כבר שבועות ארוכים שבפארק שקמונה שעל חוף הים מבצעת העירייה עבודות תחזוקה יסודיות למדי בשביל הטיילת, במקטעי העץ הרבים הפזורים לאורכה. השמש הקופחת, מלח הים ושפשופי הסוליות של ההולכים והרצים על הטיילת לא היטיבו במשך השנים עם קורות העץ. פה ושם ניתקו הברגים המחברים את הקורות אל בסיסן. קצות הקורות השתחררו והחלו להתעקם כלפי מעלה או מטה. כך נוצרו שקעים ומהמורות על גבי המשטחים ולפעמים גם חורים של ממש. היכן שקורות העץ צמודות לקרקע הבריגו הפועלים מחדש את הברגים הסוררים עד שכל הקורות נצמדו היטב לבסיסן, ואחר כך משחו בלכה כהה את שכבת הקורות העליונה.
במקטעים ה"מרחפים", לעומת זאת, אלה שנבנו בהגבהה מעל לגובה הקרקע, לא הספיקו פעולות הברגה שגרתיות. שם היה צורך לפרק לחלוטין את קורות העץ, לתקן את הבסיס, לחזק את הנקודות הרעועות ולהשיב את הרצפה למקומה.
אני אינני נגר ואיני מבין דבר בשחזור ובתיקון משטחים. ואולם, להגיוני שלי, כשרוצים לשקם משטח עץ ישן שדהה, נשחק והתבקע, מן הראוי להזמין קורות חדשות ולהתקינן במקום אלה שפורקו. כך, לפחות, לשיטתי, יהיו המשטחים לא רק יפים יותר, אלא גם ובעיקר חזקים ויציבים יותר.
אבל בעירייה סברו אחרת, ובמקום להחליף את קורות העץ, פירקו הפועלים, בזו אחר זו, את כל הקורות הישנות, הערימו אותן בערימות בצד, השעינו אותן על המעקה והחלו בתיקון ובשיקום הבסיס. על מנת למנוע את המשך השחיקה, הניחו הפועלים על גבי קורות העץ התחתונות קורות אופקיות ממתכת – חומר גלם חזק בהרבה מהעץ ועמיד ממנו פי כמה, ולאחר מכן הניחו מחדש את קורות העץ העליונות הישנות, אלה שהוצאו משם אך כמה ימים קודם לכן. אחר כך צבעו את המשטחים בלכה ועברו כך למשטח הבא.
וכך, משטח אחר משטח, מפרקים הפועלים את הקורות הישנות, מציבים קורות מתכת חדשות, ואז משיבים למקומן את הקורות המתקלפות וצובעים אותן בלכה.
עבודת הטלאים הזאת, מורכבת ורגישה ככל שתהיה, מלמדת אולי, טוב מכל דבר אחר, את תפיסת העולם השיקומית של ראש העירייה קליש-רותם. מדוע להזמין קורות עץ חדשות ולהתקינן אם אפשר פשוט לחזק את קורות הבסיס ולהחזיר את הקורות הישנות למקומן? ואז נצבע בלכה ונברך על המוגמר.
זה חזק יותר ונראה חדש? אז זה מספיק טוב כנראה.
עקרון דומה הנהיגה קליש-רותם גם במגרשי ספורט ישנים ומוזנחים הפזורים במקומות שונים בעיר. אין ספק, כי על העירייה היה להשקיע בשנים עברו הרבה יותר משאבים ותשומת לב בתחזוקתם של מגרשים ציבוריים בשכונות השונות ולא עשתה כן. קליש-רותם, ייאמר לזכותה, הבינה זאת והחליטה לשקם לא מעט מגרשים כאלה. וגם כאן, השיטה דומה – כמויות של צבע נשפכו במגרשים אלה בצביעת המשטח בשלל צבעים וצורות יפים לעין וזהו, פחות או יותר. לא נבנו מגרשים חדשים, לא הורחבו הישנים ולא שופרו. רק נצבעו בשלל צבעים כדי לשוות להם מראה חדש ויפה יותר.
ובשוק תלפיות המשתקם? שוב, אותו הדבר. כבר שנים שתנופת התחדשות מסעירה ומרגשת עוברת על השוק הוותיק. משוק מזון שגרתי ודי מוזנח הפך האזור למתחם קולינרי ותרבותי תוסס ומרתק. מסעדות עילית נפתחות בו בקצב מסחרר, יש בו מבשלת בירה, בית קפה איכותי, מאפיית בוטיק, דוכני מזון רחוב משובחים, חנויות ייחודיות, משתלה ועוד ועוד. הצעירים גילו מחדש את מתחם השוק ומבלים בו יותר ויותר ובעקבותיהם גם מבקרים מבחוץ באים.
קליש, שאינה מאמינה בהוצאות ציבוריות מעבר למינימום הנדרש, הבינה את הפוטנציאל והחליטה להציב במקום במות עץ ותאי ישיבה וכן ספסלים וכיסאות, כדי לאפשר למבקרים לשבת לנוח או לאכול.
אין לי ולו מילה רעה אחת לומר על ה"פרקלטים" הללו. הם ללא ספק משפרים את העירוניות והם נאים ונעימים. אבל מתחם השוק משווע לשיקום מסיבי, אמיתי, על פי תוכנית שיקום פרטנית שכבר הוכנה לו לפני שנים, ולא לכמה ספסלי עץ ושולחנות.
אבל שיקום של ממש מצריך הוצאה כספית נדיבה, ואת זה העירייה לא רוצה לעשות. זה לא מקרי. זו מדיניות. בכל מקום שצריך להוציא כסף, עיריית חיפה שולפת אגרוף קפוץ. קל יותר לצבוע מגרשי כדורסל ישנים או קורות עץ מתקלפות ולהציב ספסלים. זה עולה מעט ונראה טוב. השיקום יחכה לראש העיר הבא.
קליש, שאינה מאמינה בהוצאות ציבוריות מעבר למינימום הנדרש, הבינה את הפוטנציאל והחליטה להציב במקום במות עץ ותאי ישיבה וכן ספסלים וכיסאות, כדי לאפשר למבקרים לשבת לנוח או לאכול.
אין לי ולו מילה רעה אחת לומר על ה"פרקלטים" הללו. הם ללא ספק משפרים את העירוניות והם נאים ונעימים. אבל מתחם השוק משווע לשיקום מסיבי, אמיתי, על פי תוכנית שיקום פרטנית שכבר הוכנה לו לפני שנים, ולא לכמה ספסלי עץ ושולחנות.
אבל שיקום של ממש מצריך הוצאה כספית נדיבה, ואת זה העירייה לא רוצה לעשות. זה לא מקרי. זו מדיניות. בכל מקום שצריך להוציא כסף, עיריית חיפה שולפת אגרוף קפוץ. קל יותר לצבוע מגרשי כדורסל ישנים או קורות עץ מתקלפות ולהציב ספסלים. זה עולה מעט ונראה טוב. השיקום יחכה לראש העיר הבא.
תגובות