חיי כלב – לא מה שחשבתם

תומר שריקי תמיד אהב בעלי חיים, ובעיקר כלבים. מגיל צעיר הוא היה מוקף בחיות והתנדב בעמותות שונות, ולאחר שירותו הצבאי – ככלבן כמובן – הוא הפך למאלף כלבים. לפני ארבע שנים הוא פתח פנסיון לכלבים ליד צומת דמון, בין חיפה לעוספייה, אשר מעניק לאורחיו טיפול של חמישה כוכבים, ובקרוב הוא מקווה להגשים את חלומו ולפתוח מלון לכלבים בלוס אנג'לס.

שריקי. "כילד עזרתי לבעלי חיים פצועים ונטושים והתנדבתי בעמותות"

שריקי, איך החל הרומן שלך עם בעלי חיים?

"אמא שלי באה מבית שתמיד היו בו כלבים וחתולים והיא זו שהכניסה לי את האהבה לחיות. היה לנו בית גדול עם חצר גדולה, והבאתי אליה כלבים, חתולים, קיפודים וצבים. כילד עזרתי לבעלי חיים פצועים ונטושים והתנדבתי בעמותות כמו תנו לחיות לחיות. הייתי עובר בית בית ומתרים כספים, לוקח אלי כלבים לאומנה, ואחר כך בצבא שירתי בשייטת ככלבן. אחרי שהשתחררתי מהצבא נרשמתי לאוניברסיטה והתחלתי מכינה, אבל הבנתי שזה פשוט לא אני, שזה לבטל את כל מה שאני מאמין בו ואת מה שאני רוצה לעשות. אז הפסקתי, ויתרתי על הלימודים, עבדתי במשך כמה שנים כמאלף וכמוליך כלבים".

איך המשפחה והסביבה הגיבו כשעזבת את הלימודים כדי לפתוח פנסיון לכלבים?

"המשפחה האמינה בי מאוד ואפילו דחפה אותי לזה, ולעומת זאת הסביבה לא נתנה לי צ'אנס, החברים והמכרים שלי אמרו לי 'אתה משוגע, מה אתה עושה? לך תשב על התחת, תלמד משהו ותעשה תואר'. זה היה מבלבל מאוד, אבל בדיעבד עשיתי את הצעד הנכון. אני מרגיש שהצלחתי".

אביך אלון שריקי הוא ספר ידוע וגם אחיך עומרי הלך בדרכו. היה מתבקש שגם אתה תפנה לתחום הזה.

"לאבא שלי יש מספרה יוקרתית במרכז הכרמל, ואחי עבד אצלו עד שלאחרונה הוא נסע ללימודים בסנטה מוניקה כדי להתמקצע ברמה הכי גבוהה. גם אני עבדתי במספרה של אבא במשך שנתיים וניסיתי להתחבר, אבל הרגשתי שחסר לי משהו ושאני לא ממצה את עצמי. רציתי להרגיש משמעות בתחום שאני אוהב – בעלי חיים – ולהצליח בזכות עצמי".

ההורים שלך התגרשו. אולי זה השפיע על הצעד שלך?

"לקחתי קשה מאוד את הגירושים של הורי. על כל אחד זה משאיר משהו – יש אנשים שזה משאיר אצלם שריטה ויש כאלה שזה משאיר אצלם אפילו חריטה. זה היה אחד מהטריגרים שלי לעשות משהו אחר. אמרתי לעצמי 'אני לא הולך עכשיו עם הזרם, אני רוצה לעשות משהו בדרך שלי'. התחלתי מכלום, מאפס".

שריקי. "כשאתה עושה את מה שאתה אוהב אתה תעשה אותו הכי טוב" (צילום: מאיה נצר)

איך מימנת את הקמת הפנסיון?

"בימים עבדתי בקיוסקים, בשטיפת מכוניות, כמוליך כלבים וכמאלף, ובלילות כמלצר וכברמן בגני אירועים. נקרעתי, ואני עדיין קורע את התחת .אני מאמין שכשאתה עושה את מה שאתה אוהב אתה תעשה אותו הכי טוב, ולא משנה כמה תחרות תהיה כי בכל תחום יש תחרות. כל מי שראה את המקום לפני ארבע שנים לא נתן לי צ'אנס, והיום מסתכלים עלי ולאף אחד כבר אין מה לומר".

איפה למדת לטפל בבעלי חיים?

"למדתי במכון ווינגייט את הטיפול בבעלי החיים וגם בצבא שלחו אותי לקורסים, אבל עם כל הלימודים אין חכם כבעל ניסיון".

מה הפנסיון מציע?

"בחרתי בצומת דמון כי רציתי שהפנסיון יהיה בכרמל, באזור ירוק. הפנסיון מציע גם אירוח על בסיס יומי, כמו מעון יום, לטובת סטודנטים ואנשי עסקים שמשאירים אצלי את הכלבים בבוקר עד אחרי הצהריים, וגם לפרקי זמן ממושכים יותר, כשיוצאים לחופשות או טסים לחו"ל. כמו כן הוא משמש גם בית אבות לכלבים. יש לי שלושה אנשי צוות קבועים, ובחודשי הקיץ הצוות גדול יותר. על כל 15 כלבים יש עובד אחד, אני לא חוסך בכלום. בשנתיים וחצי הראשונות ממש גרתי בפנסיון כי חשוב לי שהמקום יהיה מאויש 24/7 ולא היתה לי אפשרות להעסיק צוות שלם. ויתרתי על החיים הפרטיים שלי, זה שבר לי את הזוגיות ואת החיים האישיים והמשפחתיים, לא הייתי עושה אפילו שבתות וחגים בבית. אבל אין מה לעשות, על כל צעד בחיים צריך לשלם עליו מחיר מסוים. בשנה וחצי האחרונות אני כבר לא גר שם, יש לי עובדת שחיה שם".

שריקי. "הפנסיון מציע גם אירוח על בסיס יומי, כמו מעון יום" (צילום: מאיה נצר)

אתה מעביר הרצאות להורים ולילדים. איזה מסר אתה מעביר להם?

"בהרצאות שלי אני מדבר על חמלה ונתינה ועל הדרכים לטפל בבעלי החיים ולחנך אותם. אני בעצם מעביר הלאה את הערכים שחונכתי לפיהם ואת האני מאמין שלי".

והתחנה הבאה, L.A?

"אחרי החגים אני טס ללוס אנג'לס כדי לבדוק שם הצעה לפתוח שם בית מלון לכלבים".

שריקי. "בהרצאות שלי אני מדבר על חמלה ונתינה" (צילום: מאיה נצר)