כאחד מהבעלים של הבניין בסירקין 21 בשוק תלפיות, אני רוצה לחלוק איתכם מה עבר עלי – עלינו – בשנה האחרונה בצל המלחמה. אני בסך הכל עוד יזם קטן מני רבים בעיר, וזוהי נקודת המבט שלי בלבד.
השנה החולפת היתה מאתגרת, קשה וכאובה, אך כיזם שהחליט לפתח את הבניין עוד בתקופת הקורונה, כשהשוק היה רחוק מאוד משיאו, אני דווקא רואה את הדברים הטובים. עתות משבר וקושי עבורי הן הזדמנות לצמוח לכיוונים חדשים, לצאת מאזור הנוחות שלי ולחוש מהו השינוי שאותו עלי לעשות על מנת להסתגל למציאות.
תקופת המלחמה אינה קלה עבור עסקי הפנאי והקומרס בבניין. מצב הרוח ירוד, אנשים פחות באים, והתחושה הכללית היא שאין אופק. לכן תפקידי הוא לסלול דרך לכמה שיותר כיוונים שדרכם נוכל למצוא אופק.
קבלו כמה דוגמאות: תיאטרון בית 9 פותח את שעריו בחודש אוקטובר עם שלל הפקות, הצגות וסדנאות; באוניברסיטת חיפה עמלים על פתיחת בית הספר לצילום וקולנוע; עמותת יוצאים לשינוי פתחה אצלנו סניף ממש עכשיו; משתלה חדשה נפתחה על הגג; מסעדה מקסיקנית חדשה בשם טאקו טיה, עם אוכל כיפי ומרענן, הצטרפה גם היא; וסטודיו נעים הגיע אלינו עם מגוון של חוגי תנועה לגוף ולנשמה. כל אלה מצטרפים אל העסקים שפועלים במקום, 19 במספר.
את העסקים האלה הקימו יזמים ויזמיות שלקחו סיכון ואזרו אומץ לעשות משהו בדמותם. זה בהחלט מעורר השראה.
רוצים להישאר מעודכנים?
בקיצור, המון דברים קורים כי העיר הזאת מלאה באנשים שלא מורידים את הראש מחפשים את האופק. התפקיד שלי הוא לחבר את הנקודות לכדי תמונה מלאה וליצור הרמוניה בין העסקים ולא כאוס שיסתיר את האופק.
אנחנו לא יודעים מתי המלחמה תסתיים. אני סופר כבר תשעה חודשי מילואים ולא רואה את הסוף. אבל אני לא יכול לתת לעצמי ליפול למרמור, לכעס או ליגון. אני חייב להמשיך כי כל יזם מבין שתהליך מורכב משלבים – פעם אתה למעלה ופעם למטה, יום עם דרייב מטורף ויום עם הרגשה של לזרוק הכל ולהיעלם.
אני לא מצפה ולא מחכה שהמדינה או העירייה יעזרו לי. אני אדון לעצמי וחייב לעצמי בלבד. אם ארצה משהו, אנסה להשיג אותו. זה קו המחשבה שעליו אני מנסה לשמור – לתת לגלים להגיע ולגלוש עליהם – לא לתת להם לזרוק אותי אל החוף. עבורי, אחד מהדברים בלהיות חופשי הוא להיות תלוי בעצמך, תמיד, בכל סיטואציה.
השוק נמצא בצמיחה, מקום עם הרגשה טובה, עם אווירה טובה, עם דינמיקה שנוצרת בין האנשים ועם שינוי שנראה בעין בכל פעם שמבקרים בו. הדרך עוד ארוכה, ובעצם אף פעם לא נגמרת, אבל זה היופי ביזמות – אופק שלא נגמר.
השנה הקרובה תמשיך להביא עמה המון רגשות מעורבים, אבל לפחות מכאן אפשר רק לעלות. שתהיה שנה טובה, מלאה בתקווה לטוב.
* הכותב הוא מבעלי סירקין 21 בשוק תלפיות
תגובות