בסוף החודש נציין חצי שנה לתחילת הקדנציה הנוכחית בשלטון המקומי. לרגל זאת, "כלבו – חיפה והקריות" מביא סדרת ריאיונות עם ראשי הערים במטרופולין חיפה. נדבר על התוכניות שלהם לארבע וחצי השנים הקרובות, על התחדשות עירונית, על תחבורה ציבורית וגם על קולות המלחמה שמגיעים מהגבול הצפוני. נפתח עם ראש עיריית קרית ביאליק אלי דוקורסקי, שמכהן כבר 16 שנה בתפקיד ולא מתכנן להפסיק בקרוב.
עוד כשהיה ילד חלם דוקורסקי להיות יום אחד ראש העיר של קרית ביאליק, שבה גדל והתחנך. הוא לא חיכה הרבה זמן עם הגשמת החלום, וכבר כשהיה בן 24, בשנת 1989, הוא נבחר למועצת העיר. ב-2003 הוא התמודד בפעם הראשונה לראשות העיר אך לא נבחר, ומונה לסגן ראש העיר ללא שכר. בבחירות שלאחר מכן הוא גבר על ששת המועמדים שהתמודדו מולו בסיבוב הראשון עם יותר 40 אחוז מהקולות ונבחר לתפקיד. את מערכת הבחירות הבאה הוא צלח בהליכה עם תמיכה כמעט דמיונית של 73 אחוז מקולות המצביעים, ובמרץ השנה הוא נבחר לקדנציה רביעית, לאחר שאיש לא התמודד מולו, כמו ב-2018.
תושבי קרית ביאליק לא אוהבים להחליף את ראשי העיר שלהם – ב-79 השנים מאז שנערכו הבחירות הראשונות לראשות העיר, כיהנו בסך הכל ארבעה אנשים בתפקיד. כשמסתכלים על המספרים אפשר להבין מהיכן דוקורסקי שואב את התמיכה בו. ב-16 שנות כהונתו השתפרה קרית ביאליק בכל המדדים – מאזן ההגירה השלילי הפך לחיובי, מספר התחלות הבנייה גדל באופן משמעותי ונרשם שיפור אסטרונומי בכל מדדי החינוך, כשבראשם אחוז הזכאים לבגרות שכמעט הוכפל בשנותיו של דוקורסקי ועמד בשנה שעברה על יותר מ-90 אחוז. מה ראש עיר עוד יכול לעשות שהוא לא עשה ב-15 השנה הראשונות? לפי דוקורסקי – הרבה.
כשאתה מסתכל לאחור אחרי שלוש קדנציות ובתחילתה של הרביעית, במה אתה הכי גאה?
"זה כמו לשאול את אבא איזה ילד שלו הוא הכי אוהב. אני גאה בכל כך הרבה דברים שעשינו. הבינוי של השכונות החדשות מאפשר גם לצעירים שגדלו והתחנכו בקרית ביאליק לבנות את ביתם בעיר או לשפר דיור, וגם להפוך למוקד משיכה לתושבים מכל הארץ שבאים לקרית ביאליק בזכות מערכת החינוך הטובה ובזכות העובדה שאנחנו במקום הראשון בארץ בהשקעה פר תלמיד בחינוך ובמקום תשיעי בארץ פר תושב. אתה רואה הרבה מאוד משפחות צעירות שמגיעות לכאן ואומרות שהן הגיעו בגלל החינוך המצוין בעיר. דבר נוסף זה להוציא אל הפועל, ביחד עם משרד התחבורה כמובן, את כביש עוקף קריות, ששינה באופן משמעותי את זמני ההגעה מקרית ביאליק לחיפה. יש עוד סדרה ארוכה מאוד של דברים, כמו טיילת שמעון פרס שהפכה למוקד להליכה ולרכיבה על אופניים, לא רק לתושבי קרית ביאליק אלא גם לתושבים מהקריות האחרות ומהיישובים החקלאיים מסביב, שבאים לצעוד לאורכה של הטיילת אשר משלבת את העיר עם הטבע. הרבה מאוד דברים נעשו כאן".
עם כל ההישגים שאתה מונה, מה עוד נשאר לעשות? מהן המטרות לקדנציה הנוכחית?
"הדבר הראשון זה קידום תוכניות להתחדשות עירונית. יש אזורים ותיקים מאוד בעיר, עם בתים שחלקם כבר פחות בטיחותיים מכיוון שאין פתרונות מיגון ואנחנו קרובים לשבר הסורי-אפריקאי. אז הקדנציה הזאת תעמוד בסימן של קידום תוכניות התחדשות עירונית. הראשונה שבהן שנמצאת על השולחן זו שכונת אפק הוותיקה, שתקודם במסלול הוותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור), ויש עוד כמה תוכניות שעברו שלבים קדם תכנוניים ביחד עם הרשות להתחדשות עירונית. יש לציין את פתיחתו של בית ספר תיכון שני בקרית ביאליק, שנפתח השנה כחטיבה צומחת. כל ילדי העיר לומדים היום בתיכון אורט קרית ביאליק, אז יהיה גם בית הספר רימון בשכונת נאות אפק. הכוונה היא שיהיה לנו גם היכל תרבות, ועוד תוכנית שתצא אל הפועל היא אמפי פארק מרכזי. נושא נוסף הוא הארכת טיילת שמעון פרס צפונה וחיבורה עם נחל נעמן. וכמובן המשך טיפוח השכונות הוותיקות לצד המשך בינוי ואכלוס שכונות חדשות, והרחבת אזור התעשייה – תוכנית שתגיע להפקדה בוועדה המחוזית בחודשים הקרובים".
אלי דוקורסקי בלשכתו (צילום: נמרוד אשכנזי)
איך העירייה מקדמת התחדשות עירונית בשכונות הוותיקות והאם הוא יקרה לצד חידוש ושדרוג התשתיות?
"קודם כל, מבחינת תמ"א 38, קרית ביאליק היא המובילה במחוז חיפה. אושרו כאן הרבה מאוד פרויקטים של תמ"א 38. התעכבתי להתחיל את הריאיון כי היינו בדיוק בישיבה יחד עם הוועדה המחוזית בקשר לתוכנית התחדשות בניינית עירונית, שאמורה להחליף את תמ"א 38, ושהעירייה מקדמת יחד עם הרשות להתחדשות עירונית. קיימנו עכשיו פרה-רולינג עם הוועדה המחוזית לפני שהתוכנית תגיע לדיון הפקדה".
מה הבשורות בתוכנית החדשה?
"היא תייצר ודאות ליזמים ולתושבים באיזה אזורים יקבלו העצמה של זכויות ובאיזה אזורים יישמר המרקם הקיים, כי אנחנו בכל אופן לא רוצים את קרית ביאליק כולה בנויה לגובה אלא רוצים לשמר אזורים עם צביון נמוך יותר. היא תקבע איזה אזורים לא יכנסו לתוכנית וילכו למסלולים של פינוי-בינוי. מסלולים של פינוי-בינוי יהיו בצור שלום, באפק הוותיקה, ברחוב העצמאות שיש שם תוכנית מאושרת שעוברת עכשיו תכנון מחדש כי הוכנס קבלן חדש בהליך של כינוס נכסים. תוכנית קק"ל דרומי שכבר הוועדה המקומית החילה עליה את סעיפים 78-77 כדי לעצור הוצאת היתרים כחלק משלב של קידום תוכנית, ותוכנית של התחדשות עירונית בשכונת ביאליק דרום שמקודמת על ידנו יחד עם רשות מקרקעי ישראל כחלק משינוי תוכנית שירת העיר שזאת התוכנית חדשה של העיר. אנחנו בעניין הזה היינו רשות מאוד אקטיבית, ואנחנו חושבים שצריך לעלות שלב, כי לפעמים יכול להיות שעל בניין בודד שהיו בו שתי יחידות דיור קבלן מבקש 27 דירות או כל מיני דברים כאלה. אנחנו רוצים שהקבלנים לא יצטרכו לרוץ לעירייה לשאול אם 'פה אני יכול לקדם תמ"א 38 או לא", תהיה ודאות, לכל רחוב שאנחנו מאשרים יהיה ברור כמה קומות אפשר לבנות, מרתפי חנייה כן או לא וכו'. זה יאפשר גם לחדש תשתיות, לסגור פערים. אנחנו רוצים את התוכנית הזאת גם כדי לראות תמונה כוללת של מוסדות חינוך, של מוסדות ציבור שנדרשים. אז אנחנו עושים עבודה קצת יותר מקיפה בעניין".
עוד אספקט חשוב בהתחדשות עירונית הוא התחבורה, למשל בשכונה החדשה נאות אפק שסובלת מדרכי גישה מועטות.
"אל תשכח שפתחנו את מחלף ביאליק צפון שלא היה לפני זה, על כביש 22. אנחנו נמצאים עכשיו בביצוע של שלושה גשרים נוספים, הרחבת גשר התל שהוא גשר הכניסה והיציאה הדרומי לשכונה, שיהיה דו-מסלולי ודו-נתיבי, כולל מסלול לרוכבי אופניים והולכי רגל. יהיה גשר יגאל בשן, שזה גשר להולכי רגל ולרוכבי אופניים, יהיה גשר ז'בוטינסקי, שיהווה עוד יציאה לכיוון שכונת צור שלום, מה שאמור לווסת את הכניסות והיציאות. יהיה גם חיבור נוסף למחלף ביאליק צפון דרך כביש 10, שהתחלנו לבצע סלילה ראשונה שלו, עדיין לא לפתוח אותו".
מה לגבי תחבורה ציבורית? בנאות אפק יש רק קו אחד, קו 14, והשכונה מאוכלסת כעת ב-40 אחוז מהתושבים, ובסופו של דבר יהיו בה 5,000 יחידות דיור.
"נכון, יש קו אחד ואנחנו לא ממש מרוצים מהתפקוד שלו. יש תוכנית למטרונית, רק שאין לאן לחבר אותה בשלב זה. בכל השכונות החדשות בקרית ביאליק תכננו מסלולים של מטרונית ושל תחבורה ציבורית. לפני שבועיים-שלושה הייתי בפגישה אצל מנכ"ל משרד התחבורה, ואחד מהנושאים שדנו בהם היה תחבורה ציבורית לנאות אפק. אגד לא עומדת בלוחות הזמנים, אוטובוסים לא מגיעים, צריכים להגיע בשעות השיא ארבעה אוטובוסים בשעה וזה לא קורה, וגם כשזה קורה אז זה לא בלוחות הזמנים המתוכננים. זה חלק ממה שאני אומר תמיד בכל הדיונים בלשכת התכנון. אתם אומרים 'יעברו לתחבורה הציבורית, יעברו לתחבורה הציבורית', איפה התחבורה הציבורית? אז לאורך ציר חיפה-עכו המטרונית עובדת יפה מאוד, אבל מה עם הקישוריות? מה עם הקווים המזינים? מה עם מימוש התשתיות שאנחנו מכינים של המטרונית? ומנגד באה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ואומרת 'לא, אנחנו נגד קווי מטרוניות בתוך השכונות כי אלה כבישים רחבים מאוד, וזאת סכנה בטיחותית שהמטרונית תיסע בנתיבים הרגילים'. אז האידיאולוגיות הנפלאות והנשגבות של להפחית תקני חניה כדי שייסעו יותר בתחבורה ציבורית לא מתממשקות עם הביצוע בפועל".
גם גבעת הרקפות סובלות מדרכי גישה בעייתיות.
"שם הבעיה היא אחרת. אין פקקים בכניסה לשכונה וביציאה ממנה, אבל היא נשענת על כביש אחד, שזאת בעיה ביטחונית. בחודש הבא חברת נתיבי ישראל אמורה להתחיל בסלילת כביש החירום לשכונה, שיעבור מתחת לכביש 79. בעתיד אמור הכביש להתחבר לכביש 79".
פורסם בשנה שעברה שהגעת עם שרת התחבורה מירי רגב לסיכומים לגבי הכביש הזה.
"אנחנו לוחצים על זה כבר הרבה מאוד שנים. התחלנו כשבצלאל סמוטריץ' היה שר התחבורה, המשכנו עם מירב מיכאלי, ולא הצלחנו. הם לא ראו בכך צורך. כשנפתחה מלחמת חרבות ברזל נפגשתי עם רגב ועם מנכ"ל נתיבי ישראל נסים פרץ. הוכן תכנון ראשוני והתקיימו דיונים לגבי התוואי. ביקשתי שזה יהיה בתוואי הסטטטורי של מה שאמור כביש החיבור העתידי לגבעת הרקפות. סיכמנו על התוואי הסטטוטרי, ביצענו הליכים של הפקעה, נתיבי ישראלי השלימה את התכנון המפורט, כבר יש קבלן זוכה, ובדיון אצל מנכ"ל משרד התחבורה נאמר שעד תחילת אוקטובר הדחפורים יהיו בשטח".
רוצים להישאר מעודכנים?
איך היחסים שלך עם משרד התחבורה?
"מצוינים, אני לא יהלום, אבל היחסים הם מצוינים. הקשר הוא קואופרטיבי, גם ברמת המחוז וגם עם הצוותים המקצועיים של המשרד. אנחנו תמיד באים מנומקים, מציגים את הצרכים שלנו ואת הבקשות, אבל לפעמים קצב הביצוע ברמת המדינה הוא רחוק מקצב הביצוע בשלטון המקומי. לפי רביב דרוקר, אני לא יהלום, אבל מבחינת מה שאנחנו מקבלים – תושבי העיר שלי הם יהלום".
קרית ביאליק הולכת וגדלה וחצתה השנה את רף 50,000 התושבים, מאזן ההגירה הוא חיובי כבר הרבה שנים ולא מעט מהגרים אליה מחיפה. מה הסוד של קרית ביאליק?
"הסוד שלנו הוא שאנחנו עיר שטוב לחיות בה. מערכת החינוך שלנו היא הכי חזקה שיש, והתושבים מרגישים את ההשקעה של העירייה. זאת עיר שהיא אמנם לא עיר המחוז אבל יש בה הכל – הקריון, בית המשפט והקריה הרפואית זבולון. גם שיפרנו מאוד את הנגישות אל העיר וממנה. לא מעט מאלה שעוברים לקרית ביאליק אומרים שהם באים בגלל ראש העיר שלה. הייתי השבוע במפגש עם תושבים חדשים בנאות אפק, ולא מעט אמרו לי 'באנו לקרית ביאליק בגללך'".
בשתי מערכות הבחירות האחרונות נבחרת לאחר שאיש לא התמודד מולך, אתה שולט במועצת העיר, תקשורת מקומית ביקורתית כמעט ואין. אלה חיים די נוחים לראש עיר לא?
"בערוץ התקשורת הכי פעיל בקרית ביאליק יש עליי ביקורת – דף הפייסבוק שלי, שהוא המקומון הכי חזק היום בקרית ביאליק. הציבור והאנשים הפוליטיים בעיר הם לא 'עוילם גוילם', יש כאן אנשים חושבים, יש כאן אנשים שהרגלנו אותם לרמת שירותים גבוהה מאוד, והם גם אנשים תובעניים, ואני אומר את זה במובן החיובי של המילה. אני לא רואה בתושבים מטרד. לכל תושב בקרית ביאליק, וזה לא משנה גילו, יש את מספר הטלפון שלי, והוא יודע שאם הוא ישלח אלי מייל או יכתוב לי בפייסבוק אענה לו באופן אישי. עם הצלחה של עיר קשה להתווכח. אני לא ראש עיר כוחני, אני ראש עיר שנותן מקום לחברי המועצה. אם מתקיימים אירועים, למשל טקס חלוקת מלגות, אז לצד שמי מופיע שמו של ראש ועדת המלגות. אני נותן לחברי המועצה את חמש דקות התהילה שלהם. אלה מתנדבים שפועלים רובם ככולם לטובת העיר. אני לא תוקפני איתם, הדלת שלי פתוחה בפניהם כפי שהיא פתוחה בפני התושבים. לפעמים העובדה שאני המועמד היחיד דווקא מקשה עלי כי כל הסיעות שרצות למועצה אומרות 'תצביעו לנו, אנחנו עם אלי'. אבל אני לא מתחכם, והסיעות מקבלות ייצוג בכל הוועדות".
אם תחפש את השם שלך בגוגל, לא תמצא שום שערורייה, אין הרבה ראשי ערים כאלה.
"אני כבר 16 שנה ראש עיר, ובכל השנים האלה אני ישן טוב מאוד בלילה כי אני לא רוצה לא מדבשם ולא מעוקצם של אנשי עסקים. אני לא הולך לחתונות ולאירועים שלהם, ואני לא מזמין אותם לאירועים שלי. הבן שלי התחתן לפני שנה, ולא היו שם אנשי עסקים. לא רוצה. כשהם באים לכאן לישיבות מקצועיות, יושב איתי תמיד מהנדס העיר, היועץ המשפטי או שניהם יחד. חלום חיי מילדות היה להיות ראש העיר של קרית ביאליק. אין לי שום תוכניות להיות איש עסקים, אני חושב שגם אם הייתי הולך למגזר העסקי לא הייתי מצליח במיוחד. החזון שלי הוא לשרת את התושבים. אני חי את העיר הזאת, אני נושם את העיר הזאת, אני מכיר כמעט כל תושב. אני 15 שנה עושה שעות סיפור בכיתות א', והילדים רצים אלי כאילו שאני איזה סלב. אני מגיע למסיבות ימי ההולדת במועדוני הקשישים. אני לא סוגר את הדלת בפני אף אחד. אני בלי נהג, בלי פמליות, מסתדר עם מה שיש לי ועם המשכורת שלי כראש עיר, ולא צריך מעבר לזה".
בניין עיריית קרית ביאליק (צילום: נמרוד אשכנזי)
אתה בסך הכל ראש העיר הרביעי של קרית ביאליק מאז הבחירות הראשונות למועצה ב-1945. ראש העיר הראשון צבי קרלינר כיהן במשך 40 שנה עד ליום מותו. מה התוכניות שלך? עד מתי תמשיך?
"יש חיים גם אחרי תפקיד ראש העיר, ואני לא מתכוון לסיים את הקריירה שלי בעולם הבא. קצבתי לעצמי מהו היעד שלי, ואני יכול להגיד לך שארוץ לראשות העיר גם בקדנציה הבאה. אבל אנשים צריכים לדעת לפרוש, ואני אפרוש בעזרת השם, בשם טוב וכשאני מריח ולא מסריח".
אתה שומר בסוד מתי זה יקרה?
"צריך לדעת מתי לפרוש. אני מעריך מאוד את סימון אלפסי שהיה ראש העיר יקנעם במשך 35 שנה, ואם היה מתמודד עכשיו היה נבחר שוב אבל החליט שזהו. עדי אלדר בכרמיאל, שאחרי 30 שנה היה נבחר עוד פעם, קם ואמר זהו. אני רואה חלק מהקולגות שלי שהציבור, חרף כל העשייה הרבה שלהם, מאס בהם ובעט אותם החוצה. לא רוצה להיות במקום ובתחושה של אותם הקולגות שבנו מפעל מפואר של עשייה ועזבו עם טעם מר. אפרוש כשאני עוד בשיא כוחותיי".
אי אפשר להתעלם מההתחממות בצפון ומהסכנה שנשקפת מהחומרים המסוכנים במפרץ חיפה אם שתפרוץ מלחמה. מהי עמדתך בנושא פינוי המפעלים והאם יש לך בכלל השפעה על זה?
"אם יש לי השפעה? אני מניח שיש לנו השפעה כראשי ערים, אנחנו משמיעים את קולנו".
נבחרת לראשונה שנתיים אחרי שהסתיימה מלחמת לבנון השנייה, ומאז כמעט שלא השתנה דבר בנושא הזה.
"נכון, אנחנו כל הזמן במוכנות ובתרגילים ומשפרים. בנושא התעשיות במפרץ חיפה, על רקע החשש מהתלקחות של מלחמה, נפגשנו עם מפקד פיקוד העורף, עם מפקד המחוז של המשטרה, עם השרה להגנת הסביבה ועם שר האנרגיה, ושמענו כל מיני דברים על דילול חלק מהחומרים. אנחנו נאבקים לאורך השנים כדי להוציא את התעשיות האלה מכאן. אני חושב שגם התקדמנו מהבחינה הזאת שיש תוכנית לפינוי – מה שאמרו בעבר שלא יקרה בחיים. אנחנו על זה, בלי להרחיב יותר מדי ולהיכנס לפרטים".
האם קרית ביאליק ערוכה למלחמה מבחינת מיגון, מקלטים ומעטפת סוציאלית?
"יש לנו כ-30 אחוז פער במקלטים בדירות ובבניינים, וזוהי אחת מהסיבות לכך שאמרתי שהקדנציה הזאת תעמוד בסימן התחדשות עירונית. העירייה רכשה 21 ממ"מים (מרחבים מוגנים מוסדיים), השלמנו את כל פערי המיגון בבתי הספר ובגני הילדים, ואין לנו היום בעיר מוסד חינוכי ציבורי אחד שאין בו מרחב מוגן. נקטנו שורה של פעולות ביחד עם פיקוד העורף לשיפור מערכת הצופרים, רכשנו שעונים עם רטט לכבדי שמיעה ולחירשים, תגברנו את צוותי הסע"ר (סיוע עזרה ראשוני), הקמנו שתי כיתות כוננות והכשרנו מרכז חיים לאנשים מונשמים, כולל רכישת גנרטורים נוספים במוכנות לתרחישי העלטה. אנחנו מוכנים עם מרכזי קליטה אם חלילה בתים ייפגעו. כעירייה עשינו כמיטב יכולתנו".
לסיום, יש משהו שתרצה למסור לציבור?
"אני רוצה לנצל את הבמה ולאחל לתושבי קרית מוצקין והסביבה שנה מאושרת".
אתה קורץ לחיפאים?
"אם כבר הזכרת את תושבי חיפה אז אאחל גם להם חג שמח וליונה יהב הצלחה רבה בתפקידו. אנחנו נמצאים בתקופה קשה ומאתגרת מאוד ומתסכלים על הדברים בתחושה של 'אנה אנו באים', אבל אני חושב שיש כאן מדינה מצוינת ובטוח שנדע להתגבר על הקשיים ועל האתגרים, לצמוח, להתחדש ולהחזיר את התקווה לאזרחי מדינת ישראל. זה התפקיד שלנו כמנהיגים, אם זה בשלטון המקומי ואם זה בשלטון הארצי".
ורד
כל מילה בסלע כתושבת העיר קריית ביאליק. מאחלת לו עוד שנים רבות פוריות לרווחת התושבים.