בקרוב תיכנס לתפקידה מהנדסת העיר החדשה אדר' אורית מרץ, שעמדה עד היום בראש הוועדה המרחבית לתכנון ולבנייה מורדות הכרמל. מרץ תחליף בתפקידה את אדר' אריאל וטרמן שמכהן כמהנדס העיר כבר 19 שנים. כמי שעוקב אחר התכנון, האדריכלות והעירוניות בחיפה יש לי ציפיות גדולות מכניסתה של מהנדסת עיר חדשה, שלא לומר תקווה גדולה לשינוי שהעיר כה משוועת לו.
מהנדסת העיר החדשה נכנסת לתפקידה בתקופה מאתגרת מאוד עבור העיר, שכמו רבות מהערים בארץ נמצאת בתנופת התחדשות עירונית. התחדשות אינה מילה גסה וחיפה זקוקה לה, שכן מלבד התחדשות מבנים היא יכולה להוביל להתחדשות מרחבים ציבוריים, להשקעה בתשתיות, לשיפור מוסדות ציבור, לשינוי תדמיתה של שכונה, ליצירת מענה לדיור בר השגה, לשימור מבנים היסטוריים ועוד.
ואולם, קיימים אצלנו אתגרים רבים, ובהם הבינוי בטופוגרפיה, עצים ותיקים רבים, טבע סובב, פתיחות לנוף ומרקמים ותיקים. מהנדסת העיר תצטרך לאזן בצורה מיטבית בין לחצי הפיתוח שהולכים ונעשים גדולים לבין שמירה על האיכויות שיש לעיר להציע. חיפה לא יכולה להרשות לעצמה שלא להתחדש, אך אם התחדשות פירושה ספירת יחידות דיור ומתן היתרי בנייה ותו לא, אזי לא השגנו את המטרה. לפיכך אנחנו מצפים ממהנדסת העיר החדשה לדעת לשמור גם על האינטרס הציבורי בתהליכי התחדשות ולא רק על הקניין הפרטי, ולהוציא תחת ידה תכנון שמיטיב עם הרחוב, השכונה, העיר והתושבים, ולא רק עם היזמים ובעלי הקרקע.
על מנת לייצר התחדשות אמיתית, מהנדסת העיר צריכה להתחיל קודם כל בנושא התנועה והנגישות. לכאורה, זה לא הנושא הראשון שהייתם חושבים עליו, אבל תנועה ונגישות הן מערכת הדם של העיר, וללא טיפול בהם, חיפה לא תוכל להתחדש ולגדול בצורה מיטבית. כולי תקווה שמהנדסת העיר החדשה תאמץ תפישות תכנון מעודכנות מרחבי העולם, ובהן היפוך הפירמידה ודאגה להולכי הרגל בראשונה, לתחבורה ציבורית יעילה ואיכותית (עם אמצעים משלימים הדרושים לעיר הבנויה על טופוגרפיה), לרשת הליכה עם תשתית צל, לשבילי אופניים ועוד.
המספרים מעידים שמספר כלי הרכב בעיר צמח בכ־30 אחוז בעשור האחרון – מספר גבוה בהרבה ממספר התושבים שהתווספו לעיר. אנחנו עמוק בתוך משבר תחבורתי שאת תוצאותיו כולנו מרגישים בעומסי התנועה, כמו גם במדרכות וברחובות שהפכו למחסן של מכוניות. מהנדסת העיר חייבת להתחיל להניע תהליך שבמהלכו נוכל לראות שינוי ציבורי אשר מתעדף את התחבורה הציבורית על חשבון הרכב הפרטי, בדיוק כמו שקורה בערים המובילות והירוקות בעולם. התחדשות, בנייה ופיתוח, כמו גם עיר ירוקה ומקיימת, לא יכולים להרשות לעצמם את מגיפת הרכב שקיימת אצלנו (וגם בערים אחרות בארץ). זה לא יכול להיות נושא צדדי במשנה של מהנדסת העיר אלא חייב לקבל משנה חשיבות וקידום מהיר של פתרונות תחבורה.
ואם יורשה לי לתת עצה למהנדסת החדשה, אל תתחילי בהיכרות עם העיר "מלמעלה", כלומר מהתוכניות, מהמדיניות, מהחוקים ומהתקנות, אלא "מלמטה" – מהיכרות עם ממשק העיר והטבע, עם מבנים היסטוריים יפים שחלקם נטושים או מטים ליפול, עם רחובות העיר, עם שכונותיה המגוונות כל כך, עם סמטאות הוואדי, עם סצינת ההתחדשות באזורים שונים, ובעיקר מהיכרות איתנו, תושבי העיר שאוהבים אותה כל כך. אנחנו רוצים מהנדסת שפועלת לא רק מתוך ציטוט מחוקים כאלה ואחרים אלא כזו שפועלת מתוך היכרות עמוקה עם העיר ועם הקסם שלה. אנחנו צריכים מהנדסת שרוח חדשה תנשב במסדרונות העירייה במהלך כהונתה ושחיידק החיפאיות מוטמע בה עמוק. ושיהיה בהצלחה.
* הכותב עוסק בתכנון עירוני ובשימור, מרצה בטכניון ומייסד הבלוג "פינת רחוב" אשר דן בתכנון, באדריכלות ובעירוניות בחיפה
ג'נגו
אנחנו צריכים פשוט מהנדס או מהנדסת עיר. האם לא למדו מהכשלון האחרון במינוי אדריכל לתפקיד זה. לצידו של המהנדס פשר להציב אדריכל עיר, אבל ניהול כללי של מערכת הנדסית מורכבת כפי הנדרש בעיר גדולה, יכול לעשות רק מהנדס.