לפתח את מת”מ, אבל אחרת

בטורים קודמים כתבתי לא מעט על דעתי באשר לעידוד עסקים להגיע לחיפה. דיברתי על עסקים קטנים ועל חשיבותם לתעסוקה ולמסחר בעיר, וגם על עסקים בינוניים וגדולים שחשיבותם לכלכלת העיר היא עצומה מבחינת הכנסות לעירייה, וחשוב מכך – מבחינת יצירת תעסוקה שתעודד הגירה חיובית לעיר.
השבוע עלתה על שולחן המועצה הצעה לסדר של יו”ר סיעת חיים בחיפה ד”ר עינת קליש רותם לגבי מת”מ, שהוא למעשה פארק ההייטק היחיד בעיר שבו יש ריכוז גדול של חברות. קליש רותם מציעה להפוך את מת”מ לפארק עסקים שדומה לרמת החיל בתל אביב או להרצליה פיתוח. על פניו הרעיון נשמע מצוין, אבל כשיורדים לעומק הדברים מבינים שמראש ההשוואה אינה נכונה.

אם העירייה היתה רוצה להפוך את הפארק לאזור הדומה להרצליה פיתוח, אני מניח שאפשר היה לעשות את זה בלי קושי, אבל להערכתי אין לכך סיבה טובה. קליש רותם טוענת שאין באזור מספיק מסעדות ובתי קפה, אבל מעבר למסעדות הקיימות ולחדרי האוכל של החברות הגדולות יש מספיק מקומות בילוי בקניון חיפה ובקסטרא, ולחברות רבות יש הסדרים עם המסעדות במתחם. כשמסעדות נסגרות זה לא בגלל שאין מספיק מסעדות, אלא בגלל שאין מספיק ביקוש. עדיין לא שמעתי על עובד במת”מ שנשאר רעב.
כבעל עסק וכמי ששכר בעבר משרדים בהרצליה פיתוח, ניסיתי להיזכר מהי הסיבה שבימים עברו היה לנו שם עסק. אם להודות על האמת, שלל המסעדות המצוינות בסביבה לא היה הסיבה, אלא דווקא הקרבה למרכז, כלומר ללקוחות. לא משנה כמה נתאמץ – המרכז לא נמצא בחיפה ואין סיבה להתיימר להיות כמו תל אביב או הרצליה.

ההשוואה הנכונה יותר לטעמי היא דווקא פארקי ההייטק שנמצאים בסביבה, שגם הם מוזכרים בהצעה לסדר. קליש רותם אומרת שפארק ההייטק בטירת כרמל, למשל, מנוהל בגישה מתקדמת יותר ממת”מ. האמת היא שהוא לא ממש מנוהל. רוב הבניינים במתחם הם פרטיים ומנוהלים עצמאית. אין חברות שמאגדות אותם, והסיבה העיקרית שחברות שוכרות בהם שטחים היא לא המסעדות וגם לא הקרבה לים. הסיבה האמיתית פשוטה – העלויות של השכירות ושל המסים העירוניים הן נמוכות יותר.
אם העירייה היתה מעודדת עסקים על ידי הוזלה של הארנונה, יכול להיות שעסקים חדשים היו מגיעים לחיפה במקום לטירת כרמל או ליקנעם. אז באמת היתה סיבה לפתיחתן של מסעדות חדשות והאזור היה פורח.

ביקורת נוספת המובעת בהצעה היא שאין קשר פיזי בין מת”מ לבין האיצטדיון העירוני, חברת החשמל והחוף. אני לא מבין את החשיבות של חיבור מת”מ לאיצטדיון ובוודאי שלא לחברת החשמל. שני גורמים אלה לא מהווים אטרקציה מבחינת מי שמגיע לעבודה. חיבור מת”מ לים, לעומת זאת, דווקא עשוי להיות נחמד ואולי אף מועיל למסעדות בחוף, וגם להקל על החיים של מי שמגיע ברכבת או של מי שרוצה לברוח בצהריים לטבילה בים או לכוס קפה על החוף.

לדברי גורמים בעירייה, בשנים האחרונות היא הצליחה להגדיל את מספר העסקים באזור התעשייה עתירת הידע. אני לא יודע עד כמה נתון זה נכון, שכן בצד עסקים שנפתחים יש עסקים רבים שנסגרים או עוזבים למקומות אטרקטיביים יותר, אבל גם אם הוא נכון, המאמץ שנעשה אינו מספיק. צריך לפתח את פארק מדעי החיים ואת כל האזור, שהוא אחד מהדברים הטובים שיש בעיר. חשיבה יצירתית כיצד לעשות זאת היא נחוצה, אבל הכיוון צריך להיות שונה מזה שמצביעה עליו קליש רותם.
הכותב הוא מנכ”ל החברה לנדל”ן ומחבר הספר “איך להרוויח בנדל”ן”