בהיסטוריה של עם ישראל אנו מלמדים על הפוגרומים במאות ה-19 וה-20 ועל תפקידם המכריע בעיצוב זהותו ועתידו של היישוב היהודי בישראל ושל העם היהודי כולו.
פוגרום ומאורעות 1882-1881 שנקרא "הסופות בנגב" שינה את התודעה של יהודי רוסיה, היה לאירוע הטרמה של כל התנועה הציונית ובפועל הוביל לעלייה הראשונה לארץ. בפוגרום זה נרצחו עשרות יהודים.
פוגרום קישינב ב-1903 עיצב את התודעה של הצעירים ברוסיה והיה למניע המהותי של תנועת העלייה השנייה החלוצית והסוציאליסטית, שלמעשה עיצבה את זהותו היהודית-דמוקרטית העתידית של עם ישראל הנבנה בארצו. על פוגרום זה כתב ח"נ ביאליק את שירו "על השחיטה" עם המשפט המפורסם "נְקָמָה כָזֹאת, נִקְמַת דַּם יֶלֶד קָטָן עוֹד לֹא-בָרָא הַשָּׂטָן". בפוגרום זה נרצחו 50 יהודים.
אירועי תר"פ-תרפ"א שלאחר מלחמת העולם הראשונה עיצבו את התנועה הציונית ואת היישוב היהודי בעליות השלישית והרביעית, את ייסוד ההגנה ואת בניית המוסדות הלאומיים של ראשית המאה ה-20. בפוגרום זה נרצחו 47 יהודים.
אירועי תרפ"ט נצרבו בתודעה כבניית הסכסוך הערבי-ישראלי סביב המקומות הקדושים – הר הבית וחברון. בפוגרום זה נרצחו 133 יהודים.
מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, שידועים בשם "המרד הערבי הגדול", נלמדים כפרק מיוחד בהיסטוריה של עם ישראל. הם היו מהפוגרומים הקשים שעיצבו את תודעת היישוב היהודי כיישוב עברי עובד, את תפישת ההתיישבות בדמות חומה ומגדל ועוד. בפוגרום זה נרצחו 400 יהודים.
בשבת, 7 באוקטובר 2023, נרצחו יותר יהודים מכל אלו יחדיו.
כיצד ילמדו את הפוגרום הזה בעוד 50 שנה בבתי הספר? מהי התודעה החדשה שתיצרב בעקבות הפוגרום הזוועתי הזה? האם נהיה טובים יותר? צנועים יותר? הומניים יותר? יהודים ודמוקרטים יותר? אני מציע להתחיל ללמד אותו כבר עתה.
לבנו עם משפחות הנופלים ומתפללים, ואנו מייחלים להחלמתם של כל הפצועים והחזרתם של כל החטופים בשלום לביתם.
* הכותב הוא מנכ"ל מרכז החינוך ליאו באק
תגובות