יו"ר ארגון המורים רן ארז (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
יו"ר ארגון המורים רן ארז (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

ואיזה מסכנים הילדים

פורסם בתאריך: 21.7.24 08:13

העשור שבו אנחנו נמצאים הוא ככל הנראה העשור הגרוע ביותר לילדים ולבני נוער מאז מלחמת העולם השנייה. הדברים אמורים במיוחד בכל הנוגע ללימודים (או היעדרם). בין אם בסגרי הקורונה או בטראומה המדממת של חרבות ברזל, איכות וכמות החינוך שקיבלו ילדינו מבתי הספר שלהם הולכת ויורדת בהדרגה. האמת, לא בטוח ש"בהדרגה" היא המילה הנכונה לתאר את ההתדרדרות התלולה מאוד של כל השירותים שאותם הם אמורים לקבל.

וכאילו כל תלאות הדרך אינן מספיקות לילדינו המסכנים, הרי שהשביתות והעיצומים שנערמים על ראשם היא כבר בגדר וידוא הריגה לאיכות החינוך ולחשק שגם ככה אין לאף אחד מהם לנוכחות בבית הספר. מעבר לפגיעה המקצועית והפדגוגית, יש סיכוי לא מבוטל שחלק מילדיכם העבירו או יעבירו את התיכון בלי לצאת ולו לטיול שנתי אחד. אפשר לדבר לא מעט על אם העיצומים האלו מוצדקים או לא, אני לא נכנס להקשר הזה ולא מתיימר לפסוק. מה שאני כן מבין זה שמי שנדפקים מכל הסיפור הזה בצורה הקשה ביותר הם הילדים שלנו.

ולהוסיף חטא על פשע על עוון, השבוע התוודענו לדרקוניות ולשיטה הבולשביקית שבה מנוהל ארגון המורים כלפי חבריו "הסוררים". מנדי רבינוביץ', מנהל בית בירם, ביקש להמתיק את הגלולה, יצא עם תלמידיו לטיול שנתי – ושילם על כך בהשעיה של חמש שנים מהארגון. אה, זה כמובן לאחר "המתקה" של העונש בידי בית הדין, שהרי היו"ר רן ארז ביקש להרחיק את רבינוביץ' לצמיתות.

נו, טוב, לפחות במקום אחד בישראל מפגינים משילות…

 

 

אני מבין את חשיבות מאבקם של המורים. להיות מורה זו לא עבודה קלה, והתגמול לעתים קרובות רחוק מלהיות ראוי. הבעיה היא שבהתנהלות הנוכחית נראה שהאכפתיות של יו"ר ארגון המורים ותומכיו מהאנשים שאותם הם מגיעים לשרת בסופו של דבר – התלמידים – פשוט לא קיימת. מאבק בדרך הזו של פגיעה מקצועית ומורלית בתלמידים הוא בגדר שפיכת המים וגם הגיגית ביחד עם התינוק. כסף זה דבר חשוב מאוד, שלא נתבלבל, אבל חשובה לא פחות האחריות והשליחות של מורים כלפי היקר לנו מכל, שאותו אנחנו מבקשים להפקיד בידם.

אני מקווה מאוד שיימצא פתרון שיענה על צרכי כולם, אך בהינתן קופת המדינה הדלילה והמצומצמת (כלפי מגזרים מסוימים כמובן, יש כאלו שנהנים מקצת יותר הטבות כלכליות), אני מבין שזה משבר מורכב שיכול לקחת זמן לא מועט עד שייפתר. מה שאני לא יכול לקבל זה את העובדה שהילדים שלנו, חינוכם ורווחתם בבתי הספר משמשים בני ערובה בסיפור הזה, ואת היחס המזלזל והמתעמר של הארגון כלפי כל מי שלא מיישר איתו קו. החרפה הזו חייבת להיפסק.

 

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר