-->
יוחנן וולך, שנת 2021, ובמדי נבחרת ישראל, 1970 (צילומים: יובל בוסין, משה מילנר - אוסף התצלומים הלאומי)
יוחנן וולך, שנת 2021, ובמדי נבחרת ישראל, 1970 (צילומים: יובל בוסין, משה מילנר - אוסף התצלומים הלאומי)

"אני נתתי ליעקב שחר את המפתחות של מכבי חיפה"

מאז חצה את הקווים בשנות ה-70 מהפועל חיפה ליריבה העירונית, הלב של יוחנן וולך לגמרי עם מכבי. בראיון ל"כלבו - חיפה והקריות" הוא מספר מדוע החליט בשעתו לעזוב את האדומים לטובת קבוצה שדשדשה בליגות הנמוכות, מדוע הפסיק ללכת למשחקי כדורסל ומדוע חזר למגרשי הכדורגל רק כשעברו לשחק בסמי עופר. מיוחד ליום העצמאות

פורסם בתאריך: 11.4.21 18:00

המעבר של יוחנן וולך, 76, אחד מהסמלים הבולטים של קבוצת הפועל חיפה בשנות ה-70, ליריבה העירונית, השאיר את הרחוב הספורטיבי בהלם. ההלם היה כפול ומכופל, כי וולך לא עשה זאת לבד. הצטרף אליו למהלך ההיסטורי סמל נוסף, נחשב לא פחות, איציק אנגלנדר שהיה כוכב-על. ייתכן שהמעבר בשלהי הקריירה היה מתקבל בטבעיות, אולי אפילו באדישות, כי מכבי הייתה שקועה עד צוואר בבעיות ניהוליות קשות לאחר שירדה לליגה הארצית, אבל זה לא רק שוולך ואנגלנדר חצו את הכביש. השניים שתלו בעצם את הזרע שהצמיח לימים אימפריה בצד הירוק של הכרמל, כשבמקביל הפועל הולכת ומתרסקת, יורדת לליגה הארצית ונמצאת בפתחן של 15 שנים קשות למועדון הפאר האדום.

"כשהעברתי ידיעה לעיתון 'חדשות הספורט' על המעבר של השניים ליריבה העירונית, מערכת העיתון השתוללה", נזכר יוסי גלזר, אז כתב ספורט מוערך, "זה נראה להם בלוף. לא האמינו שיכול להיות דבר כזה, אז הם התקשרו לאנגלנדר לוודא שזה נכון. זו הייתה רעידת אדמה. שני סמלים של יותר מעשור עוברים ביחד ליריבה העירונית ועוד בליגה השנייה. אנגלנדר חזר לקרית חיים, היה מנהל מקצועי וגם אימן פה ושם, אבל וולך נשאר בקרית אליעזר, ויותר מזה, הפך ברבות הימים ליו"ר אגודת מכבי חיפה".

ב-1965, כשהוא בן 20, הצטרף וולך להפועל ושיחק בה 12 עונות. הוא זכה בשני תארים – גביע המדינה בעונתו השנייה וזכייה נוספת בגביע בעונת 1973/74. זו הייתה תקופת הזוהר של הקבוצה, שבשורותיה שיחקו כוכבים רבים כמו אלי לוונטל, אבא גינדין, בני אלון, וולך ואנגלנדר. הכדורגל בישראל החל בהדרגה להפוך למקצועני, והשחקנים כבר לא הסתפקו בלשחק למען הסמל. מועצת פועלי חיפה שניהלה את הקבוצה התקשתה להתמודד עם המצב החדש ועם דרישות השחקנים הבכירים לשיפור שכרם, והם מצידם הכריזו על שביתה. וולך ואנגלנדר ביקשו לקבל לידיהם את ניהול הקבוצה, וכשנענו בסירוב, הדהימו את ראשי המועדון ועזבו לעתיד לגמרי לא ברור אצל היריבה העירונית.

"אני נותן לעצמי סוג של מחמאה, כי צפיתי את המהפך הפוליטי שעומד לקרות במדינה", מנסה וולך להסביר כיום את המהלך, "ראיתי את דלותה של מועצת הפועלים. לא דלות מבחינה כספית, אלא הם איבדו כל צורה וכל אידיאולוגיה ואני לא יכולתי לסבול אותם. הייתי מחובר להפועל בשלושה ממדים – שחקן בקבוצה שהייתה בבעלותם, אשתי ניהלה בית ספר של מועצת הפועלים והייתי גם חבר בוועד העובדים בצים, כך שראיתי את הבעייתיות. הם לא רצו אותנו, את אנגלדר ואותי, בקבוצה".

למה לא רצו אותך בהפועל?

"כי הייתה לי דעה עצמאית. נכון שזה היה קצת יומרני מצידי, הייתי רק בן 32, אבל חשבתי שאני יכול לנהל כדורגל ו/או לאמן יותר טוב ממה שמועצת הפועלים עשו. לזכותה יש לומר שנוהלנו בצורה מאוד מסודרת, לא היה כסף שחור, לכל דבר היה כיסוי וגם התנאים שלנו היו די טובים. למכבי ב-1977 לא היה חדר הלבשה, אבל בהפועל הייתה בעיה אחרת – לא היה להם לב – הם לא רצו שניקח אליפות, הם קינאו בנו, הם פחדו שניקח אליפות. במכבי זה היה הפוך, זה היה המון לב, אבל חוסר יכולת ארגונית. אז נכון, המעבר היה משונה, לא קרו אז כאלו דברים ששחקנים חצו את הכביש ליריבה העירונית, אבל בהפועל היו מוכנים לשחרר אותנו, כי לא רצו אותנו, לא רצו את הנוכחות שלנו בקבוצה. הם לא הבינו מה התרומה שלנו לקבוצה".

למאמן לא היה מה להגיד בעניין?

"הוא שמח שהלכנו. לכן אני חושב שהמהלך לא הפתיע אף אחד".

איך הגיב הרחוב הספורטיבי למעבר?

"הוא לא כל כך ידע איך לאכול את זה, כי הוא לא הכיר את הרקע, הוא לא ידע איך מתנהלת מועצת הפועלים והוא גם לא ידע את המצב הקשה של מכבי חיפה – הקבוצה ירדה שלוש פעמים לליגות הנמוכות בעשור. זה היה מצב די מסובך, אני לא ממש יודע להגדיר איך הרחוב הגיב, אבל אני כן יודע שמלבד ללשכתו של יצחק רבין, שהיה אז ראש ממשלה, נקראתי לכל המוסדות האפשריים – אם זה להסתדרות, מועצת הפועלים, משרדי הפועל – כי ניסו לשכנע אותי להישאר".

ובכל זאת עזבת.

"פנו אלינו אנשים ממכבי וביקשו מאיתנו לעבור אליהם. הם היו בליגה השנייה, מפורקים לגמרי, גם מקצועית וגם כלכלית. קיבלתי הלם כשהגעתי, כי לא ידעתי שהם במצב כזה קשה מבחינה ארגונית. לא היו חדרי הלבשה ובחורף בשביל להתקלח היה צריך לשחות. המקלחות היו איפה שהקבוצה האורחת הייתה מתלבשת, ובדרך לשם היו שלוליות מים בגובה של חצי מטר. כל המים מהטריבונות נזלו אל מתחת ליציעים ולמחסן הציוד של הקבוצה. נכנסתי באימון הראשון למה שנקרא 'חדר הלבשה', חטפתי הלם, יצאתי החוצה כדי לחכות לאנגלנדר, להזהיר אותו. אמרתי לו, לפני שיקבל שוק, שחזרנו 200 שנה אחורה, אבל אנחנו נעשה פה סדר. זו הייתה קבלת הפנים במכבי וזו הייתה צורת העזיבה בהפועל. במכבי היו כמה אנשים, ביניהם שלום ואנו ז"ל, שהבינו שאנחנו יכולים לעשות שינוי. לא כל כך מבחינת המשחק, כי כבר היינו יחסית מבוגרים, אבל רצו שנהווה דוגמה לצעירים שהלכו לאיבוד ואחר כך לקבל את הניהול. האמת, זה קרה יותר מהר ממה שחשבתי שיקרה".

גם שם לא רצו אתכם?

"המאמן גם לא רצה אותנו, כי היינו גדולים עליו. הוא היה בחור נחמד ששיחק בליגה השלישית ואנחנו שנינו היינו שחקני נבחרת והיה לו קשה איתנו. הוא העדיף את הצעירים שזה די מובן. לא כעסתי עליו ולא רציתי לריב איתו אז פרשתי לאחר המחזור ה-14 בעונה השנייה, ואנגלנדר פרש במחזור השני. כך הגעתי לניהול הקבוצה, הרבה יותר מהר מהמתוכנן".

 

 

צעד שעשה להם רק טוב.

"נתנו לי את המפתחות של המועדון בחודש דצמבר של אותה השנה. ההנהלה הייתה חבורה מאוד טובה, מאוד מגובשת שלמדה מהר מאוד לעבוד ביחד, אבל הם היו צריכים סוג של מצפן, הם לא כל כך ידעו מה לעשות. לזכותם ייאמר שהם הקשיבו לי. בין השנים

1985-1978 הייתי חבר הנהלה ונתתי את הכיוון. זו הייתה תקופה מדהימה, מהליגה הארצית, בתוך שנים ספורות הם לקחו שתי אליפויות רצופות וזה דרש יכולת ארגונית".

ואז נסעת לחמש שנים בהונג קונג.

"נכון וב-1990 חזרתי לעוד שנתיים. העונה הראשונה הייתה נהדרת, השנייה קצת פחות, ואז הקבוצה נמכרה ליענקל'ה שחר. אני האחרון שנתתי לו את המפתחות. הסברתי לו איך זה מתנהל, מה יש לנו ומה אין לנו. מ-1998 עד 2015 הייתי יו"ר העמותה של מכבי חיפה, שהייתה הבעלים של קבוצת הכדורגל לפני שנמכרה לשחר והבעלים של קבוצת הכדורסל וענפים נוספים".

אתה עדיין הולך לראות כדורסל וכדורגל?

"לכדורסל הפסקתי ללכת לפני שלוש שנים, כי הייתה פה קבוצה נוראית. לכדורגל חזרתי כשעברו לשחק בסמי עופר. לקרית אליעזר כבר לא היה לי חשק ללכת. זה היה כל כך עלוב, כל כך מדכא. 12 שנים לא הלכתי לראות כדורגל".

לא זכית לראות הישגים בסמי עופר.

"זו סאגה אחרת, אני יכול לתת לך הרצאה של שלוש שעות איפה התחיל השינוי".

מיותר לשאול את מי אתה אוהד?

"אני כבר 44 שנים במכבי. אני מתעניין בהפועל, וכחיפאי, אני רוצה שהם יצליחו. אני פטריוט של הצפון".

ובדרבי?

"אני רוצה שמכבי ינצחו. אני רוצה שמכבי ייקחו אליפות כל שנה ולא רוצה שהפועל יירדו, אבל אני לגמרי במכבי".

ייקחו אליפות השנה?

"שאלה טובה, התשובה עליה קשה. זו קבוצה של אליפות, הם הרבה יותר מוכשרים ממכבי תל אביב, אבל התל אביבים קבוצה יותר מאורגנת ומסודרת. היא לא מצטיינת ביכולת שלה, אבל קשה לשחק נגדה. זה תלוי גם ביום, עם איזה מצב רוח אתה מגיע למגרש ועם איזה חוסן מנטלי. אני מקווה מאוד שכן, זו תהיה מתנה גדולה".

 


 

 


 

תגובות

2 תגובות
2 תגובות
  1. דין דין

    למה הוא לא מספר שמכבי לא רצו אותו ואז הלך לשחק בהפועל ובמכבי תפסו את הראש.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    יוחנן – שחקן וג'נטלמן.
    שיחקתי בנוער כשהוא היה בשלהי תקופתו בבוגרים. נפגשנו כל שבוע בקרית חיים במשחקים בין הנוער לבוגרים ביום חמישי כהכנה לפני שבת

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר