חיפה שוב הפסידה. הפעם הפסדנו את ליונל מסי ואת נבחרת ארגנטינה שהיו אמורים להתארח אצלנו בעיר. ב־9 ביוני, רגע לפני המונדיאל, היה אמור להתקיים משחק ראווה בין נבחרת ישראל לנבחרת ארגנטינה באיצטדיון סמי עופר, או בשמו הראוי יותר – האיצטדיון על שם משלמי הארנונה. הרי כל אחד מאיתנו, החיפאים, השתתף בבניית האיצטדיון העירוני דרך כספי הארנונה המופרזים שאנחנו משלמים.
כך, בעוד שתרומתו של עופר לבניית האיצטדיון עמדה על 75 מיליון שקל, העירייה השקיעה מהמסים שלנו יותר מ־100 מיליון שקל בבניית האיצטדיון, והיא מוציאה עוד מיליונים רבים על תחזוקה שוטפת בכל שנה.
האיצטדיון היקר שלנו הוא החדיש והמפואר ביותר בארץ, ולכן כאשר נבחרת ארגנטינה החליטה לשחק בישראל היא בחרה לעשות זאת פה, בחיפה, באיצטדיון על שם משלמי הארנונה. כל תושב ותושבת בכל גיל מימנו את בניית האיצטדיון ב־4,000 שקל בערך, והנה הגיע העת לקבל שכר להשקעה הגבוהה בדמות אירוע ספורט ברמה בין לאומית.
בדמיוני אני יכולה לראות חגיגת כדורגל – דגלי ארגנטינה מתנוססים בכניסה לעיר, יציעים מלאים בצופים, גדודי מעריצים ועיתונאים ממתינים לשחקנים באיצטדיון, ילדים מריעים למסי ולאגוארו. גאווה מקומית. באמצע שנות ה־90 התארחו בעיר קבוצות הפאר אייאקס ההולנדית ומילאן האיטלקית ששיחקו באיצטדיון הצנוע בקרית אליעזר ופיזרו אבק כוכבים על הקהל. חוויית כדורגל שנחקקה בזיכרונם של ילדים חיפאים (או לפחות בזיכרונו של בעלי).
רוצים להישאר מעודכנים?
לא רק אוהדי ספורט היו יוצאים נשכרים מאירוח של נבחרת ארגנטינה. עובדים בענף המלונאות, נהגי מוניות, מסעדנים ומוכרי מזכרות — כולם היו מרוויחים פרנסה. וגם העיר היתה זוכה לחשיפה תקשורתית חיובית לשם שינוי.
אבל שוב לא סופרים את חיפה בממשלה. שרת התרבות והספורט מירי רגב לחצה על כך שהמשחק החשוב ייערך באיצטדיון טדי בירושלים, אולי כי שאפה למצוא חן בעיני אוהדי בית”ר. עריכת המשחק בירושלים מייקרת את מחירו בשל עלויות האבטחה, אך נמצא לכך תקציב בסך של 2.7 מיליון שקל. מהמסים של כולנו.
אני אוהבת מאוד את ירושלים, בירתנו הנצחית, אך לא ייתכן שירושלים תקבל מתנה שתילקח מחיפה, בירת הצפון. מקצועית וערכית היה נכון לקיים את המשחק החגיגי באיצטדיון הכדורגל הטוב בארץ — בחיפה. כך נקבע מלכתחילה על ידי מארגני המשחק, והרי זאת גם האג’נדה שהשרה רגב מתגאה בה — קידום הפריפריה.
אבל שוב חיפה נותרה יתומה, בלי אמא ואבא במשרדי הממשלה שידפקו על השולחן וידאגו לה. איפה שר האוצר החיפאי שלנו משה כחלון שיכניס קצת שכל ישר? היכן סגן ראש העיר מהליכוד שמשון עידו שירתום את קשריו בממשלה בשביל שהמשחק יישאר בעיר כמתוכנן? כולם מיישרים קו ומרכינים ראש מול ההחלטה של רגב שהתקבלה על הגב של חיפה.
המשחק מול ארגנטינה שנלקח מאיתנו אינו הבעיה, הוא הסימפטום. הגיע הזמן שחיפה תרים את הראש ולא תיתן שידרכו עליה.
הכותבת היא תושבת בת גלים ושימשה כיועצת של שרת התרבות והספורט לימור לבנת
אבי
חיפה צריכה להפסיק לרחם על עצמה. בגלל זה כל כך קל לנצל אותה, למשל בהמות כמו מירי רגב תמיד יהיו. צריך לדעת איך להתמודד איתן/ם.