בשירם "הנה אני בא" משנת 2006 מספרים חברי דג נחש על המעבר מירושלים לתל אביב ובחזרה. כל אחת מהן התברכה ביתרונותיה שלה, כל אחת אטרקטיבית בדרכה, וכשההתרגשות נגמרת מחפשים את עיר הבית האמיתית, הנוחה, הבטוחה והמחבקת.
תל אביב הפכה יצירתית ומגניבה לא בגלל מי שנולדו בה ולא בהכרח יכולים או רוצים לגור בה בבגרותם, אלא בגלל המהגרים אליה. רובם זמניים. יש גבול כמה אפשר לשלם עבור שכר דירה שערורייתי ומחיה יקרה להחריד. במיוחד כשהופכים למשפחה. בניגוד למציאות המוצגת אצל גיא פינס, אף אחד לא קם מדי יום זוהר ויפה למסיבת חייו. יש שלב שבו מתחילים לחשוב בהתאמה לחיים עצמם.
הצעה שלי למנהיגות העיר הנכנסת: לבטל את מנטרת "הצעירים נוטשים את חיפה". זה כבר לא רלוונטי. הגירה ממקום למקום היא לגיטימית. אנשים שנולדו וגדלו במקום אחד זכאים לעבור למקום אחר. הפטריוטיות החיפאית היא חזקה משסבורים. מהגרים רבים מחיפה מתגעגעים אליה, ורבים ממי שגדלים בה ישמחו להמשיך לחיות בה. חיפה יכולה להציע גם לאוכלוסייה הסטודנטיאלית שבה סיבות תעסוקה וחיים כדי להישאר בחיפה, במקביל למשיכת הגירה איכותית אליה. השאר יקרה מעצמו.
כדי להיות יעד להגירה צעירה ויצירתית, חיפה חייבת להתנהל כעיר המטרופולין של הצפון, כשם שתל אביב היא המטרופולין של המרכז. ככזו היא צריכה לפעול בראייה ובחשיבה של יצירת עוצמה חיפאית – עיר שפועלת בראייה אחראית, בת קיימא, ארוכת טווח ואפקטיבית למטרופולין הצפוני כולו.
פרויקט חשמול ומנהור הרכבת הוא הזדמנות כזו. העבודה במרכז היא שגרת יומם של חיפאים וצפוניים רבים, כולל מקרית חיים. אלו האחרונים מבקשים להפריד את תוואי הרכבת צפונה ולבטל את המעבר בחיפה רבתי, אשר מאריך את זמן הנסיעה צפונה ב-20 דקות. הפתרון הוא סלילת מנהרת שדרה בין עתלית למרכז התחבורה בצ'ק פוסט. לחיפה אין שום רווח מהמעבר של הצפוניים בעיר, שגם מגביר את הצפיפות בקרונות. כך המנהיגות החיפאית הנוכחית יכולה להוביל את תחושת הערבות ההדדית ואת קשרי הגומלין לקידום קואליציה צפונית.
רוצים להישאר מעודכנים?
המשבר הנוכחי הוא חסר תקדים. תושבי הדרום והצפון מפונים מביתם כבר חמישה חודשים. את מידת ההרס והחורבן בצפון קשה לאמוד. לא מעט תושבים ספקניים אם יחזרו לביתם, והישועה לא נראית באופק. מצבם הרגשי וחוסנם האישי של אזרחיה לא מעניין את שרי הממשלה. מנהיגי היישובים בצפון זקוקים להשראה, לתמיכה ולשיתופי פעולה להובלת שיקום הרשויות שהם עומדים בראשם.
בעת הזו קמה בחיפה מנהיגות חדשה אך מנוסה בעשייה ובראייה מוניציפלית רחבה. זו יכולה להיות מנהיגות שמובילה את הצפון כולו. יונה יהב הוא הוותיק והמנוסה מבין ראשי הרשויות בצפון. בניגוד לקודמתו, הוא בקיא ומיומן בעבודה מול הממשלה והרשויות, מצויד באדרנלין ובאהבה שקיבל בהצבעה הגורפת להחזרתו לתפקידו. ביחד עם גדי מרגלית כאיש אמון וכמנכ"ל עוצמתי, סגנים מנוסים ובעלי ראייה רחבה, יהב יכול להנהיג בד בבד עם הזנקת חיפה את הובלת הצפון כולו, באסטרטגיית פעולה עם חשיבה אפקטיבית למעגלים רחבים, שבהם חיפה היא העיר הגדולה והמרכזית של הצפון אשר משפיעה על המרחב כולו. כמו שתל אביב היא לגוש דן.
הצעירים המשוועים למקום שפוי, כיפי ואנושי לבנות בו את חייהם ולהקים בו את משפחותיהם יבחרו בחיפה. בניגוד לתל אביב היקרה להחריד, חיפה יכולה להציע את אופציית העלויות השפויה ואת החיים הטובים של הצפון – קו החוף, הרי הכרמל והגליל, העמקים, המגוון הכפרי והעירוני, הטבע והפסיפס האנושי המדהים שחיפה והצפון התברכו בו.
את "הנה אני בא" העתידי אפשר לכתוב על חיפה.
חיפאי אמיתי
אחרי שגם ידוללו כל החזירי הבר בעיר גם לא יהיה איום שיעצור את חיפה להיות התחליף המושלם לתל אביב