חג הדמוקרטיה המוניציפלי הגדול הגיע לסיום הסיבוב הראשון שלו פה בחיפה, והתוצאות, בוודאי בכל הנוגע לפתק הפרסונלי, היו צפויות. שני המועמדים שסומנו כפייבוריטים אכן עולים לסיבוב השני, ומסתמן שחיפה תהיה מבין הערים בנות המזל שיוכלו ליהנות עוד קצת מהחגיגה הדמוקרטית הגדולה. אולי מינוס התורים המשתרכים למסעדות ההמבורגרים בנגלה הבאה.
לכל אחד מהמתמודדים יתרונות וחסרונות משלו, אין בכך ספק, והסיבוב השני הוא פתוח ומותח מאוד. עם זאת, מתוצאות האמת שכבר יש לנו, נראה שההתפתחויות והמבט לעתיד אינם מעודדים במיוחד, עבור אף אחד משני המתמודדים.
מספר שיא של 18 סיעות צפויות להרכיב את מועצת העיר, כאשר שמונה מהן, פחות או יותר, יהיו סיעות יחיד. רסיסי קואליציה ומפת אינטרסים שיהיה כמעט בלתי אפשרי להפיס ביחד. כולנו חשנו על בשרנו עד כמה העניין של קואליציה לעומתית תקע את העיר התקועה גם כך. לאחר הבחירות, ההיצע הקואליציוני עבור כל מועמד הופך אף גרוע יותר. גם טובי המוחות ואלופי העולם בקובייה הונגרית לא יוכלו לאתגר הקרוי "תצרף המועצה החיפאית".
המצב הזה הוא מייאש עבור תושבים המייחלים לשינוי ולפוש מוניציפלי של מהלכים משני מציאות בעיר. האתגרים כאן הם עצומים, והדרך אליהם הפכה איכשהו מסובכת יותר משהיתה.
כדי לקדם את חיפה, כל אחד משברי הסיעות בפסיפס הזה יהיה חייב לוותר על דבר מה. אם כולם יתעקשו על הדברים "הקדושים", במירכאות ובלי, עבורם בלבד, העיר הזו לא תתקדם לשום מקום. על מנת שהמועצה הזו ויושביה לא ייזכרו לדיראון עולם כאלו שהחמירו אף יותר את הקיפאון החיפאי, כולם כולל כולם יידרשו לפשרות. פוליטיקה איננה משחק סכום אפס, ומי שבכל זאת בוחר לשחק בה כך, כמעט תמיד נענש. בין אם על ידי הבוחר, גורם בעל השפעה וכוח או סתם התערבות של קארמה כזו או אחרת.
ואשר לראש העיר? יהא אשר יהא, מצפה לו מלאכת הרכבה ותמרון מסובכת ועדינה, כזו שדורשת נחישות לצד רגישות, אוזן קשבת לצד היכולת לשרטט קו בחול, ואם יש משהו שלימדה אותנו הקדנציה המסויטת שבאה לסיומה זה עתה – לא יזיקו מדי פעם גם מילה טובה ואיזה חיוך.
מספיק מספיק מספיק
זה לע כאב ראש של העיר זה ההרס והפלגנות שיצרה השיטה הדמוקרטית הכושלת של ישראל
חייבים לשנות את שיטת הבחירה ולהגביה את אחוזי החסימה גם לכנסת וגם לעיריות ולהגביל את מספע הרשימות בעירייה גדולה עד 7 ובכנסת עד 7. כל רשימה מעבר למספר הזה תיפסל אם הגיעה למקום 8, 9 ..