונתם להעתיק את הפעילות לדרום. מלבד הסכנה הביטחונית שהיווה מיכל האמוניה, בל נשכח שמפעל חיפה כימיקלים היה אחד מהמפעלים המזהמים ביותר במפרץ חיפה, שלא עמד בהיתר הפליטה, בהיתר הרעלים ובהיתר ההזרמה לקישון.
חיפה כימיקלים מצטרף לשורה ארוכה של מפעלים מזהמים שנסגרו בשנים האחרונות במפרץ חיפה — וולקן, נשר, אלקון, פילקנשטיין מתכות ועוד. צר לי על העובדים שהיו נאמנים למפעל במשך עשרות שנים וזכו לכתף קרה מהמנהלים, אך הכיוון של מפרץ חיפה הוא ברור.
סגירת מיכל האמוניה וחיפה כימיקלים היא אמנם אבן דרך משמעותית, אך במפרץ חיפה עדיין פועלים המפעלים המזהמים ביותר בישראל, ובהם מפעלי קבוצת בז”ן. תוסיפו להם את דור כימיקלים ואת דשנים ותקבלו נוף של אלפי מתקנים מעשנים ועשרות מיכלים נפיצים ומזהמים.
בזמן שבז”ן כבר לוחצים להקים עוד ועוד מתקני ייצור במסגרת תוכנית ההרחבה שאושרה להם מתכנסת המועצה הלאומית לכלכלה לבחון את עתיד מפרץ חיפה. החלופות שמונחות על השולחן הן המשך עסקים כרגיל תחת הרגולציה הקיימת, צמצום שטח התעשייה הפטרוכימית וסגירה מוחלטת של התעשייה הפטרוכימית.
אין שום הסבר מתקבל על הדעת לקבלת החלופה הראשונה. במציאות שבה בז”ן ושאר המפעלים חורגים מאות פעמים בשנה ללא יכולת אכיפה של המשרד להגנת הסביבה, בחירה בחלופה הזו משמעותה היא עוד מאות מתים מהתעשיות הללו בשנים הבאות.
רוצים להישאר מעודכנים?
החלופה השנייה המתארת “צמצום שטח” לתעשייה היא חתול בשק. אם יגרטו מתקנים ישנים ונמוכים ויבנו במקומם ארובות בגובה של 90 מטר, הסכנה לציבור תפחת? אם יסגרו כמה מיכלים ישנים וריקים ויבנו במקומם פצחן מימני נוסף, נוכל לישון בשקט? החלופה היחידה האפשרית למפרץ חיפה היא סגירת המפעלים.
בתי הזיקוק מייצרים בנזין, פלסטיק ומוצרי נפט אחרים. בשנה האחרונה קבוצות דלק ופז החלו לייבא בנזין במקום לקנותו מבז”ן, משיקולים כלכליים בלבד. לנוכח המגמה הזו הולכת בז”ן לכיוון של הגדלת ייצור הפלסטיק על חשבון הבנזין. פלסטיק הוא הרעה החולה של הדור שלנו. זיהום הפלסטיק הוא משמעותי כל כך עד שהוא נמצא כבר אצלנו בצלחת ולא רק באיי פלסטיק מלאכותיים בלב ים. יש חלקיקי פלסטיק במלח שולחן שלנו וכמובן בדגים.
העולם צועד לקראת שימוש באנרגיות מתחדשות. מדינות שלמות מצהירות בראש חוצות על לא פחות מ־100 אחוז אנרגיה מתחדשת בשנת 2020. ישראל שטופת השמש הציבה לעצמה יעד עלוב — 17 אחוז בלבד. הצהרותיה של ממשלת ישראל מציגות תמונה אידילית של תחבורה שמונעת אך ורק בחשמל. בתמונה הזו אין מקום בכלל למפעלים שמסכנים באופן יומיומי את האוכלוסייה. השינוי יקרה, במוקדם או במאוחר. אם נשב על הגדר הוא יקרה בעוד 40 שנה, ואם נפעל ביחד ונדרוש את הזכות הבסיסית לנשום אוויר נקי זה יקרה בעשור הקרוב.
הכותבת היא מובילת מגמה ירוקה בחיפה
די להרעלה של תושבי חיפה והקריות
משפחת עופר , תבנה איצטדיון / מקדש הנצחה תתרום כמה שקלים לעיריית חיפה ואולי גם לקריית אתא
ובתמורה ימשיכו להרעיל אתכם ולהמשיך להפעיל את בז"ן ואת דשנים שמשום מה תחת הראדר איש לא מדבר על מיכלי חומרים מסוכנים שיש שם לרבות מיכל לא קטן של אמוניה (אבל זה שייך למשפחת עופר יקיריו של יונה יהב אז מותר )