הישיבה האחרונה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה היתה סוערת במיוחד. היה צפוי שהישיבה תהיה דרמטית, ולכן, כך אני מניח, הגיע אליה מספר רב יותר של מאבטחים מאשר לישיבות רגילות. כך מתמודדים עם השילוב של יזמים שרוצים לבנות, חברי מועצה שמתנגדים ותושבים כועסים — מתכון קלאסי לאי שקט.
מהעבר האחד עמדו יזמי נדל”ן שמתמחים בפרויקטים של תמ”א 38. מהעבר השני עמדו תושבי שכונת כרמליה שנמצאת בעין הסערה. בתווך היו חברי המועצה המשמשים חברים בוועדה, ובהם אנשים בעלי עמדות שונות ביחס לסוגיה הנדל”נית והתשתיתית.
האווירה המתוחה הובילה לחילופי דברים קשים בין הצדדים. היזמים תקפו את חברי המועצה והאשימו אותם בהרס העיר בטענה שהעירייה עוצרת פרויקטים ומונעת בנייה של דירות חדשות דווקא באזורי ביקוש. חברי המועצה אביהו האן ועו”ד שרית גולן-שטיינברג הטיחו בפני היזמים טענות על כך שהם הורסים את כרמליה בגלל ריבוי פרויקטים בתוך השכונה הצפופה.
מדיניות העירייה בעניין תמ”א 38 איננה עקבית. בשנה שעברה, אחרי עיכובים ודחיות, פרסמה העירייה מסמך מדיניות שקבע מכוח סמכותה תנאים לאישור פרויקטים של תמ”א 38 אשר חורגים מהוראות התוכנית, ומגביל מעט את האפשרות לבנות במתווה המקסימלי בשכונות מסוימות. אבל לא ברור כיצד המסמך השפיע על המדיניות בשטח. נראה שהדבר שמשפיע יותר מכל הוא העובדה שמדובר בשנת בחירות.
רוצים להישאר מעודכנים?
בתחילה, בעקבות קבוצות לחץ, עצרה העירייה פרויקטים שכבר תוכננו. לאחר שגם יזמים הפעילו לחץ והגישו עררים חזרה בה העירייה ושחררה את הפרויקטים הללו. כעת שוב מתקיימים בעירייה דיונים בתוכנית מדיניות שתקשה עוד יותר על יזמים לבצע פרויקטים. חלק מהתושבים לוחצים בעד בינוי והתחדשות וחלק מהתושבים מתנגדים, וביניהם נראית העירייה מבולבלת והיא מעדיפה חוסר מדיניות. מצב זה הוא בעייתי מאוד מבחינת יזמי נדל”ן שמתכננים פרויקטים ומוציאים על כך כספים בלי לדעת אם את מה שהעירייה אומרת היום היא תקיים מחר.
הבעיה העיקרית שבבסיס הסבך הזה, שנמשך כבר שנים, היא שהעירייה נגררה לבנייה מכוח תמ”א 38 ולא תכננה מראש את השלכות הפרויקטים. הרי היעדר תשתיות — הטענה העיקרית של התושבים ושל צוות מהנדס העיר — הוא לא באחריות היזמים. המצב שבו אי אפשר להוסיף יחידות דיור ולאפשר לתושבים חדשים לעבור לשכונה מסוימת בגלל תשתיות חסרות הוא מעוות.
על העירייה היה מלכתחילה לגבש תוכניות ולהתחיל לפעול קודם כל לפתיחת צירי תנועה מהרכס לכיוון מערב. התירוץ לא לעשות זאת, ולפיו יש תושבים שמתנגדים לכך, אינו מתקבל על הדעת. ראש עיר טוב צריך להנהיג ולבצע יוזמות שטובות לעיר, גם אם הן לא פופולריות. במקביל היה על העירייה להרחיב את מוסדות הלימוד, להכשיר חניות, להקים פארקים ולעבות את שאר התשתיות שמאפשרות לקבל תושבים נוספים – גני ילדים, גני משחקים, מרכזים מסחריים וכדומה.
כרמליה היא רק דוגמה אחת לשכונה שהמקרה שלה יוצג היטב במועצה. בצדה יש שכונות נוספות כמו רמת בגין, רמת התשבי ושמבור שכולן זקוקות להתחדשות ושינוי, אך אל נשכח – גם לחיזוק המבנים מפני רעידות אדמה.
הכותב הוא מנכ”ל החברה לנדל”ן ומחבר הספר “איך להרוויח בנדל”ן”
תגובות