חילופי העונות בטבע מתאפיינים תמיד דרך סימנים שונים: החצב מביא עמו את הסתיו, הגשמים העזים והשלוליות מופיעים בחורף, האביב פורש מרבדי פרחים ומצמיח את פירות העצים והקיץ מביא עלינו את הגיהינום עלי אדמתנו וכל הארץ תנור אחד גדול.
בעוד שאפקט החממה ומשבר האקלים גורמים למחזוריות ולסימנים האלו להתערבב זה בזה שלא במועדם ולהתחרפן כליל, יש סימן אחד קבוע שמופיע בעקביות מעוררת השתאות בכל עונות השנה, ובלשונה של להקת תיסלם – "במין דיוק מרגיז". מדובר כמובן בהתייקרות תעריפי הנסיעה במנהרות הכרמל.
לא היה מוצר בתולדות מדינת ישראל שעקומת ההתייקרות שלו היתה כה תלולה וקבועה לאורך זמן רב כל כך. מכמה שקלים בודדים הגענו למחיר של 23 שקל לנסיעה בכל המנהרה, ומי שגם רוצה לשוב הביתה ייאלץ להכפיל את הסכום.
תמיד קיימת האפשרות של להתכלב בפקקים ולהוסיף חצי שעה לכל כיוון, פלוס מינוס, עם בונוס של התענגות על נופיו של מחלף חירם, אבל למי שחפץ חיים אין באמת ברירה אלא לשלם את מס הגולגולת המופרך הזה תמורת הזכות לעבור בתוך ההר אל מחוז חפצו.
ובצל ההודעה על ייקור התעריף הנוסף, שמגיע בחוסר טקט מעורר השתאות דווקא בתקופה הנוראית הזאת, נזעק ראש העיר יונה יהב ונעמד על רגליו האחוריות אל מול שרת התחבורה מירי רגב. הדרישה של יהב היא נוקבת וחד משמעית: בטלי כליל את דמי השימוש במנהרות הכרמל.
לו היינו אנשים מעט יותר ציניים, יכולנו לחשוד שפרץ העזוז המפתיע של יהב בדרישה למימוש הבטחת הבחירות שלו אל מול גדולי האומה נובע מהכתבה שפורסמה באתר זה על העלאת המחירים, ויתרה מכך – מהתרעומת הגדולה ומהתגובות החריפות שהיא עוררה. אבל גם אם ניתן כאן את מלוא חמת הספק, הרי שהדרישה הזו, איך נאמר, לא ממש מחזיקה מים.
מילא אם יהב היה בוחר לאיים באקדח ריק מכדורים, הבעיה היא שאין כאן אפילו תחילתו של איום או מנוף לחץ. לא אקדח ולא נעליים, מקסימום רובה בועות מכפר השעשועים. מעבר לשיטות התעדוף הידועות של רגב בנוגע לראשי ערים ולמקומם הנמוך גם כך של חיפה והצפון בסדר העדיפויות הלאומי (בטח נכון להיום), מה בדיוק אמור יהב לעשות לכשיישלח, כצפוי, על ידי רגב לחפש את חבריו במקום אחר? יחסום את הכניסות לעיר? יסגור את כל השווארמות? ישלח את מכבי חיפה לשחק בעכו?
אין ליהב שום דרך לנסות אפילו לכפות החלטה כאן. הכי הרבה שהוא יכול לקוות זה להבטחה/מריחה בסגנון "נקים ועדה לבחינת ההחלטה תוך שלוש שנים עד שתשכחו מכל העניין, ובינתיים תמשיכו לשלם".
עם זאת, טרם ננעלו שערי שמים, ואשמח להיות מופתע ולראות שינוי אמיתי וביטול של הגזירה המוטרפת הזאת, שאין עיר נוספת במדינה השותפה לה. רק דבר אחד ראוי שיזכור יהב – כשמבטיחים צריך גם לקיים.
ר. מרגלית
הוא הבטיח לפנות לערכאות המשפטיות בגין אפליה