"אני יודעת מה הפתרון! בחיי שאני לא מאמינה איך לא חשבתי על זה קודם!", היא אמרה בעיניים רחבות וחיוך רחב משוח על שפתיה.
"הפתרון? הפתרון למה?", שאל היועץ במבט מזוגג.
"מה זאת אומרת למה?! לכל צרותינו כמובן! לכל צרינו, שונאינו ומחפשי רעתנו! לכל אלה שתוקעים רגליים ושמים לנו מקלות בגלגלים… לכל אלה שמייחלים לנפילתי מיום כניסתי ללשכה! כל משרתי השלטון הקודם! כל העכברים שהזיזו להם את הגבינה ומשתגעים מעצבים!".
"יש לך פתרון לכל זה?! פתרון אחד לכל הצרות האלה? זה צריך להיות פתרון קסום, פלא של ממש…".
"בדיוק!", השיבה ועיניה ברקו. "פתרון פשוט לכל זה! פתרון קסם!".
"נו, מה? מהו פתרון הקסם הזה? מה יציל אותנו מכל חורשי רעתנו? מכל רודפינו? מכל שונאינו?! האם זו תוכנית תשתיות נפלאה?".
"לא, ממש לא תוכנית תשתיות!" השיבה בבוז.
"אה, ברור! יש לך תוכנית גאונית להיפטר סוף-סוף מהחזירים!", אמר היועץ וליבו התרחב.
"מה? מה פתאום! בחזירים אני כבר מטפלת! אתה יודע טוב מאוד".
"אז אולי תוכנית פיתוח עירונית נפלאה?".
"לא", אמרה בלעג. "גם לא תוכנית פיתוח עירונית. אתה בכלל לא בכיוון".
"אז מה? מהי התוכנית הגאונית שלך? איך נצא מכל צרותינו?".
"המסמך!", פסקה ותרועת ניצחון בפיה.
"מסמך?" שאל היועץ. "איזה מסמך?".
"מה זאת אומרת איזה מסמך? מסמך הנאמנות כמובן! איזה עוד מסמך יכול להיות?!".
"מסמך נאמנות? איזה מסמך נאמנות?", שאל היועץ המבולבל.
"מסמך נאמנות. ננסח מסמך נאמנות ונחתים את כל השותפים שלנו", אמרה, ושוב זרח הניצוץ בעיניה.
"לא הבנתי. מה זה המסמך הזה?"
"כל השותפים שלנו יחתמו על מסמך מחייב, שבו הם יצהירו על נאמנותם לי. אתה מבין? כך הם לא יוכלו לגנוב אותם מאתנו!" .
"לא יוכלו לגנוב?".
"כן. כי הם יהיו נאמנים לנו. הם יהיו נאמנים לנו וזה בדיוק מה שישיבו כשינסו לגנוב אותם. 'לא, תודה. חתמנו על מסמך נאמנות!'".
"רגע-רגע-רגע, ולמה שיחתמו על מסמך נאמנות?", שאל היועץ הנבוך.
"מה זאת אומרת 'למה'? כי הם נאמנים לנו, זה למה! הם נאמנים ולא מחפשים כל מיני הצעות מפתות מבחוץ שהם יודעים היטב שאין מאחוריהן דבר וחצי דבר זולת משחקי אגו וכוח ושררה. אצלנו מצויה האמת הטהורה!".
"אז הם יחתמו על מסמך נאמנות שתבקשי מהם לחתום עליו כי הם נאמנים לנו ויודעים שהאמת מצויה אצלנו? זה מה שאת אומרת?".
"בדיוק. זה מה שאני אומרת. אתה מבין? בהתחלה יחתמו אלה שאיתנו, ובהמשך יצטרפו אלה שהיו איתנו ועזבו, כי גם הם יבינו שבצד השני אין באמת שום תועלת".
"אבל למה שאלה שעזבו יחזרו?".
"כי לא הייתה להם שום סיבה לעזוב מלכתחילה! ולאט-לאט הם מבינים את זה ומחפשים סולם לרדת מהעץ. אנחנו נספק להם אותו".
"באמצעות המסמך?".
"בדיוק! באמצעות מסמך הנאמנות!" אמרה וספקה כפיים בהנאה, "נראה להם מה זה!".
"אבל הם כבר היו איתנו ובחרו לעזוב…".
"הם לא היו נאמנים! הם היו איתנו אבל לא היו נאמנים לנו. לו היו נאמנים לנו – לא היו עוזבים!".
"ומה מעניק לך את הביטחון שלא יעזבו שוב גם אחרי שיחתמו?".
"כי הם חתומים על מסמך הנאמנות!".
"אבל זה רק מסמך…", אמר היועץ הנאמן וחש את בטנו מתכווצת.
"זה לא 'רק מסמך!'", אמרה. "זה מסמך נאמנות!".
תגובות