על ההידרדרות של האכיפה המשטרתית בחיפה אני יכול להעיד ממקור ראשון. התגייסתי למשטרת ישראל בינואר 1992 לשירות ביחידת התנועה חיפה. בתקופה זו מנה הכוח המשטרתי שעסק באכיפה ובפיקוח בתחום התעבורה בעיר כ־140 שוטרים וכעשר ניידות. בכל משמרת הועסקו 40-30 שהיו מצוותים רגלית ובניידות ברחבי העיר. בכל פינת רחוב ניתן היה לראות נוכחות משטרתית – דבר שהשפיע באותן השנים באופן משמעותי על תחושת הביטחון של הציבור ועל מספר תאונות הדרכים.
עם השנים חל תהליך הדרגתי שבמסגרתו חוסלה לחלוטין לשכת התנועה בחיפה. השוטרים פוזרו לתחנות חיפה וזבולון, ובתוך כל תחנה הוקמה יחידה קטנה שעוסקת בתחום התעבורה בתוך העיר. חוסר המודעות של פיקוד המשטרה לחשיבות הפיקוח ושמירה על חיי האדם בכבישים הביא למצב כה חמור שבו גם יחידות אלו צומצמו למינימום האפשרי. לעתים קרובות השוטרים שנותרו ביחידות אלו מתגברים את התחנות במשימות שאינן קשורות כלל לתחום התעבורה. רמת האכיפה ירדה באופן משמעותי, וגם היא מבוצעת וממוקדת בעבירות שלא מסכנות חיי אדם, מסוג קנס בלבד.
המצב החמיר עד כדי כך שכיום יש מקרים שבהם בימי חמישי ושישי בערב – זמנים מועדים לפורענות של נהגים עבריינים ושיכורים – רק ניידת אחת מפטרלת בכל רחבי העיר ואולי עוד ניידת אחת נוסעת באזור הקריות. אם אותה הניידת מטפלת בתאונה אין ניידת נוספת שנותנת מענה של פיקוח ואכיפה בתחום התעבורה.
חבל על כל אדם שמקפח את חייו בכבישים. כל מוות כזה הוא מיותר וניתן היה למנוע אותו. הגברת המודעות של פיקוד המשטרה לנושא זה בהחלט יכולה להביא לשיפור המצב באופן דרסטי. נוכחות מוגברת של שוטרים גלויים וסמויים באמצעות ניידות עם אורות כחולים, נוכחות פיזית של שוטרים ברחובות, הסברה לציבור וביצוע אכיפה איכותית של עבירות מסכנות חיי אדם כמו אי מתן זכות קדימה להולכי רגל, מהירות מופרזת, חצייה של רמזור באור אדום, עקיפה על פס לבן, נהיגה בשכרות ונהיגה תחת השפעת סמים (וכן, גם אכיפת החוק בעבירות של הולכי רגל שמסכנים את עצמם בחצייה לא זהירה) הוכחו כאמצעים הטובים ביותר והיעילים ביותר למניעת תאונות דרכים.
* הכותב הוא עורך דין ממשרד מוטאי, מצגר, גרבאוי. הוא בעל תואר שני במשפטים ואיש משטרה בעברו
תגובות