זה כשנתיים וחצי שקו הרכבת הישן לירושלים מושבת לחלוטין. הקו, מהיפים בארץ אם לא היפה שבהם, חודש לפני כ-17 שנה בתוואי ההיסטורי של קו ירושלים-יפו שסללו התורכים בשלהי המאה ה-19. הקו המקורי, מתחנת הרכבת הישנה שבדרך חברון בירושלים, דרך נחל שורק ועד ליפו, היה פעיל עד לסוף שנות ה-90, אם כי דל מאוד בנסיעות ובנוסעים, עד שנסגר לבסוף לחלוטין בשל איטיות נסיעתו והביקוש הנמוך. בראשית שנות האלפיים החליט ראש הממשלה המנוח שרון, כי במקביל לעבודות סלילת קו הרכבת המהיר מתל-אביב לירושלים, יש לחדש את הקו הוותיק ולהפעילו כחלופה זמנית, איטית בהרבה אמנם, אך יפה ונעימה ואטרקטיבית.
ואכן, בשנת 2005 נחנך הקו המחודש, באותו התוואי בדיוק שבו נסעה הרכבת ההיסטורית, אך במסילה חדשה, רחבה יותר, המתאימה לקרונות המהירים של ימינו. ובכל זאת, הנסיעה נותרה איטית ומסורבלת, בוודאי ביחס לקו המהיר לבירה, שנחנך אך שנים אחדות מאוחר יותר. אט-אט פחתו הנסיעות בקו המחודש והוא שירת בעיקר את תושבי בית שמש וכן מבקרים ומטיילים שביקשו להגיע לגן החיות התנ"כי במלחה ולאקווריום החדש הסמוך.
ואז הגיעה המגפה ונסיעות הרכבת הופסקו לחלוטין לכמה חודשים. עימן הופסקו גם הנסיעות בקו זה. אלא שכששבו הרכבות לנוע, הקו הישן לירושלים נותר מושבת. לא היה עוד כל טעם להפעילו בנסיבות שנוצרו. רווחי ממילא מעולם לא היה.
לפני כמה חודשים, כך פורסם, הודיעה רכבת ישראל כי לא תשוב עוד להפעילו.
תושבי היישובים הרבים שניצבים בסמוך למסילת הברזל המיותמת מאוכזבים. מודעים היטב לפוטנציאל התיירותי העצום שמביאה מסילת רכבת ישנה, הם היו רוצים לנצל לפחות חלק מן התוואי העובר בסמוך ליישובם לצורכי תיירות ותרבות. רעיונות שונים ומגוונים הם מציעים – החל מהפעלת רכבת תיירותית קלה שתעבור בין כמה מוקדי אטרקציה כגון שדות של חקלאות אורגנית, חוות גידול, סדנאות למלאכות עתיקות וכד', ועד להפיכת חלקים מן המסילה לפארקים ירוקים ונעימים.
אלא שתוואי המסילה כולו והקרקע הצמודה לו הם רכושה של חברת רכבת ישראל, ורק לה שמורה הזכות להשתמש בשטחים אלה. נכון לעכשיו הנהלת הרכבת טרם החליטה מה יעלה בגורל המסילה. בינתיים מחכים.
שימוש במסילה ישנה שיצאה מכלל שימוש לצורכי תיירות, פנאי, תרבות וכדומה אינו דבר חדש. ככל נכס ציבורי בעל משמעות היסטורית, גם מסילות ברזל ישנות יכולות לעבור הסבה מתאימה בעלויות נמוכות יחסית ולשוב אל הציבור כפארק, כאטרקציה תיירותית, כמוזיאון או כמרחב אורבני לשימושים שונים. כך עשו בספרד, בבריטניה, בהולנד, בפינלנד, בארה"ב, באוסטרליה ובמקומות רבים נוספים.
כך עשו אפילו אצלנו, על אותו התוואי ממש, לפני כעשור. עיריית ירושלים התכוונה לסלול כביש מהיר לאורך תוואי המסילה אך התושבים, במיוחד בקטמונים, ביקשו לבטל את הכביש ולהקים במקומו פארק ארוך אשר יחבר בין השכונות המבוססות שלאורך התוואי (במיוחד המושבה הגרמנית ובקעה) לשכונות החלשות יותר. הסיפור סוקר בזמנו בהרחבה. התושבים לא המתינו להחלטת העירייה והחלו במו ידיהם לשקם את תוואי המסילה ולסלול עליו וסביבו שביל הליכה נעים. כשראתה העירייה, כי היוזמה פורשת לה כנפיים ומרקיעה שחקים, נסוגה מן ההחלטה המקורית, ביטלה את תכנון הכביש והצטרפה להקמת הפארק.
רוצים להישאר מעודכנים?
במקביל החלה העירייה לשקם את מתחם תחנת הרכבת הישנה שברחוב דרך חברון והפכה אותו למתחם מסעדות, חנויות ובילוי מרתק ושוקק חיים – ביום ובלילה.
התוצאה מרהיבה. כל ימות השבוע וכל הלילות משמש הפארק הארוך את התושבים והמבקרים בכל פעילויות הפנאי. לאורך המסלול הוצבו ספריות קהילתיות קטנות, הוצבו ספסלים, מדשאות, עצים מצילים ושלטים מאירי עיניים וצבע.
לפני כמה שנים החליטה גם עיריית תל אביב לאמץ את הרעיון ולפתח את פארק המסילה התל אביבי, גם הוא על מסילת הרכבת הישנה העובר בשכונת נווה צדק. גם שם זוכה הפארק לפופולריות רבה ומושך אליו המוני תושבים ומבקרים.
לכן סילוקה של הרכבת מקו החוף של חיפה כה חשוב. הפוטנציאל הקיים כאן הוא עצום ואסור בשום אופן להחמיצו. כל מי שמבין באורבניות יודע זאת. גם ברכבת ישראל מבינים זאת היטב. מבינים, אך מתעקשים שלא לעשות דבר ולהמשיך בתוכניתם לחשמל את הרכבת ולקבור סופית כל יכולת לשיקום קו החוף העירוני.
זה לא חזון יפה ונאיבי. גורל העיר ממש תלוי בכך. אסור לוותר!
תגובות