חבריו של זיו בלפר ז"ל, הבעלים של טוק-טוקי בצומת חורב, מתקשים לעכל את דבר מותו. אתמול (שלישי) בערב, אחרי שעות מורטות עצבים של שמועות, התקבלה הבשורה הקשה כי בלפר הוא אחד משני ההרוגים במטח ששיגר אחר הצהריים ארגון הטרור חזבאללה לנהריה. אחת מהרקטות פגעה במחסן בצפון העיר, ובלפר, ביחד עם שמעון נג'ם, לוחם צד"ל לשעבר ותושב העיר בן 54, נרצחו. אביו של בלפר עזב את המבנה שנפגע מהרקטה זמן קצר לפני הפיצוץ.
חבריו של בלפר, בן 52 במותו, אומרים שבשבוע שעבר נפל חלק ממיירט בחצר ביתו. הם מספרים על אדם אהוב שטיפל באביו החולה.
סיון הובר, חברתו הקרובה של בלפר ז"ל, סיפרה ל"כלבו – חיפה והקריות": "אני עוד לא מצליחה לעכל את זה. אנחנו מכירים 15 שנה והוא עבר איתי הכל. הוא היה הלב של הטוק-טוקי ושל כל השכונה. הטוק-טוקי זה מקום שאתה מגיע אליו לשתות קפה, ואם זיו לא שם זה לא אותו דבר. הוא היה לב. כל הזמן עוזר לאנשים. הוא היה מוציא מהפה שלו בשביל לתת בשביל אחר. הוא טיפל באבא שלו תוך שהוא מטפל במשק המשפחתי בנהריה. הוא ואבא שלו ירשו את המשק מהסבא והסבתא, והם גידלו ליצ'י שאותו הוא היה מוכר בטוק-טוקי. הוא היה חתיך וטיפח את עצמו. בכל שנה היינו הולכים למצעד הגאווה ומחלקים מדבקות של הטוק-טוקי. זיו רק עזר לאנשים".
עד מהרה התמלטו הרשתות החברתיות בהספדים על בלפר.
ראש העיר יונה יהב כתב: "העיר חיפה אבלה עם הירצחו של זיו בלפר ז"ל על ידי ארגון הטרור חזבאללה. זיו, בעליו של עסק חיפאי ותיק – טוק-טוקי – היה איש אהוב על ידי חיפאים רבים. אני משתתף בצער הכבד של המשפחה".
ח"כ אביגדור ליברמן כתב: "זיו בלפר ז"ל ושמעון נג'ם ז"ל הם הנרצחים מהמטח הקטלני לנהריה. זיו היה בעל בית קפה טוק-טוקי בחיפה. שמעון היה לוחם צד"ל שהגיע לארץ עם נסיגת צה”ל מדרום לבנון. הגורל הכואב שלהם מזכיר לנו את העמידה המשותפת שלנו מול אויב חסר רחמים".
עופר מנו, חברו של בלפר, כתב: "זיוי שלנו האהוב מכולם על כולם, שלקח את כל הילדים האבודים של חיפה בשנות ה-90 ועד היום, ונתן לנו בית, עבודה, כסף, למי שצריך עצה טובה, תמיד בחיוך, תמיד בשמחה לעזור, וכמובן סנדוויץ' עם ביצה בכל שעה ביום או בלילה. למדתי ממך כל כך הרבה. תחסר כל כך, הלב מרוסק".
יוני בן שימול כתב: "לא להאמין, זיו היקר. תהיי נשמתך עדן, איש אהוב. חיפה לא תהיה לעולם אותו הדבר בלעדיך. רק לא מזמן התראינו והיית נראה כל כך מלא חיים וטוב כמו שתמיד היית. גם אני זכיתי לעבוד איתך ולצדך, ולהכיר איש מיוחד מאוד. השם ייקום דמך".
בתגל אריאל: "עד השריפה בכרמל ב-2016 הייתי עוברת על פני בית הקפה מבלי לתת את דעתי עליו, כי בית קפה הוא כמו בית כנסת – צריך אחד כזה שלא נכנסים אליו. אבל אז נאלצנו לעזוב את הבתים מחשש דליקה, ומי שלא הספיק לברוח מהעיר הסתובב ברחובות בתחושת סוף עולם כשעשן סמיך מופיע מכל עבר ומשטרות סוגרות את צירי התנועה. אז גיליתי את זיו בלפר, בעל בית הקפה הזה שעד לאותו יום לא נכנסתי אליו. בפנים עגולות ומחייכות הוא פתח את בית הקפה כמו מקלט ופשוט חילק סנדוויצ'ים לכל מי שחיפש לאן ללכת. בשלב מסוים הגיעו כוחות הצלה, וגם להם הוא נתן בנדיבות סנדוויצ'ים ושתייה ולא היה מוכן לקחת מהם תשלום. מאז הייתי נכנסת כדי לומר לו שלום שיש בו הכרת תודה שלעולם לא אשכח את היום ההוא. ולפעמים הייתי עוברת רק כדי לקבל את החיוך המאיר שלו שהיה מעורר לי את הלב יותר מקפה. כעת נודע לי שזיו הוא בין שני ההרוגים בנהריה. יהי זכרו ברוך".
מאיר גושן הכהן: "את זיו הכרתי לפני עשור, כאשר עברנו להתגורר באזור. לא היתה תחילת בוקר ויום ללא הקפה, היחס, האנושיות, הקסם המדהים, ההקשבה האישית לכל לקוח ונתינת הלב האינסופית. במרוצת השנים הוא נפתח לשיחות נפש ועל חייו. רק לאחרונה, אחרי שנים רבות, הוא השלים חוב כספי עצום אשר רבץ על משפחתו. זיו היה גיבור החיים, מסוג הגיבורים השקטים. לפני מספר שנים הוא איבד את בן זוגו בנסיבות טרגיות ואת אמו, אבל תמיד תמיד שידר אופטימיות ואת כוח החיים. רק לפני ימים ספורים עוד צחק איתי על אפס זמן התראה בנהריה מקום מגוריו. נוח בשלום למרות שהחיים עדיין המתינו לך. תמיד תחסר לנו באופטימיות, בענווה ובלב העצום. אלוהים לוקח את הטובים אליו בזמנים אלה כי גם לו קשה שם למעלה".
סגן ראש העיר יוסי שלום: "היום איבדנו את זיו בלפר, הבעלים האהוב של טוק-טוקי. זיו היה אדם חם ומחויך, שתמיד ידע איך לשמח את כולם. בעסק שלו, שהפך לאחד מהסמלים של העיר, זיו חיבר בין אנשים והביא רגעים של שמחה ואושר לכל מי שביקר אצלו. היום, ברגע כואב, נגזר עלינו להיפרד ממנו בטרם עת לאחר שנפל קורבן לפגיעת רקטה. לבנו נשבר על האובדן של אדם כל כך יקר ואהוב".
יובל קאופמן, מנהל מועדון הביט: "הלם. כאב שמפלח את הגוף. זיו היה כל כולו אהבת אדם וטוב לב. טוק-טוקי היה יותר ממקום לאכול בו, זה המקום שבאו אליו רק בגללך, ותמיד עם חיוך צנוע ונתינה וחברות. כואב כואב כואב".
תגובות