החיים חזקים מכל

ביום שאסנת בן דוד יצאה ממרכז גמילה בבאר שבע לאחר שהות של חודש, היא ממש לא צפתה את מה שיבוא בהמשך ואיך חייה עומדים להשתנות. היא נחתה בדירה בקרית אתא והלכה למפגש של נגמלים, שם במעגל, היא התוודעה לחבריה החדשים, אחים לצרה. שם גם הכירה את דניאל, היכרות שהחלה בידידות והתפתחה, עד שלאחר כחצי שנה, בדיוק ביום הולדתה ה-47, הוא כרע ברך וביקש ממנה להיות אשתו. היא אמרה לו כן. ברור.

היום, כשהיא בת 51 והוא בן 55, הם הורים לנויה שהגיחה לעולם ראשונה, נהוראי מיד אחריה ועילאי הקטן. את השלישייה ילדה בן דוד בשבוע ה-33 להריון בניתוח קיסרי ב-28 ביוני האחרון בבית החולים בני ציון. לאחר חודש ימים בפגייה, חזרה המשפחה שהתרחבה באחת, לביתה בקרית חיים.

הסיפור הלא שגרתי, מתחיל לפני יותר משבע שנים. בן דוד, גרושה ואם לשתי בנות, עבדה אז בחברת הייטק והתגוררה בדירה משלה במגדל העמק. היא פגשה בחור, השניים הפכו לזוג ואף הייתה הצעת נישואים.

"בשנת 2013 הכרתי מישהו ואפילו התארסנו", משחזרת בן דוד בפתיחות, "אך לאחר כמה זמן התגלה שזו תרמית. הוא עקץ אותי, בעזרת המשפחה שלו, בצורה מאוד מכאיבה. אני לא מאחלת לאף גרושה לחוות את מה שאני עברתי".

אסנת ודניאל בן דוד והשלישייה (צילום: דוברות מכבי)

סיפור בסגנון מה שרואים בתוכניות של חיים אתגר טלוויזיה?

"בדיוק. הוא מצץ אותי. הוא הכניס אותי לתוך השוק האפור, בזמן שאת עצמו הוא הוציא משם. הוא פיזר צ'קים שלי על ימין ועל שמאל, נאלצתי למכור את הדירה ופשוט נשארתי עם כלום ביד, למעט הבגדים שלבשתי".

לא צפית את מה שעומד לקרות?

"בהתחלה לא הבנתי את גודל העניין, אך כשעזבתי את הדירה כבר הבנתי. המשפט 'הגם רצחת וגם ירשת' זה מה שהוא עשה לי. נשארתי מחוסרת כל, נאלצתי להעביר את הבת הגדולה להוריי, הקטנה הייתה בפנימייה. עברתי תקופה איומה, לא יכולתי לישון בגלל הטראומה, הייתי בדיכאון והרופא רשם לי כדורים, רק שהתמכרתי אליהם. אכלתי אותם כמו סוכריות והם כבר לא השפיעו עליי, אז הוספתי לחגיגה גם אלכוהול. כל זה כשאני מתחילה הליך נגדו בבית המשפט, שבסיומו ניצחתי את המערכת המשפטית. הכל היה לטובתי, אבל הבן אדם הזה שיקר על ימין ועל שמאל, ואני שקעתי יותר ויותר.

"לפני כארבע שנים המשפחה שלי הבינה שאם אני לא מטפלת בעצמי, אני מאבדת את החיים. מה לי ולגמילה? אני אדם נורמטיבי, אבל גם אני הבנתי שאין לי ברירה ונכנסתי למתקן בבאר שבע. הייתי נחושה לשנות ולהשתנות, ובעיקר להשתקם. עם דניאל עברתי מסע שיקום יחד ואנחנו נקיים מכל התמכרות".

"דילול זה רצח"

משאלת ליבם של אסנת ודניאל הייתה להקים משפחה, ולפני שנתיים הם החלו בטיפולי פוריות. בטיפול האחרון, כשנשארו להם רק עוד שלושה עוברים, הרופא החליט להחדיר את שלושתם, בגלל גילה של בן דוד. הוא לא ציפה, ובטח שההורים "הצעירים" לא ציפו, שכל השלושה ייקלטו. לאחר שבועיים, כשהגיעה לבדיקת מעקב, היא כבר ידעה שיש לה יותר מילד אחד, אך רק בדיקת האולטרסאונד אישרה שבגופה התפתחו שלושה כיסי הריון.

"ואז הרופא אמר שאני חייבת לעשות דילול עוברים. הסתכלתי על בעלי ואמרתי שאין מצב. מה שנכנס לא יוצא שלא באופן טבעי. פחדתי לקחת את הסיכון, הצצתי קצת בגוגל להבין מה זה דילול והייתי בשוק. זה רצח. פחדתי לאבד את שלושתם ולא הסכמתי. פנינו לד"ר רמי סמור, יועץ בתחום היריון בסיכון ומומחה לאולטרסאונד מיילדותי במכבי שירותי בריאות ומנהל חדר הלידה בבית החולים בני ציון. ביקשתי ממנו לדלג על נושא הסיכונים. הוא ענה שהוא חייב לדבר על כך, וכשסיים, אמרתי לו שגם לדלל זה סיכון, והוא הסכים איתי. אמרתי לו 'אל תהרוג אותי, תהיה איתי', וכך זה היה. לאורך כל התקופה טופלתי במכון בריאות האישה במרפאת מכבי בקרית מוצקין ובמרפאה להיריון בסיכון בבני ציון. כשהגעתי לסוף חודש שישי, התנפחתי. התאשפזתי בגלל בצקות והיה בהתחלה חשש לרעלת הריון. אחר כך היה לי רשרוש בלב, כנראה מהעומס, אבל בכל הבדיקות נמצא שהכל בסדר. הצרה הייתה שלא יכולתי לזוז. כל רגל היתה 'מלמיליאן' וכולי הייתי מלאה בנוזלים. בבית החולים שמרו עליי. האנרגיות שקיבלתי מהאחיות שעושות עבודת קודש, זה היה לא ייאמן. הייתי שם חודשיים, כבר הפכתי לתושבת קבע".

ולאחר חודש בפגייה יצאתם הביתה משפחה. איך את מסתדרת?

"אמא שלי פחדה שאני אאבד את העשתונות, אז היא פה כדי לעזור. יש קשיים, אני לא אומרת שלא, אנחנו בתקופת הגזים, ואפשר להבין מה עובר עלינו. אמרו לנו שזה לוקח כשלושה חודשים, אבל אצלנו זה לוקח יותר בגלל הפער מהגיל המתוקן (הגיל הכרונולוגי מחושב מיום לידת התינוק, לעומתו גיל מתוקן מחושב על פי מועד הלידה המתוכנן לפי 40 שבועות – ח"ה). הבנות שלי עוזרות ככל האפשר. הגדולה, בת 25, הייתה איתנו חודש, וחזרה לביתה באילת. הקטנה בת 20, חיילת. אבא שלי גם התגייס, בעלי, כולם נרתמים".

אסנת בן דוד והשלישייה (צילום: פרטי)

אלו הילדים הראשונים של דניאל.

"נכון, ונראה לי שעדיין לא נפל לו האסימון באופן מלא. אולי חלקי. הבאתי לו את כל החבילה, כמו שאומרים. אמנם שנתיים היינו בטיפולים, אבל לא ציפינו לכזה דבר. רצינו ילדים, זה היה מובן מאליו לשנינו, אבל לא ציפינו לשלישייה".

איך הם?

"הם מתפתחים יפה מאוד, הם רואים, הם שומעים, הם מגיבים, והכל טוב. בגדול, בכל בוקר אני פותחת את העיניים ומודה לאלוהים שעשה חסד איתי. זו חוויה. לא קל, אבל זה תענוג. זה אור בבית ושמחה. אני כבר מחכה לראות אותם גדלים. זה אושר. אבא שלי אומר לי שהחזרתי אותו 40 שנה אחורה. אני מחפשת עזרה לכמה שעות ביום ולא מוצאת. אני לא מוכנה בשום פנים ואופן להכניס אותם למעון, לא בגיל חצי שנה בכל אופן. לא עשיתי ילדים כדי שמישהו אחר יטפל בהם. זה השלב הכי כיפי ואני רוצה להיות איתם עוד קצת".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

תארי לי סדר יום או סדר לילה.

"בשעה 21:00 האכלתי אותם. בחצות וחצי הם יתעוררו שוב. לרוב הם מתעוררים ביחד, יש פה קונצרטים. הם יקומו לאכול שוב ב-04:00 לפנות בוקר וב-08:00 בבוקר. כל האכלה כזו לוקחת בין 40 דקות לשעה. ישנתי ברצף אולי ארבע שעות מאז שנולדו, אבל זה בסדר, כי אימא מאוד עוזרת. דניאל הוא קטוע רגל שמתהלך בבית בעזרת קביים, כשהוא לא עם הפרוטזה ולא על כיסא גלגלים. אז הוא לא יכול להביא לי אותם למיטה".

למה בעצם את חושפת את סיפורך?

"אחת הסיבות שאני נחשפת, זה כדי לעודד נשים במצבי שמנסות להיכנס להריון. אני פה כדי לעודד אותן. יש לי חברה שהיא בת 54 וכבר 12 שנה מנסה, אבל היא איבדה את האמונה, אין לה כבר כוח. אני מאוד מחזקת נשים כאלה, שלא יוותרו. כואב לי הלב גם על בחורות מאוד צעירות שנאלצות להתמודד עם טיפולי פוריות, לא מצליחות ומוותרות. הכדורים וההורמונים יכולים לשגע כל אישה, אבל אסור לוותר. בעלי הוא זה שעודד אותי להמשיך, גם כשהתייאשתי הוא חיזק אותי, אבל יש לי עוד עצת זהב – תבחרו את הרופא הנכון עבורכן".

ד"ר רמי סמור (צילום: דוברות מכבי)

ד"ר רמי סמור: "הסיפור של אסנת הוא בהחלט אחד המיוחדים שהיו לי. במפגש הראשון שלנו הסברתי לה בפירוט על המשמעות של הריון שלישייה, ומטבע הדברים, המלצתי לה לשקול דילול לתאומים או ליחיד, בכפוף להמלצות של האיגודים המקצועיים, על מנת לצמצם את הסיכונים של הריון מרובה עוברים. כשראיתי את הנחישות שלה להמשיך את ההיריון לכל השלישייה, התחייבתי בפניה שאעשה את המיטב, על מנת להשיג תוצאה מוצלחת, וכך היה. אני מאחל לאסנת ולבן זוגה המשך בריאות והצלחה, ובעיקר הרבה כוח לגידול שלושה ילדים קטנים".