עולם התשתיות הוא גברי. כמה גברי? מדיניות התכנון שלנו עוצבה על ידי גברים, האופן שבו המרחב הציבורי שלנו בנוי הוא עבור "ממוצע גברי", התחבורה הציבורית שלנו מותאמת לגברים, והרכבים שבהן אנחנו נוהגות נבנו בהתאם למידה גברית. חוסר ההתאמה בין המרחב הציבורי כפי שהוא מתוכנן כיום לבין הפעולות היומיומיות שנשים מבצעות מגדיל את הפערים ומעכב את התקדמותן. כדי שנשים יוכלו לבנות אורח חיים שמתאים להן, עליהן לנוע במרחב ציבורי שנבנה גם למידותיהן.
בשלב הראשון, עלינו להגדיר לעצמנו יעד של גיוון מגדרי בצומתי קבלת ההחלטות ובעמדות ההשפעה בתחומי התשתיות, התחבורה והאנרגיה. מכיוון שעולם התשתיות מורכב מרוב גברי, על מנת שיותר נשים יגיעו לעמדות השפעה, עליהן לקבל שכר ראוי עבור העבודה הטובה שהן עושות. במשך רוב חיי המקצועיים הייתי מוקפת בגברים. מוכשרים, חכמים ומקצועיים, אבל, ויסלחו לי הקולגות שכן אני מחבבת את רובם… גברים. עם זאת, העובדה הזו אפשרה לי לסגל לעצמי תכונות שאולי לא הייתי מצליחה בסביבה אחרת, ובפרט היכולת לדרוש את השכר שמגיע לי.
שנים עבדתי קשה. יצאתי מתוך נקודת הנחה שהממונה עליי יראה את ההשקעה והמאמץ ויתגמל אותי בהתאם. כשלא קיבלתי תוספת שכר בדומה לעובדים אחרים, אוטומטית הנחתי שהבעיה היא בי והחלטתי, ביני לבין עצמי, לעבוד אפילו יותר קשה. האחרונה שמכבה את האור, לקחתי על עצמי עוד ועוד משימות הרבה מעבר להגדרת התפקיד, ארוחת צהריים מול המחשב, ועל הפסקות אין בכלל מה לדבר. ועדיין, מרבית האנשים שעבדו איתי יצאו לארוחות צהריים ארוכות, הסתחבקו עם הבוס ו… קיבלו תוספת שכר. עברו עוד כמה שנים והרבה לילות לבנים כדי להבין את מה שאני יודעת היום – אם לא תבקשי, איך תקבלי?
זו עובדה קיימת שישנם פערי שכר בין גברים לבין נשים. יתרה מכך, מגיל קטן אנחנו מקדמים נשים לתפקידים "נשיים" שמלכתחילה השכר בהם יותר נמוך. בנוסף, לגברים יש מערכת תמיכה שלנשים חסרה – אותה גוורדיה מהצבא או הלימודים שידאגו להם לקידום הבא. עם זאת, יש משהו פשוט שנשים יכולות לעשות כדי לשנות אפילו במעט את מאזן הכוחות הכלכלי – להתחיל לדבר על כסף ועל כמה הן שוות.
רוצים להישאר מעודכנים?
כסף זה כוח. כסף נותן לנו את החופש לבחור את אורח החיים שמתאים לנו. עצמאות כלכלית מאפשרת לנו להחליט איפה נגור, איזה תפקיד נעשה, כמה שעות ביום נעבוד, מה נלבש, מה נאכל ואיך ננצל את הזמן הפנוי שלנו. אז אם אנחנו יודעות שכסף הוא כל כך חשוב, למה רובנו חוששות להעלות את הנושא?
פגשתי במהלך חיי המקצועיים עשרות נותנות שירות, מקצועיות ומנוסות שהרגישו "לא בנוח" לנקוב בשכר שמגיע להן עבור עבודה שאין ספק שיש להן את כל הכישורים לבצע. לעומת זאת, עוד לא פגשתי גבר אחד שגמגם ברגע ששאלתי לתעריף שהוא גובה.
לפני מספר שנים ראיינתי אשת מקצוע בתחום. השיחה התנהלה בנעימים, ולמעשה היא ענתה על כל הדרישות המקדמיות לתפקיד. באמצע הריאיון שאלתי אותה שאלה פשוטה – כמה זה יעלה לי? באותו הרגע היא התחילה לגמגם. בצחוק שאלתי אותה אם היא מתכוונת לעבוד בחינם, כי עד אותה הנקודה לא הצלחתי להבין האם השירות יעלה לי וכמה. כשראיתי שהיא מובכת מהסיטואציה, הסברתי לה שלדעתי היא מצוינת ואני ממליצה לה לקחת יום או יומיים לחשוב כמה היא שווה ולהוסיף על זה 17 אחוז מע"מ.
כמנהלת, מוטלת עליי החובה להבין מהיכן נובעים הפערים בתחום התשתיות, כך שניתן יהיה לשמור על איזון מגדרי ושוויון בשכר. רק כך נוכל לתכנן מרחב ציבורי טוב, שעונה על צורכי כלל התושבים. כעובדות, מוטלת עליכן החובה לדרוש את מה שמגיע לכן בהתאם לכישורים, לניסיון ולהשקעה. ואל תשכחו להוסיף 17 אחוז מע"מ.
מה זה משנה
This is a man’s world
No more זה באמת הוריד את כל המוטיבציה לרצות להגיע לשווה בין שווים, כשראיתי את האפליה מתרחשת מול עיניי. תודה על הכתבה הזו אמן והמצב יזדרז כבר להתייצב ❤️