נולדתי בירושלים, אבל לפני 22 שנה בחרתי להקים בית בחיפה. הים הכחול וההר הירוק מצד אחד, והקיום המשותף האמיתי שאפיין את חיפה בניגוד לירושלים, מצד שני, משכו אותי לעיר. בחיפה, חיים משותפים זה לא רק לנגב חומוס בוואדי או לבלות ביריד "החג של החגים". חיים משותפים זה לקבל כמובן מאליו שכנות מגוונת של אוכלוסיות מדתות שונות, לאומים שונים ותרבויות אחרות בלי שזה יהיה חריג. מסתכלים על האדם עצמו ואפילו נהנים כמעט מאותם הדברים.
אלא שבשנה האחרונה משהו נסדק בחיים המשותפים. חודש מאי של השנה היוצאת לווה בפרעות בכל רחבי הארץ, פרעות שלא פסחו על חיפה. זה התחיל מהפגנות נגד הלחימה של צה"ל בעזה וגלש לעימותים אלימים של מפגינים. אבל זה לא הסתיים בזה. תושבים יהודים חוו לינץ' מצד ערבים, חנויות של ערבים ניזוקו על ידי יהודים, וכולם היו עסוקים בעיקר במי אשם יותר. אט-אט הפכה חיפה להיות דומה לירושלים, ולא במובן החיובי של ההשוואה.
רוצים להישאר מעודכנים?
באותם הימים של מאורעות חודש מאי 2021 נחשפה העיר חיפה בערוותה, עירומה ממנהיגות מובילה שתביא לדיכוי המהומות ותייצר תקווה לתושבים החפצים בהמשך החיים המשותפים. במקום לייצר בזמן אמת אירועים משותפים לקהילות השונות החיות בחיפה, בחרה ראש העיר להצטלם עם שכפ"ץ, כאילו הציפייה ממנה היא לפעול כשוטרת. ציפינו מראש העיר להגיע לבתי הספר, לשכונות המעורבות, לקיים שיח פתוח ואמיתי על החיים עצמם בלי לחשוש לפתוח את הפצעים ולנסות לרפאם.
גם כשאירועי האלימות פסקו, חיפה נותרה שותתת דם חודשים רבים נוספים ללא מנהיגה ובלי להבין שאלו היו תוצר של הזנחה והיעדר השקעות לאורך זמן בחינוך, ברווחה, בפיתוח תשתיות ובביטחון האישי.
שיתוף המובילים החברתיים של הקהילות השונות הכרחי כדי להבטיח חיים משותפים תוך שמירה על כבוד הדדי, קבלת השונות התרבותית ומתן אפשרות לחופש ביטוי, גם לביטויים שלא נעימים לאוזן. הדברים יפים לכל הצדדים ורק בדרך זו נוכל להבטיח שהקיום המשותף בחיפה לא ייפגע.
כולי תקווה שמאורעות מאי 2021 לא יחזרו על עצמם ושחיפה תחזור למסלול החיים המשותפים שהתקיימו כאן עשרות שנים.
- שרית גולן-שטיינברג היא חברת מועצת העיר ויו"ר איגוד ערים להגנת הסביבה
נטלי
אשה וולגרית ולא רלוונטית