זהו מקרה קיצוני של כפיות טובה כאשר שר התחבורה, חודשים ספורים לאחר קבלת אזרחות כבוד מהעיר, לא רק גוזל ממנה את הארנונה החיונית לקידומה אלא קורא פלסתר על עצם שליטתה של העיר בקדמת חזית הים שלה עצמה.
ראש העיר יונה יהב היה התומך הנחרץ ביותר של נמל המפרץ, וחטף כעת זובור כפול, בבחינת אכל את הדגים הבאושים, קרי נזק קריטי לנוף של חיפה כתוצאה מעבודות הייבוש במפרץ, וגם גורש בפועל פיזית מנמל המפרץ. כל אחד מוזמן לחזות מטיילת לואי בכתם הענק של נמל המפרץ ולתאר לעצמו את גודלו הסופי, שהוא לפחות פי ארבעה מהנוכחי, כדי להבין את היקף הנזק של פלישת התעשייה למימי המפרץ עד כדי היעלמותו.
נוטים להדחיק את העובדה שנמל המפרץ היה מיותר מתחילתו, בהיותו אמצעי לחץ פוליטי על ועדי הנמלים להסכים להפרטה, כאשר בחיפה היה קיים כבר ממילא נמל פרטי — נמל המספנות שביחד עם רציף קישון מזרח החדש מהניילונים היה בעל פוטנציאל קיבולת גדול.
אך נסתר מעיני הציבור גורם מבאס עוד יותר: נמל המפרץ יעלה בפועל יותר משמונה מיליארד שקל, ואם הוא אכן מיותר יש להוסיף לכך כמקובל בכלכלה את עלות קידום ההשקעה שתעמוד לפי קביעת בנק ישראל על 270 מיליון שקל לכל שנה של קידום השקעות. זה יביא את המיזם כולו לעלות בלתי נתפשת של כ־11 מיליארד שקל — סכום הדומה בהיקפו להשקעות הסרק בהכנות לתקיפה באיראן.
רוצים להישאר מעודכנים?
הוכחה אמפירית לחוסר הצורך בנמל המפרץ היא פשוטה בתכלית: שנתיים בלבד לפני הפעלת נמל המפרץ הפרטי אין כל המתנה של אוניית מכולה במפרץ. נמל הכרמל הציבורי עונה בנקל על כל דרישות הביקוש לרציפים לאוניות מכולה, וזאת במצב שבו הנמל הציבורי חסר את נמל הכרמל ב’ שהקמתו נדחתה. כל הפדיחה נובעת מכך שחברת נמלי ישראל לא עדכנה בכוונה את נתוני תפוקת רציף למכולות במשך 30 שנה, ובפועל בכל העולם התפוקה גבוהה ב־30 אחוז לפחות מהמקובל בתחשיבי חנ”י. דבר זה מביא לתחזיות ביקוש מופרזות. לכן, בהיעדר ביקוש אמיתי באזור חיפה, התוצאה תהיה קניבליזציה, כלומר השמדה הדדית בין הנמלים הציבוריים לפרטיים. לעניין זה יש היבט נוסף: מונופול ועדי העובדים בנמלים הציבוריים יוחלף במונופול טורפני עוד יותר, של חברות הספנות צים ו־MSC אשר שולטות ב־80 אחוז משוק המכולות וקשורות ביניהן בברית. לאחר השמדת המתחרה הציבורי הן יעשו בשוק נמלי ישראל ככל העולה על רוחן.
קורבן חינם בולט של ההתנהלות הכוחנית בקידום המואץ של נמל המפרץ היה שדה התעופה הבין לאומי של חיפה — ללא ספק המיזם החיוני ביותר לכלכלת הצפון (4,000 משרות בנמל התעופה לעומת 400 בנמל המפרץ). השדה מופיע בכל התוכניות הארציות כנמל תעופה בין לאומי דרג 2 (רק נתב”ג הוא דרג 1), והוא אושר סופית במסגרת תוכנית האב "נמל חיפה 1995" שהוכנה על ידי רשות הנמלים בעצמה. זהו המיזם שראש העיר לשעבר עמרם מצנע קידם נמרצות, כולל החלטת ממשלה על תוכנית תשתית לאומית 6. הכל נדרס תחת מערכת הונאות תכנוניות בניצוחו של ראש מינהל התכנון דאז שמאי אסיף בשירות משרד התחבורה והשר ישראל כץ באופן אישי, ובתמיכה נלהבת של יהב. כך נסגר מעגל החטא ועונשו.
מקבץ נתונים האלה מביא למסקנה המצערת שהעיר חלם היתה מגדלור של תבונה בהשוואה לחיפה.
הכותב הוא אדריכל ומתכנן עיר
ניצן
נו זה ברור. הממשלה עשתה שטיפת מח לציבור וזהו. אנשים מתעלמים מהעובדות