אני מאמין גדול במבחן התוצאה. לא משנה מה אני חושב על נושא משרה ציבורית מסוים ועד כמה דעתי עליו היא חיובית או שלילית, את תפקודו אני משתדל מאוד לבחון לפי המתרחש בשטח בתחום שתחת סמכותו.
דעותיי על הממשלה הנוכחית, על העומד בראשה ועל חבריו השורים בצלו הן ידועות וברורות. לא צריך להתאמץ כדי להבין אותן, ואני לא מסתיר אותן. עם זאת, למען ההגינות, כל אדם שנושא בתפקיד, לא משנה איך קיבל אותו ומי נתן לו אותו, ראוי לבחינה ולבדיקה לפי הפעולות שאותן הוא נוקט והדרך שאותה הוא מתווה, ולא על פי עברו.
בדרך כלל יש איזה חיץ של הרמת כוסית או משהו בסגנון שמקנה איזשהו נופך נייטרלי, כמה ימים של התארגנות לפני שקנקנו של האיש נגלה בפנינו. נדירות הפעמים שבהן הפעולה הראשונה, אשכרה הראשונה, במסגרת תפקידו של איש ציבור גורמת לכולם, כולל למי שמינה אותו, לדפוק יד על המצח בייאוש ולומר "אוי, איזו טעות זו היתה למנות אותו". זכינו, כולנו, לחוות על בשרנו את אחת מהפעמים הנדירות האלו, שבהן פעולתו הראשונה של ישראל כץ כשר הביטחון היתה להכריז קבל עם ועולם, עת נשאל על גזרת לבנון, "ניצחנו!".
שימו לב מה קרה בישראל מאז הכרזת הניצחון של מי שהכריז על עצמו בעבר כהורדוס המודרני: 200 שיגורים ביום אחד לגזרת חיפה והקריות, עשרות כטב"מים מכל רוחות השמים, כולל מרדפי שווא ארוכים ומביכים אחריהם, שני הרוגים מפגיעה ישירה בנהריה, וגם נס ענק ותושייה מופלאה של גננת בנשר שמנעה בהחלטה אחת מקרה מג'ד אל-שמס על סטרואידים, ונזקים אדירים לרכוש ולנפש לאורך כל הגזרה. אם זה הניצחון, מי המפסיד בדיוק?
רוצים להישאר מעודכנים?
אם מסתכלים על העניין באופן מפוכח ואובייקטיבי, הרי שיש גרעין של היגיון בטענה שידה של ישראל על העליונה: ארסנל הטילים של חזבאללה נחתך באופן משמעותי, הנהגתו חוסלה כמעט לגמרי, דרג השטח של המפקדים עורך איתם פגישת מחזור בגיהינום, הוא נכשל במניעת מתקפה באיראן, חולשתו המודיעינית התגלתה במערומיה ותשתית הטבח שהכין שנים רבות על הגבול נמחקה. אין ספק שאם תסתיים המלחמה מחר, זה יהיה ניצחון ישראלי שאינו מוטל בספק.
רק שהמלחמה לא הסתיימה עדיין, והכרזת ניצחון במהלך מערכה שמתגלגלת, בטח לנוכח ההתאוששות היחסית של חזבאללה וריבוי האבידות בשדה הקרב ובעורף, היא באמת מעשה טיפשי בצורה קיצונית. כאילו הקורבנות של הימים האחרונים הם נזק אגבי, משהו שמעכיר את אווירת האקסטזה שצריכה לאפוף אותנו על הניצחון המוחלט, עאלק. יתרה מכך, איזו זכות יש למי שלא תרם מאומה, לא לשלילה אך גם לא לחיוב, לאותו ה"ניצחון", לקבוע את הניצחון הזה קבל עם ועדה? הרגע הגעת, חבר, שב, תירגע קצת לפני שתצהיר הצהרות.
אבל אף אחד לא קונה את ההצהרות האלו. ברור לכולם שהשחץ והרהב האלה הם חלק מאופיו הבעייתי של האיש, והמשך ישיר של התנהלותו המביכה וציוציו הילדותיים והטיפשיים כשר החוץ (עוד מינוי מבריק). כולם מבינים היטב מדוע נמצא שם האיש ואת מי בדיוק הוא אמור לשרת בתפקידו לנוכח התנהלותו והתבטאויותיו, ואני לא בטוח שביטחון ישראל נמצא במקום הראשון בסדר העדיפויות הזה. אין גם מה לבוא בטענות לישראל כץ על היותו ישראל כץ. זה מי ומה שהוא, בכל תפקיד ובכל אצטלה. אפשר וצריך לבוא בטענות למי שהיה מספיק ציני כדי למנות אותו לתפקיד כזה, ובעיתוי כזה.
ובינתיים, עצה ידידותית ממני, הקטן, לשר הביטחון של ישראל, ברוח המקורות וחוכמת הדורות: גם אוויל מחריש לחכם ייחשב.
נינה
כתבה מעולה תמיר. שנדע בשורות טובות ומנהיגים קצת יותר נורמלים.
חנה
ואישתו עוד חושבת שהוא יהיה ראש הממשלה הבא… עד כמה אפשר להתדרדר….
777
כתבת נהדר. חבל שזה נכון כל כך