אופטימיות זהירה

אין ספק שמגיעה מילה טובה לשר האוצר משה כחלון ולראש העיר יונה יהב על כמה התפתחויות בשבועיים האחרונים. כחלון סיים את ההגרלה של מחיר למשתכן, בעוד שיהב רשם נקודות זכות במאבק על האמוניה ובהגשת העתירה נגד התוכנית להרחבת הבנייה במתחם בתי הזיקוק. כחלון גם העביר בקבינט הדיור את ההחלטה לאשר את תוכנית חזית הים העירונית — תוכנית שיהב עמל לקדם כבר שנים רבות. רבים צחקו על מה שזכה לכינוי “תוכנית ברצלונה” וטענו שמדובר בחלום בלבד. אני חייב להודות שגם אני לגלגלתי כששמעתי את הראיס מספר איך יקרום הפרויקט עור וגידים.

נכון שהתוכנית עתידה להתממש בשלבים ושאת המוצר הסופי אנחנו עתידים לקבל בעוד חמש שנים לפחות, בתנאי שיוסרו חסמים רבים ולא ימומש הסעיף המאפשר את המשך הפעילות הנמלית גם מעבר לחמש השנים. אבל האישור בקבינט הוא בהחלט הישג שאמור לגרור תוצאות מיידיות (פינוי האנגר 15). אפילו הנמל כבר עושה קולות של השלמה עם התוכנית ועתיד לקבל בקרוב שטחים חלופיים.

האופוזיציה הלוחמנית כביכול תקפה, גינתה ובעיקר לגלגה, אבל במבחן התוצאה נראה שדווקא יהב מוכיח שאפשר להגשים חלומות ולבצע התחדשות כשרוצים. אולי דווקא בקדנציה שלו נראה קבלות ולא תיאוריות ותעודות, כפי שאלה שרוצים להחליפו מציגים. אישור הקבינט הוא צעד נוסף בכיוון זה.

אבל מה איתנו, התושבים? האם התוכנית טובה ונכונה לנו? אפשר להניח שכן. כל פיתוח ויוזמה מסוג זה הם מבורכים, ואין ספק שמדובר במחשבה בגדול. אולי אפילו בגדול מדי. מדובר בשינוי מהותי של אזור העיר התחתית עד בת גלים, בשיקוע הרכבת ובפתיחת חזית הים. הבריטים ממש מתהפכים בקברם. הם הרי כל כך התאמצו להרוס.

הייתי מתרגש עוד יותר אילו ההתפתחות הזאת היתה מתרחשת לפני שנתיים, כשהעיר התחתית היתה בשיא התפתחותה ולהיט חם בעולם הנדל”ן. העיר התחתית עדיין מבוקשת היום, אבל קצת פחות. היא בלי ספק תעזור לבעלי הנכסים הקיימים בה להשביח אותם, אבל ייתכן גם ששטחה פשוט גדולה מדי. שטחי מסחר ענקיים לא נצרכים בקלות רבה כל כך, ואפשר היה לצמצם אותם במקצת.
אני גם לא רואה כיצד התוכנית מתממשת במלואה בגלל שיקוע הרכבת המסובך, שעלול להסתבך עוד יותר בגלל התוכנית להכפלת מסילות הרכבת. גם הדרך לפינוי חלקים מהנמל עוד רחוקה. עם זאת, אם העיר תכלכל את צעדיה בתבונה, המחשבה לטווח ארוך יכולה לצעוד במקביל להתפתחות העיר במשך שנים, גם אם זה יהיה קשה למימוש. אני מאמין שצריך לאמץ ראייה כוללת להתחדשות עירונית בשכונות ישנות – שכונות החוף ושכונות אחרות בחיפה – שתכלול שינויים תחבורתיים, הקמת חניונים ובניית רבי קומות.

אני עדיין סבור שהבעיה העיקרית בעיר התחתית היא שאין שם דרישה למגורים למשפחות ושרוב האוכלוסייה החדשה מורכבת מסטודנטים ומצעירים שאוהבים את חיי הלילה העשירים שמתפתחים שם. יש עוד הרבה מה לעשות ולתכנן, והדברים ארוגים זה בזה – פיתוח העיר התחתית דורש התייחסות לסוגיות כמו החומרים המסוכנים וזיהום האוויר, ועוד נושאים שהטיפול בהם הוא תנאי לבנייה חדשה ולהפיכתה לאטרקטיבית — אבל השבוע מעיד על צעידה למקום חיובי, ובהחלט אפשר להרגיש אופטימיות זהירה. רק שיימשך כך.

הכותב הוא מנכ”ל החברה לנדל”ן ומחבר הספר “איך להרוויח בנדל”ן”