חיפה, העיר השלישית בגודלה בישראל, היא העיר שלי. הבית שלי.
לפני כחצי שנה, נפל דבר ובחיפה קמה מועצה לעומתית. ראש העיר, שבמשך שלוש שנים התנהלה כפיל בחנות חרסינה, שלא פספסה שום בור ושום מהמורה, הן בהתנהלות מול משרדי הממשלה והן מול חברי המועצה, איבדה את הרוב במועצת העיר. לאט-לאט התעוררו עוד ועוד חברי מועצה והבינו שאם לא נקום ונעשה מעשה, הבית שלנו ייחרב ולא ניתן יהיה לשקמו.
הצצה להרס שעומד בפתחנו הוא התקציב. תקציב של עיר אמור לשקף את מדיניות ראש העיר ומה צופן העתיד לעיר. תקציב עיריית חיפה לשנת 2022 – לא רק שאין בו אופק, גרוע מכך. הוא משקף את תהליך ההתרסקות הכלכלית של העיר בשלוש השנים האחרונות ואת ההרס הטוטאלי בעתיד.
תקציב עירוני מתחלק לשניים: תקציב רגיל ותקציב פיתוח.
התקציב הרגיל משקף את ההוצאות השוטפות של העירייה כמו שכר, הוצאות קבועות, אחזקה ופעילות שוטפת והוא מסתמך על הכנסות ידועות כמו ארנונה, דוחות וחנייה בכחול-לבן.
תקציב הפיתוח, לעומת זאת, צופה את ההתפתחות של העיר על פי מדיניות העומד בראשה, כמו חידוש ושיקום תשתיות, הקמת גני ילדים, בנייה ושיפוץ של מוסדות חינוך וציבור, הקמת גני משחקים, פיתוח שכונות חדשות ועוד. תקציב הפיתוח, רובו ככולו, תלוי במקורות הכנסה כמו היטלים ואגרות בנייה.
התקציב המובא בימים אלה לאישור מועצת העיר אינו כולל תקציב פיתוח. במילים פשוטות, כאשר תקציב פיתוח לא מובא לאישור, המשמעות היא שאין שום מקור הכנסה לפיתוח העיר ושאין חזון לעתיד העיר.
אז איזה תקציב מציגה ראש העיר? את התקציב הרגיל, שהוא "הטייס האוטומטי", המאפשר לעיר לפעול מכוח האינרציה. מבחינת ראש העיר, זה מה שיכול להשאיר אותה על הכיסא.
עד כמה שעצוב לשמוע, רשות מקומית, שמתבססת על הכנסות מארנונה ומדוחות, ובאמצעותם היא חושבת שניתן לנהל את העיר, זו רשות שחדלה לתפקד וצועדת בבטחה במסלול ההתרסקות לקראת חדלות פירעון.
כפי שאנו מבינים, לא רק שאין הכנסות לעיר, אף גרוע מכך – התווספו 322 תקנים (חלקם ללא אישור ועדת כספים ומועצת עיר), ובמקום להתייעל נפתחו עוד מינהלים ורכבי ליסינג נמסרו לכל דורש. חמורה אף יותר היא העובדה שהכל מתבסס על משיכת כספים וריקון הקרנות של העיר, כדי לאזן את התקציב.
נפשט את העניין. עיריית חיפה משולה לאדם שיש לו מינוס קבוע של 200 שקלים בהוצאות השוטפות ובחשבון חיסכון יש לו 200 שקלים. ברגע שמשך את החיסכון לטובת כיסוי המינוס החשבון אמנם התאזן, אך הבעיה הגדולה היא שבחודש הבא שוב יהיה לו מינוס של 200 שקלים, רק שהפעם לא יהיה ניתן לכסות אותו, כי החיסכון כבר חוסל, וכך כל חודש הגרעון יגדל ויילך, ללא הגדלת הכנסות.
מיום היכנסי לתפקיד יו"ר ועדת כספים, עבדנו לילות כימים על מנת ללמוד ולהבין את מצבה הכלכלי האמיתי של העיר. לאחר שהצגנו בוועדת הכספים ובפני מועצת העיר את מצבנו הקשה (בלשון המעטה), נדהמנו לגלות עד כמה ראש העיר מנותקת ואינה מבינה את מצבה המתדרדר של העיר. היא אף אמרה לנו "תציעו אתם תקציב שנראה לכם…", במקום שהיא, כמנהלת העיר, תציג לנו תוכנית התייעלות והבראה ותטמיע אותה בתקציב כך שבשנה הבאה לא נקרוס כלכלית, או כפי שאמר הגזבר היוצא בוועדת כספים "שנת 23 תהיה קטסטרופה".
דמיינו לעצמכם מנכ"ל של חברה שמצבה הכלכלי מתדרדר והולך. לחברה אין הכנסות, וההוצאות רק גדלות והולכות. האם בעלי החברה היו נותנים לו להמשיך לנהל את החברה? אין כל הבדל בין ניהול חברה לבין ניהול עיר.
חיפה לא זקוקה לאדריכלית או לסקיפר, חיפה זקוקה לראש עיר עם חזון, בעל קשרים ענפים במשרדי הממשלה ובעיקר בעל יכולת ניהולית מוכחת.
בתוך נקודת השפל, שבה אנו מצויים, נקודת האור היחידה היא העובדים המסורים שגיליתי בעיריית חיפה בכלל ובמינהל הכספים בפרט. הנהלת עיר שתשכיל לתת לעובדיה המוכשרים והמסורים לפעול ולהביע את יכולותיהם וכישוריהם, תצליח לגרום לעיר להתגבר על כל משבר.
- סופי נקש היא סגנית ראש העיר מסיעת "יונה יהב וצעירי חיפה" ויו"ר ועדת הכספים
תגובות