דמיינו לעצמכם את המעשה החצוף האולטימטיבי: אתם מגיעים ללא הזמנה לבית של אדם שאינכם מכירים, אוכלים לו מהצלחת, שוברים אותה בסיום הסעודה הגנובה ולקינוח – מטילים את מימיכם על השטיח שלו. כמה מוגזם שלא אתאר את התרחיש הזה, כמה גדולה שלא תהיה חוצפתו של אותו פרא אדם פיקטיבי, ספק גדול אם הוא ישתווה בחוצפתו לזו של בעלי מנהרות הכרמל ולוח התעריפים המשתולל שלהם.
כמדי רבעון (!) התייקר שוב את התעריף לכל מי שחפצה נפשו לעבור בשערי פאר היצירה שהם מנהרות הכרמל. עם נסיקה מוטרפת והזויה אל יותר מעשרה שקלים למקטע, מי בכלל זוכר שאי שם במועד פתיחתה שילמנו הרבה פחות מכך על נסיעה לאורך המנהרה כולה?
תמהני – על מה בעצם אנחנו משלמים את הסכום ההולך ומאמיר הזה? האם איכות הכביש משתפרת? לא ממש. האם זמן הנסיעה המצטבר מתקצר? ממש לא, למעשה בדיוק ההיפך. תדירות הפעמים שבהן המנהרות נסגרות לתנועה עולה עם השנים. אז האם אנחנו זוכים לאתנחתא בידורית כלשהי, למופע נסתר מן העין, אולי לדוכן מיצים באחד ממפרצי העצירה? גורנישט. סתם משלמים יותר על אותו הדבר, אולי אפילו על פחות.
וסתם עוד נקודה למחשבה: בעליהן של מנהרות הכרמל, כפרויקט לאומי וממשלתי, נהנים גם מרשת ביטחון מהמדינה, כך שבאמת אין שום סיבה אובייקטיבית לייקור בשיעור כזה. לא אינפלציה, לא עליות מחירים, שום דבר לא באמת מצדיק את הניפוח בתעריפי המוצר המתייקר ביותר במדינת ישראל.
אז נותרנו עם השאלה שמנקרת בראשו של כל מי שעובר במנהרות, בווליום משתנה: על מה אנחנו משלמים את התוספת הזו? בתכלס, התשובה לכך היא פשוטה וחדה: חזירות, תאוות בצע וגם הסיבה שבגללה כלבים מלקקים את מבושיהם לעיני כל – כי הם יכולים.
בחייאת רבאק, מישהו מכם יוותר על נסיעה במנהרות בצהרי יום פקוק? הרוב המכריע אומר פאק איט, משלם בהכנעה את הסכום, הכל כדי לחמוק משממת הפקק ולמהר להגיע הביתה. עושים לעצמנו חישובי סרק בראש, שהרי גם ככה מחיר הדלק שנשלם על עצירה-נסיעה-עצירה לא יהיה נמוך בהרבה מהעושק המתגלגל הזה. קשה לי לראות מרד גדול שיתגבש נגד הקנוניה הכלכלית הזו, זה לא החומר שממנו עשויים ישראלים, אפילו פחות מכך חיפאים. הרבה יותר חשוב להגיע מהר הביתה למקלחות של הילדים.
עניין המנהרות עולה גם בקמפיינים של מועמדים לראשות העיר. מובטח לנו שהנה, מגיע הרגע שבו בעל הבית החדש יעשה סדר, ירגיע את ההשתוללות וכולנו – כל החיפאים – ניסע במנהרות חינם אין כסף.
אשרי המאמין, כולנו יודעים מה שוות הבטחות בחירות ביום שלאחריהן. אני יכול לקוות שאכן כך יהיה ושנזכה לנסוע את הקילומטרים הנכספים האלו בחינם או לפחות במחיר הגון ושווה לכל נפש. ואם לא? נעשה את מה שאנחנו עושים נגד כל עוול שקם עלינו בעיר ובמדינה האלו – כלום.
תגובות