תקלה מאיסטנבול

נציגה: “שלום מדברת אורלי מהוט, איך אפשר לעזור?”.
אני: “שלום אורלי, יש לי תקלה בטלוויזיה”.
נציגה: “איזו תקלה?”.
אני: “תקלה מאיסטנבול”.

נדמה לי שאני מדבר בשם כל הגברים שבעולם, ללא הבדלי דת, מין, גזע או סטטוס, כשאני אומר “מוות לפארוק!”. הכוונה שלי היא חלילה לא להרוג את השחקן שמגלם אותו, אלא להשמיד את הדמות שלו באיזו תאונת מדרגות חמורה כיאה לטלנובלות.

מי היה מאמין שנשים אשכרה מעריצות גבר בגיל העמידה שעדיין חי אצל אמא שלו וסוגד לה? אם הייתי יודע שזה ככה, לא הייתי עוזב לעולם את הבית. הבחור גם מציב סטנדרטים לא הגיוניים לזוגיות מאושרת, כאילו הוא מנטור לתקשורת מקרבת ולא בעל חברה לאוטובוסים. סלחו לי על הבקיאות בהיסטוריה של הדמויות אבל ככה זה כשאשתך תופסת את הטלוויזיה בסלון 24/7, וכשאתה רוצה להיכנס למיטה אז היא מתפנקת עליך ואומרת “חכה לי”. והמצחיק הוא שאני מחכה לה רק כדי שגם בחדר שינה יצטרפו אלינו פארוק, אשתו ואמא שלו.

כל מעריצי הסדרה יגידו לכם שלא מדובר בטלנובלה אלא בסדרת עומק עם דמויות מורכבות ועם תפניות דרמטיות בעלילה, אבל איך אתם הייתם קוראים לסדרה של 250 פרקים בטורקית, כאשר בכל פרק שלישי מגלים אח אובד ובכל פרק שישי מישהי מפילה את העובר שלה?

מילא זה היה מתחיל ונעצר בבית, אבל זה פוגש אותי בפוסטים ברשתות החברתיות, באייטמים בתקשורת, במבזקי חירום אצל גיא פינס, בשיחות עבודה, בשומרי מסך של הבנות במשרד, בקבוצות ווטסאפ, בשיחות סלון, בארוחות שישי ואפילו עם החבר’ה של הכדורגל בשבת. זה עד כדי כך חמור שמבחינתי אני מתחייב להצביע למפלגה הראשונה שתרים את כפפה ותודיע שהיא מבטיחה לבטל השידור של “הכלה מאיסטנבול” בארץ.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

האמת היא שניסיתי לתת צ’אנס לסדרה רק כדי לרצות את אשתי, אבל כשיש לך נטפליקס במחשב, הניסיון נועד לכישלון מלכתחילה. הדבר הראשון שעשיתי כשהתיישבתי לידה היה לבקש שתשים את הערוץ על Mute כי מי יכול לשרוד את השפה הנוראית הזו? אני מנסה לקרוא את הכתוביות’ וכל מה שרץ לי בראש זה נאום שטנה של ארדואן הרשע. הדבר השני היה לשתות שלוש כוסיות וודקה נקי כדי לשרוד את המשחק הגרוע, ודבר השלישי והאחרון היה להירדם לה על הכתף עשר דקות לאחר תחילת הפרק.

אני חולה על סדרות ועל סרטים, ותאמינו לי שמצאתי את עצמי עושה בינג’ מול סדרה שנקראת “הגשר” ושכולה מתנהלת בשפה הדנית. אז זה לא שאני איזה מפונק שצורך סדרות רק כדי להגיד “ראיתי”. גם את “משחקי הכס” התחלתי לראות רק כשהעונה השלישית היתה בעיצומה (ונשאבתי לתוך יצירת המופת הזו) כי אני לא אוהב לראות סדרות רק בגלל שכולם רואים. ע”ע “בית הנייר”, שמלבד הפרקים הראשונים כל השאר היו עלבון לאינטליגנציה של הצופה. ידוע לכולם שמעטות מאוד הן הסדרות שמתחילות וואו ותופסות אותך חזק למשך כמה עונות. “שובר שורות” היתה סדרה כזו, וגם “משחקי הכס” שתיכנס בקרוב לעונה האחרונה שלה. אבל הרוב פשוט לא מצליחות להחזיק מעמד, כמו למשל “המתים המהלכים” שאותה נטשתי בעונה המי יודע כמה כי התחלתי להרגיש זומבי בעצמי.

לסיכום, ציון המבקר הוא מינוס 5 מתוך 100, ולא רק בגלל איכות התוכן או הצילום, אלא בעיקר בגלל הרף שפארוק הציב לגברים באשר הם.