מוסריותה וחוסנה של חברה נמדדים, במובנים רבים, ביחס לחלשים ולקשישים שלה. מן הידועות היא שיחסה של עיריית חיפה לקשישיה הוא לא משהו לכתוב עליו הביתה, בלשון המעטה. אבל היחס לחלשים ולבעלי הצרכים המיוחדים בעיר, בייחוד במהלך הקדנציה הנוכחית, כבר חרג מזמן מגבולות ה"גרוע". זו לא פחות משערורייה.
המראות שאליהם נחשפנו בכתבה על ההזנחה בגן צדף לילדים על הרצף האוטיסטי בקרית חיים הם מזעזעים ומחליאים: תולעי עץ שורצות בצעצועים רקובים, רטיבות, לכלוך, ביוב שעולה על גדותיו. לא מדובר במבנה שמיועד להריסה אלא בגן שלומדים בו ילדים שנפשם היא רכה ומורכבת, ילדים שכל שינוי, בטח לרעה, בסביבתם מערער לחלוטין את כל עולמם.
תופעות כאלו לא מופיעות בן לילה, יש מאין. על כל התקלות והבעיות האלו התריעו הורי הילדים בגן בפני העירייה מבעוד מועד על מנת לתקן אותן ולהימנע ממצבים קיצוניים ולא נעימים, וזכו להתעלמות ולכתף קרה מכל גורם רשמי.
קרית חיים באופן כללי היא שטח הפקר בכל הנוגע לטיפול של עיריית חיפה בליקויים כאלו ואחרים. אבל מהתבוננות ומהיכרות עם מקרי העבר בקדנציה הנוכחית, ההתעלמות, חוסר החמלה והאטימות לסבלם של אחרים מצד גורמים בעירייה היא סיסטמתית ולא מקפחת אף סקטור ואף חלק מחלקי העיר.
רוצים להישאר מעודכנים?
ובכל זאת, איך יכול אדם, עסוק ככל שיהיה, רם מעלה ככל שיהיה, להתבונן בסבל שנעשה לילדים חסרי ישע, פעוטות שנאלצים להתמודד עם מצבים שאיש מאיתנו לא היה מסוגל לסבול אותם לשנייה אחת, ולהמשיך בחייו?
נשבע לכם, אני לא פילנטרופ ולא תופס מעצמי חסיד וצדיק, אבל אם אני רואה מצב שבו גן של ילדים על הרצף האוטיסטי נמצא במצב כזה, אני בעצמי קם והולך לנקות ולסדר אותו. לא משנה מה אני עושה באותו הרגע. אלו מצבים שפשוט אסור שיתקיימו ולו לשנייה אחת, וכל טיפול בהם לא צריך לסבול דיחוי ולו לרגע.
אבל בממלכת חסן שוקרי מתעסקים כנראה בדברים חשובים יותר. אמנם לא ברור מהם אותם הדברים ולמי הם חשובים, אבל כנראה שהם יותר חשובים מרווחתם ומנפשם של ילדי גן בעלי צרכים מיוחדים.
עיריית חיפה הנוכחית היא גוף חסר חמלה, מייאש ומנותק. לא משנה מבחינתי אם הגורמים האמונים על כך ישלמו או לא ישלמו על כך בקלפי – העונש הראוי למי שמתעלם ממצוקות כאלו חורג בהרבה מסתם אובדן כיסא או משרה מרופדת. אות קלון על מצחו של כל מי שראה והתעלם.
תתביישו. פשוט תתביישו.
* לאחר פרסום טור הדעה נמסר מהעירייה: "לו טרחתם לבקש תגובה הייתם מגלים כי הגן בו מדובר נמצא באמצע בהליך שיפוץ לאחר שמים חדרו למבנה הגן. בשלב הראשון הושלם איטום הגן על מנת למנוע רטיבות חוזרת, ובשלב השני מבוצע השיפוץ החזותי הכולל בין היתר החלקה של הקיר החיצוני והנחת משטח ספורט קורט צבעוני בכל האזור ששופץ בעקבות הרטיבות".
עומר
עוד כתבה במסגרת הספורט החיפאי: "למי אכפת מהעובדות- העיקר שנלכלך על קליש". ועל זה נאמר : גועל נפש.
1
למה לא מאשימים את ההורים, רודפי הבצע המקבלים בימינו תוספת תקציב על ילדים נכים כאלה, שיכלו לשלוח אותם גם לגן רגיל או לתת להם חופשה, או לממן ניקוי פשוט בעצמם?!
פעם גנים הופעלו בידי סבתות של חלק מהילדים, בימינו רודפי בצע זורקים אותם לאחרים, כפי שבעבר זרקו כלבים מחלון רכב לקיבוצים ולמושבים!