בעל המועדון החיפאי והמשימות בחרמון הסורי

הבליינים הקבועים של מועדון ה-Zcity ברחוב נתנזון בעיר התחתית כבר רגילים להיעדרותו של הבעלים אלכס שניידר. ב-7 באוקטובר 2023 הוא עלה על מדים, וכבר סגר שנה ושלושה חודשים במילואים בגזרת הצפון. עם כיבוש החרמון הסורי בידי צה"ל בעקבות השתלטות המורדים על סוריה וסילוקו מהזירה של בשאר אל-אסד, שניידר הגיע גם לשם, ואין גאה ממנו.

"כבר ב-7 באוקטובר גויסתי למילואים ברמת הגולן עם אוגדה 210, תקשוב מבצעי", הוא מספר, "אנחנו מקימים אנטנות וכל מיני דברים סודיים שאני לא יכול לספר עליהם, ועושים הרבה פעילות על הגדר וגם בשטח האויב. לפני שבועיים הייתי בלבנון, ועכשיו אנחנו על גבול לבנון-סוריה. עשינו פעולה בחרמון הסורי".

אלכס שניידר בחרמון (צילום: פרטי)

ואיך מתנהל המועדון בלי הבעלים?

"זה לא רק מועדון, יש לי גם פאב. בניתי צוות מוצלח שעוזר לי ועובד במקומי. בוודאי שהמילואים פגעו בי, אפילו מאוד, אבל אני כבר יותר מ-13 שנה בתחום, את הבר הראשון שלי פתחתי ב-2011, אז יש לי הרבה ניסיון".

ובוודאי שהירידה במספר המבלים עם התעצמות המלחמה בצפון לא הוסיפה.

"בטח. ולנו בכלל לא נותנים שום פיצוי".

יוצא לך מדי פעם לבוא למועדון?

"כן, המפקדים מבינים את המצב ונותנים לי לצאת לפעמים לחמישי-שישי. כשאני חוזר אני מטפל בכל ענייני הלוגיסטיקה ובחוסרים. תוך 48 שעות אני צריך לעשות גם תיקונים וגם לוגיסטיקה, אבל בגלל שהצוות שלי הוא טוב ומנוסה כל כך טוב, הם כבר עושים הזמנות ובודקים חוסרים".

אלכס שניידר בחרמון (צילום: פרטי)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

לא בכדי שניידר מפרגן לאנשי הצוות שלו. כי כשגם האשה במילואים והילד בשירות סדיר, הם היחידים שהוא יכול להיתלות בהם. "הבן שלי אדם, שהוא בן 20, משרת בהנדסה קרבית", הוא מספר, "ב-7 באוקטובר הוא היה כבר בעזה, ואחרי שנה הוא עבר ללבנון. גם בת הזוג שלי לורה נמצאת במילואים. היא רמ"דית (ראש מדור; ב"כ) ואחראית על כל הגיוס בצפון. המלחמה שלה היא מול מחשב וטלפונים, ולפעמים היא יוצאת לשטח. אז אפשר להגיד שכל המשפחה מגויסת".

יש לפעמים מפגש משפחתי עם הבן בגזרה?

"בטח. הוא ביקר אותי פה כמה פעמים. אפשר להגיד ש'יצאנו' ביחד".

גם אחרי כל התקופה הזו, כשהוא בן 48 ונמצא הרחק מביתו ומהמועדון שלו, שניידר שומר על מוראל גבוה ולא מתכוון לפשוט את המדים עד שהכל יסתיים: "אני פה עד שיחזור שקט לגבול הצפון שלנו. יש מי שיודע לעשות את העבודה, וגם אני בגיל שלי יודע לעשות דברים ומוכן לתרום למדינה ולקהילה".

אז מתי כבר תחזור?

"את זה אתה כבר צריך לשאול את הממשלה שלנו".

אלכס שניידר ובנו אדם בגזרה הצפונית (צילום: פרטי)