היום (רביעי) ייערך טקס סיום קורס חובלים מחזור 141, שבמסגרתו הוכשרו 37 צוערים כמפקדים הימיים הבאים של זרוע הים. קורס חובלים הוא ממסלולי הצמרת של צה"ל, שאורך שנתיים וארבעה חודשים ואשר מקנה לבוגריו תואר אקדמאי, רישיון סקיפר, ניסיון פיקוד של חמש שנים ודרגות קצונה. עם המסיימים את מחזור 141 נמנים תשעה חיפאים ואחד מקרית אתא.
סגן לירן חפץ, 21, מקרית חיים
לירן ואביו יעקב חולקים אהבה משותפת לזרוע הים. יעקב שירת במשך 28 שנים בזרוע הים כאשר ב-12 מהן הוא שימש רס"ר מכונה בספינת הטילים "אח"י קשת". היום הוא אזרח עובד צה"ל ועובד כטכנאי בכיר במר"י – המרכז לרפואה ימית.
מבחינתו של לירן מדובר בסגירת מעגל. "תמיד חלמתי לשרת בשירות משמעותי בזרוע הים", הוא מספר, "אני זוכר את הימים שבהם אבא חזר הביתה עם המדים הלבנים, וידעתי שאני רוצה להיות כמוהו".
בשל הקשר המשפחתי לזרוע, הרצון לשרת שירות משמעותי והאהבה לים, ביחד עם הדחיפה של אביו, ניגש לירן לגיבוש חובלים ולהתחיל את דרכו במסלול: "הזיכרונות של אבא בזרוע הים ליוו אותי לכל אורך הדרך – בגיוס ובקורס. בכל פעם שהיה לי קשה ורציתי לוותר לעצמי, עצמתי את העיניים ודמיינתי את אבא. בזכותו התחלתי, ובזכותו אני ממשיך".
רגע השיבוצים בכלי השיט בשלב הייעודי של הקורס היה עבור לירן משמעותי ביותר. הוא שובץ ב"אח"י קשת" – הספינה שבה אביו שירת לפני יותר מ-20 שנה: "בהתחלה שובצתי בספינה אחרת, אבל ביום האחרון החליטו שאני עובר ל'אח"י קשת'. לא האמנתי, ומיד התקשרתי לאבא וסיפרתי לו. זו סגירת מעגל מרגשת עבור שנינו".
באוקטובר צפויה להיסגר פלגה 34, שאליה משתייכת "אח"י קשת", כחלק מהשינויים במבנה הארגוני של זרוע הים לקראת קבלת ספינות הטילים החדשות והמתקדמות מדגם סער 6.
"להיות חובל זו הגשמת חלום עבורי", מסכם לירן, "אני ממליץ לכל מי שאוהב את הים ושואף לשירות משמעותי עם תרומה אדירה לצבא ולעצמו, להתחיל את המסע הזה ולסיים כחובל".
סגן להב וייזר, 21, מחיפה
זרוע הים עבור להב היתה מקום מוכר עוד לפני שהתגייס. אחיו התאום, בת זוגו ודודו שירתו בזרוע, וגם אחיו הקטן אסף חולם להתגייס לזרוע. גם שלושת חבריו הטובים ביותר מבית הספר אליאנס התגייסו עם להב לקורס החובלים וסיימו אותו ביחד.
"היה לי חשוב להתגייס למקום שבו אוכל להתפתח ולחוש משמעות וסיפוק", הוא אומר, "חברי ואני חיפשנו בדיוק את אותה החוויה, ומצאנו אותה בקורס החובלים".
להב מספר שהחברים בקורס הם העזר הראשון בכל מכשול, קושי ואתגר: "החברים הם המשפחה שלך במהלך כל הקורס ונמצאים איתך 24/7. החבר'ה החיפאים בקורס מרגישים תחושת שליחות לייצג את העיר שבה גדלנו וצמחנו, ולהראות שיש בה גם כמות וגם איכות. אני מצפה להשפיע ולתת כמה שאפשר למען הגנת המדינה, ולבצע את התפקיד שלי על הצד הטוב ביותר".
סגן איתי בן משה, 22, מחיפה
הים זורם בדמו של איתי עוד מגיל צעיר. אביו רון עשה קריירה מפוארת ורבת שנים בזרוע, וכבר כילד חלם איתי ללכת בדרכו ולהיות חובל.
רון השתחרר מזרוע הים לפני כ-12 שנים בדרגת אלוף משנה. הוא החל את שירותו כחובל, ובהמשך שימש ראש מחלקת אמצעי לחימה וראש מחלקת מבצעים. גם נועה, אחותו של איתי, שירתה בזרוע הים.
"ראיתי את עצמי חובל עוד מגיל צעיר", הוא מספר, "החשיבות והמשמעות שיש לתפקיד הזה גרמו לי לדעת שזה המקום בשבילי, וכמובן גם הרצון ללכת אחרי אבא ולהמשיך את דרכו".
לדבריו, החברים בקורס הם עמוד התווך המרכזי בהתמודדות עם האתגרים ועם הקשיים שהצוערים חווים במהלכו: "החברים דוחפים אותך ורוצים שתגיע הכי גבוה שאפשר. אני יוצא מהקורס עם חברי אמת, וזה אחד מהיתרונות בקורס החובלים".
בשבוע הבא ייחגג ראש השנה, וזוהי תחילתה של דרך חדשה עבור איתי וחבריו לקורס: "אני מאחל לעצמי ולחברי שנה מלאה במיצוי עצמי ובתחושת סיפוק בתפקיד החדש. אני סמוך ובטוח שביחד עם כל לוחמי זרוע הים נעשה הכל כדי להבטיח שנה שקטה ובטוחה לכולם".
סרן שחר ברון, 24, מחיפה
דרכו של שחר בשירות הצבאי אינה דומה לזו של אף חייל אחר. הוא נולד באוסטרליה, הגיע לארץ עם משפחתו, ועבר לקפריסין בשל עבודתם של הוריו.
הציונות והאהבה לארץ בערו בו מגיל צעיר, והוא ידע שהוא רוצה יותר משירות צבאי רגיל. הוא בחר ללכת לתוכנית תלפיות, שאליה נבחרים מדי שנה כ-60 בני נוער בלבד מתוך אלפים שמנסים להתקבל. השירות בתלפיות אורך תשע שנים וכולל טירונות קרבית, לימודים אקדמיים באוניברסיטה העברית בירושלים והכשרות צבאיות בבסיסי צה"ל השונים. בתום ההכשרה משובצים בוגרי התוכנית לתפקידים מרכזיים ביחידות המחקר והפיתוח בכל גופי הביטחון. לאחר שסיים את הקורס הוצב שחר בבסיס הקריה בתל אביב כמפתח מערכות הגנה לספינות סער 6 שעתידות ולהצטרף לצי של זרוע הים, ואחרי שנה בקריה, כשהוא בדרגת סגן, יצא שחר לקורס החובלים.
בסיום קורס החובלים מקבלים הצוערים דרגת סגן, אך שחר התחיל את הקורס בדרגה זו ובמהלכו קיבל דרגת סרן. "לצאת לחובלים בגיל 22 זו חוויה משונה", הוא מספר, "היה מוזר להוריד את הדרגות ולהחליף לכותפות של צוער, אבל אחרי שבוע כבר לא הרגשתי שונה אלא חלק מהקבוצה".
מכיוון שהוא הגיע לקורס עם תואר בפיזיקה ועם ניסיון במקצוע היווה שחר אח גדול לשאר הצוערים וסייע להם בהתמודדות עם הקשיים הלימודיים והמנטליים. "אני מצפה מעצמי להמון, וכך גם מהתפקיד, ושואף לעשות אותו על הצד הטוב ביותר, הן מהבחינה המקצועית בהגנה על המדינה ועל גבולותיה, והן מהבחינה הפיקודית – לתת גב ותמיכה ללוחמים שלי בכל מצב וזמן כדי שהם יידעו שאני תמיד פה בשבילם".
סגן סער וייצמן, 21, מחיפה
משמעת ומסגרת צבאית אינן חדשות לסער. הוא למד והתחנך בפנימייה הצבאית לפיקוד של בית הספר הריאלי, ומאז ומתמיד ידע כי הוא רוצה לשרת שירות משמעותי וארוך טווח בצבא. אהבתו לים והידע בפיקוד שרכש בפנימייה הובילו אותו לקורס החובלים.
"אני מסתכל לאחור על מי שהייתי בתחילת הקורס ועל מי שאני בסופו, וגאה בדרך שעשיתי ובהיותי ראוי להיות חובל", הוא אומר, "כל זה לא היה קורה ללא החברים בקורס, שברגעים הקשים תמיד חיזקו והרימו אותי. אני מצפה להמון מעצמי ומהתפקיד, ומאמין שאבצע אותו על הצד הטוב ביותר".
סגן אור וסרמן, 21, מחיפה
במהלך הקורס השתתף אור ביחד עם צוערים נוספים באירוע מבצעי מתפרץ ותפקד כמפקד לכל דבר. "מצופה מאיתנו לשנות את רמת הפעילות מ-0 ל 100, והוכחנו שאנחנו מוכנים לתפקיד", הוא מספר, "החוויה המבצעית הסבה לי ניסיון מקצועי ופיקודי".
השירות על ספינה עם צוות שנמצא ביחד לאורך כל שעות היממה דורש יכולות הכלה, אכפתיות וחברות. את כל היכולות אלה למד אור מאביו יוסי, ששירת בעצמו על ספינה בזרוע הים: "הייחודיות בתפקיד היא מה שמשך אותי מלכתחילה. גם לעשות שירות משמעותי וגם לחוות חוויות מיוחדות על הספינה – מבחינתי זה שילוב מנצח".
אור הוא חברו הטוב של סגן להב וייזר מילדות. גם אמהותיהם הן חברות ילדות, והן גידלו את ילדיהן בשכנות. אור ולהב שימשו אוזן קשבת וכתף תומכת האחד לשני במהלך הקורס: "קורס החובלים הוא הדבר המשמעותי ביותר שעשיתי בחיי. האנשים הם מדהימים. אנחנו עוברים את אותן החוויות ביחד, ואני יכול לומר שזכיתי לחברים לכל החיים".
אור נכנס לתפקיד החדש עם התרגשות ועם ציפיות: "אני מצפה מעצמי להיות ראוי לתפקיד, לעשות אותו על הצד הטוב ביותר, ולקום בכל בוקר עם תחושת שליחות להגן על המדינה ועל אזרחיה".
סגן ב', 21, מחיפה
את האהבה ואת התשוקה לים קיבל ב' מסבו דן. בשירותו הצבאי היה דן מפקד לוחם בזרוע הים, והוא עודד את ב' ללכת בדרכו. "את כל הערכים ששימשו אותי ועזרו לי במהלך הקורס קיבלתי מסבא", הוא מעיד.
במהלך קורס החובלים נפטר הסב. ההתמודדות עם האובדן היתה קשב עבור ב', אך הקשרים והחברויות שהוא יצר בקורס החובלים היוו עמוד תווך עבורו: "אני יוצא מהקורס עם חברים לכל החיים. בלעדיהם לא הייתי במקום שאני נמצא בו היום".
כעת יוצא ב' לדרך חדשה כקצין לוחם בזרוע הים: "אני מצפה להשפיע ולתת כמה שאפשר למען ההגנה על המדינה כדי לשמר שגרת חיים שקטה ושלווה לכולנו".
סגן מ', 21, מחיפה
שלושת חבריו הטובים של מ' מבית הספר אליאנס סיימו ביחד איתו את קורס החובלים. "כולנו רצינו לעשות שירות משמעותי וארוך עם מקסימום תרומה למדינה, ומצאנו את מה שחיפשנו – להיות חובלים בזרוע הים", הוא אומר.
האדם שהיווה עבור מ' מודל לחיקוי במהלך הקורס היה מפקד הצוות שלו סרן א'. השאיפה של מ' היתה להצליח כמוהו וללכת בדרכו של א', ולכן הוא בחר במגמת הצוללות, כמו מפקדו.
במהלך הקורס רקמו הצוערים חברויות אמת ולמדו מהי עזרה הדדית: "בקורס החברים הם הכל. במשך שנתיים וארבעה חודשים הם נמצאים שם בשבילך ואתה נמצא שם בשבילם. זכיתי לסיים את הקורס עם חברים שיישארו איתי לכל החיים. אני מאחל לעצמי, ולכל החובלים החדשים והעתידיים הצלחה בדרך שבה אנחנו צועדים, ושלעולם לא נשכח שאנחנו פה בשביל להגן ולשמור על מדינת ישראל".
סגן ע', 21, מקרית אתא
לפני שהתגייס תרם ע' רבות לקהילה בעיר מגוריו כמאמן כדורסל בקבוצות של ילדים ובני נוער. מבחינתו, חינוך והדרכה הם תשוקה, ולכן הוא בחר בקורס החובלים שמשלב פיקוד, מבצעיות ולחימה. "אני מצפה בקוצר רוח להנחיל את דרכי כמפקד לחיילים שלי, להיות שם עבורם בכל מצב ובכל זמן, ולעזור להם להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמם", הוא אומר, "במהלך הקורס קיבלתי המון. מעבר לתעודות ולהכשרות קיבלתי שק של ערכים שישמשו אותי בתפקיד ובהמשך החיים".
עם סיום הקורס וכאשר ראש השנה עומד בפתח מתחיל ע' בדרכו החדשה: "מרגש לפתוח את השנה החדשה תחת התואר החדש – חובל. אני מצפה לעשייה המבצעית ולפעולות לשמירה על ריבונותה הימית של ישראל".
סגן ש', 21, מחיפה
לפני שהגיע לקורס לא היה לש' חיבור משמעותי לים והוא לא חשב שיגיע לשרת בזרוע הים. שאיפתו היתה לשרת בתפקיד שיכלול מסלול קצונה ופיקוד, אך לאחר המלצות רבות שקיבל מקרובים, ובהם מורהו לשל"ח בתיכון רס"ן (במיל') מ' אשר בשירותו הצבאי היה חובל בצוללות, החליט ש' להתגייס גם הוא לקורס החובלים.
ש' אף בחר להזמין את המורה לטקס הסיום, שכן לדבריו, מ' הוא אחד מהדמויות המשפיעות והחשובות בחייו: "השילוב בין מבצעיות, שירות משמעותי ומשפחתיות משכו אותי להגיע לקורס, והכל בזכות העידוד של מ' שדחף אותי להתחיל את המסע".
נופר, אחותו של ש', שירתה כמאמנת סימולטור צוללות בזרוע הים, וכעת, שנה וחצי לאחר שחרורה, אחיה הקטן ישרת בצוללות שלקראתן היא אימנה לוחמים.
ביחד עם ש' התגייסו שלושה מחבריו לבית הספר אליאנס, והדבר עזר לו מאוד בהתמודדות עם הקשיים ועם האתגרים שהוא חווה במהלך הקורס: "אי אפשר לסיים קורס חובלים לבד. החברים הם הכל – אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד".
ש' מוכן לדרך החדשה שאליה הוא יוצא: "אני שואף להיות מפקד ראוי לחיילים שלי ולבצע את משימותי על הצד הטוב ביותר כדי להגן על המדינה ולשמור על ביטחון אזרחיה".
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
אלי ים!