"אם כל הילדים שקבורים שם היו קמים ורואים את זה, הם היו אומרים: 'מה אתם עושים'"

פרשת מצבתו של הלוחם דוד בוגדנובסקי ז"ל מסרבת לגווע. בוגדנובסקי, 19, לוחם בגדוד ההנדסה 603, נפל בקרב ברצועת עזה בחודש דצמבר והובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחיפה. הקריאה של משפחתו ללוות אותו בדרכו האחרונה נענתה, ורבים הגיעו לחלוק לו כבוד אחרון.

בוגדנובסקי, שעלה לארץ מאוקראינה בשנת 2014, נטמן בחלקה שבה טמונים חללים יהודים. אחרי מותו הציבה משפחתו תוספת למצבה, שעליה מוטבעת תמונתו ובצידה הימני צלב – כפי שנהוג בחבר המדינות. משפחת בוגדנובסקי לא תיארה לעצמה שהדרך שבה הם מבקשים להנציח את בנם תעורר התנגדות כה עזה.

ב-7 באוקטובר הגיעה אמו של בוגדנובסקי, יוליה, להתייחד עם זכרו בבית העלמין, שם התקיים הטקס הרשמי. כשהגיעה למקום, היא גילתה לתדהמתה כי מישהו כיסה את מצבתו של בנה בבד שחור כדי להסתיר את תמונתו ואת הצלב. בוגדנובסקי, המומה וכואבת, תיארה את תחושותיה בפוסט בפייסבוק לאחר מכן, וכך כתבה:

"פוסט של צער, טינה ואכזבה. היום נסעתי לדוידושקה כמו בכל יום כדי להדליק נר ולהיות איתו. הייתי המומה – שמו בד שחור על דוד שלי, הגיבור שלי, גיבור מדינת ישראל, כדי לכסות את המצבה ואת הצלב. אין לי מילים לתאר את ההשפלה שחשתי. חשבתי שדוד שלי, שמסר את חייו למדינה, שאהב את המדינה מעומק ליבו, שהלך לצבא להגן עליי, על משפחתו ועל כולנו, לא שונה מבחורים אחרים ואינו אדם סוג ב'. עמדתי שם ובכיתי. לא הסרתי את הסמרטוט השחור הזה כי אני מכבדת את רגשותיהם של הורים אחרים, ואני יודעת איזה כאב יש בכל לב של אמא, אבא, אחות ואח. לא רציתי להפוך את הטקס לשדה קרב. אני לא נוגעת במצבות של ילדים אחרים, אז מי נתן לכם את הזכות לגעת בבני הקדוש? אני מאוכזבת, אני בוכה, אני צורחת מכאבים. זה לא העם היהודי שהתאהבתי בו".

סמ"ר דוד בוגדנובסקי ז"ל (צילום: דובר צה"ל)

דבר המקרה, שפורסם ב"כלבו חיפה והקריות", הביא בעקבותיו גל של תגובות במערכת הפוליטית ובארגונים שונים שקראו לשר הביטחון, יואב גלנט, להתערב בנושא. במכתב ששלח חבר הכנסת מאיר כהן לגלנט הוא דרש ממנו "לפעול באופן מיידי, קודם כל בהבעת התנצלות פומבית ובמתן מענה למשפחה השכולה". גם יו"ר ארגון The Christian Voice, סא"ל (במיל') איהאב שליאן, שלח מכתב למשרד הביטחון, שבו דרש לחקור את האירוע, לפרסם התנצלות פומבית למשפחת בוגדנובסקי ולנקוט בכל האמצעים למניעת הישנות מקרים כאלו בעתיד.

"זה נורמאלי, שהגיבור שלי שוכב מתחת לסמרטוט?"

עד עתה בוגדנובסקי סירבה להתראיין בנושא. בנוסף לאובדן האישי הכואב דיו, היא מוצאת את עצמה נדרשת להתמודד עם סערה תקשורתית אליה נקלעה בעל כורחה. לראשונה בתקשורת היא מגוללת כאן את סיפורה של אם לחלל צה"ל שמצבתו מעוררת התנגדות עזה.

היא מספרת: "ב-7 באוקטובר הלכתי לבית קברות. לא ידעתי שיש שם טקס או משהו. סתם לבקר את דוד. כשהגעתי, ראיתי שהמצבה מכוסה בבד שחור. בית העלמין היה מלא באנשים – אנשי צבא, משפחות, מצלמות ומיקרופונים. טקס גדול. כשראיתי שהמצבה מכוסה בבד שחור, לא ידעתי מה לעשות. צילמתי וברחתי. ברחתי כשאני צועקת 'אסון, אסון'. הרגשתי שחזרתי ל-23 בדצמבר, ליום שבו דוד נהרג. לא ידעתי למה ואיך זה קורה דבר כזה שהגיבור שלי מתחת לבד שחור. לא רציתי לדעת מי עשה את זה, אבל בערב של אותו היום הרגשתי לא בסדר, ואמרתי שאני אכתוב על זה פוסט. גם אחרי שהכל נגמר, אבא של דוד הלך לשם בלילה וראה שהבד השחור עוד נמצא שם, והוא הסיר אותו. אחרי הטקס זה עוד נשאר שם. זה נורמלי שהגיבור שלי שוכב מתחת לסמרטוט?".

הבד השחור על מצבתו של סמ"ר דוד בוגדנובסקי ז"ל (צילום: מתוך הפוסט של יוליה בוגדנובסקי)

מתי החלה ההתנגדות למצבה?

"זה התחיל ביום ששמנו את המצבה. יש משפחה שלא רוצה לראות את זה".

אני מבין שאתם הם אלו שהציבו את התמונה עם הצלב.

"נכון. לא הצבא. הצבא שם סטנדרטי, את זה אנחנו עשינו לבד. כי יש כל מיני תוספות למצבות מסביב, והחלטנו שזה המקום שאני והמשפחה יכולים להגיע אליו ויזכיר לנו את דוד ויתאים לאישיות שלו. בגלל זה שמנו את תמונתו והצלב".

"כשהוא נכנס לעזה לא אמרו לו 'אתה נוצרי, אתה לא צריך להיכנס"

משפחת בוגדנובסקי מתגוררת בקרית אליעזר. דוד למד ביסודי בית הספר דרור, ובנעוריו נשלח ללמוד בכפר הנוער הדתי בכפר חסידים עד לגיוסו לשירות הצבאי.

בוגדנובסקי מספרת על הבחירה להכניס את בנה לבית ספר דתי: "זה בית ספר שבדקתי אותו וזה היה מתאים שדוד ילמד שם. יש שם הרבה מורים גברים, שזה היה מאוד חשוב בשבילי אז, כי באותו הזמן אבא של דוד היה בחו"ל, והיינו פה לבד. חשבתי ששם זה בית ספר טוב עבורו. עשיתי סיור בבית הספר וראיתי שזו פנימייה שלומדים בה כל היום וחשבתי שזה מתאים לו".

ובבית ספר לא הייתה בעיה עם זה שדוד לא יהודי?

"לא. בכלל לא דיברו על זה. גם עכשיו בבית הספר לא יכולים להבין איך קורה דבר כזה עם המצבה. גם המורים אומרים שזה לא בסדר שדבר כזה יקרה".

דוד היה בתהליכי גיור?

"לא. אבל הוא נקשר לעם היהודי ולעם ישראל וראה את עצמו חלק ממנו. כשהיה טקס ההשבעה בצבא, הוא נשבע על הברית החדשה ולא על התנ"ך, וזה היה בסדר. המפקד חיפש במיוחד עבורו את הברית החדשה שבוע שלם. הוא אמר להם: 'אני רוצה להישבע על הברית החדשה', וכולם ידעו שדוד נוצרי. ולמה שמנו צלב על המצבה? זה לא שכל שבוע אנחנו הולכים לכנסייה, לא! אבל אם הוא החליט בגיוס שלו שהוא נשבע על הברית החדשה כנוצרי וזה הרגיש חשוב בשבילו – אז זה מה שהוא, ועכשיו אני צריכה לקבל מכתב שאני פוגעת ברגשות של משפחות שכולות?".

מה דוד היה אומר אם הוא היה עכשיו חי ורואה את כל זה?

"אני גם על זה חשבתי. אני חושבת שאם כל הילדים שקבורים שם היו קמים ורואים את זה, הם היו אומרים 'מה אתם עושים?' כשהוא נכנס לעזה לא אמרו לו 'אתה נוצרי, אתה לא צריך להיכנס לעזה. אתה לא צריך להגן על אחרים'. בנמר שהוא היה, היו שמונה חיילים שחלקם נהרגו – הם היו שם יהודים ונוצרים, ולא היה ביניהם הבדל מי צריך להגן על מי. רק כשהם קבורים באותו בית קברות זה פתאום מפריע והוא פוגע במישהו".

החברים מהצבא של דוד יצרו איתך קשר כששמעו על זה?

"כן. גם הם אומרים שזה לא בסדר. שהם בהלם. גם המפקד של דוד מהפלוגה כתב לי שזה לא בסדר. כל מי שמדבר איתי מהצבא כולם לצידי. אמא של חבר של דוד שנפל איתו יחד בנמר גם כתבה לי שהם לצידי והם חושבים שזה לא בסדר".

דוד בוגדנובסקי ז"ל ואימו יוליה

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

"לא אסיר את המצבה ולא אעתיק את קברו של דוד"

ואם התקרית בבית העלמין לא הכאיבה לה מספיק, לאחרונה קיבלה יוליה מכתב מהמועצה הציבורית להנצחת החייל, שמציבה בפניה שתי ברירות קשות: להסיר את המצבה עד 1 בנובמבר או להעתיק את קברו של בנה לחלקה שבה קבורים החללים הלא יהודים.

מן המכתב: "במהלך התקופה האחרונה נעשו מספר ניסיונות להיפגש עימך בנושא הסרת התוספת שהוצבה על מצבת בנך. זאת, בעקבות פניות משפחות שכולות שיקיריהן קבורים בסמוך לקבר בנך, מהן עולה כי התוספת פוגעת ברגשותיהן ובאמונתן ומנוגדת להלכה היהודית.

"כידוע, תקנות בתי קברות צבאיים קובעות בין היתר כך: 'בתוספת לא ייכללו ביטויים הפוגעים, בין היתר, בערכי מדינת ישראל, בביטחון המדינה, בכבוד הזולת וברגשותיו ובטעם הטוב, או ביטויים בעלי אופי פוליטי. כמו כן, לא ייכללו בה תפקידו הצבאי של המנוח וכן סמלים, תמונות, איורים או תוספות וכיוצא באלה'. כמו כן מובהר בתקנות כי נוסח התוספת מצריך אישור של הרשות המוסמכת, במקרים הנדרשים לאחר שנועצה במועצה הציבורית להנצחת החייל. דומה שאין צורך להכביר מילים בנוגע למשמעות, לרגישות ולמורכבות ההלכתית הדתית והרגשית שיש להצבת תוספת מסוג זה בבית עלמין יהודי, על כל ההשלכות הנגזרות מכך".

עוד נכתב במכתב: "ביטוי לדברים, מצוי בפנייתו של הרב הצבאי הראשי שהתקבלה אצל סמנכ"ל משרד הביטחון וראש אגף משפחות, הנצחה ומורשת, שהתריע בפניו שככל והנושא לא יוסדר, עלול הדבר להביא לתוצאה הלכתית אופרטיבית מרחיקת לכת עבור הקברים היהודים הסמוכים ואף עבור בית העלמין כולו".

מהמכתב עולה, כי לאחר התייעצות במועצה הציבורית להנצחת החייל, התבקשה בוגדנובסקי להגיע עימם לפתרון מוסכם, אך לדברי נציגי המועצה ניסיונות ההידברות עימה לא צלחו, ולפיכך הועמדו בפניה שתי אפשרויות: "בנסיבות אלה, מצאה המועצה הציבורית להנצחת החייל להמליץ על שתי אפשרויות לגישור המצב שנוצר בעקבות הוספת התוספת על קברו של בנך ז"ל: האחת – הסרת התוספת; השנייה – העתקת קברו של בנך לחלקת הלא יהודים בבית העלמין".

את תשובתה של בוגנובסקי למועצה הם תחמו בזמן – "ככל שלא תתקבל עמדתך לא יאוחר מיום 1 בנובמבר 2024, יפעלו הגורמים המוסמכים להסרת התוספת".

את מכתבה סיימה המועצה: "אנו מצטערים על הצער הרב שנגרם לך, אך הצבת התוספת מנוגדת לדין ופוגעת ברגשות משפחות שכולות רבות, ולכן אנו מחויבים לפעול בהתאם".

יוליה: "במכתב הם כתבו לי שזה בית עלמין יהודי, ולא הבנתי למה הם כתבו את זה, כי קבורים שם עוד חיילים שהם לא יהודים. הם גם כתבו שיש חוק האוסר לכתוב דברים על המצבה, והם מעמידים אותנו בפני שתי אפשרויות – או להוריד את מה שהוספנו או שאני צריכה להעביר את הקבר למקום אחר בבית הקברות עד 1 בנובמבר, ואם אני לא אחליט – הם רשאים להוריד את התוספת".

השיקול להעתיק את קברו של בנך בא בחשבון מבחינתך?

"ברור שלא. אם לאחרים יש כל מיני מצבות באותה החלקה, וכשאין 'שכנים' שלא מרוצים מזה – אז הכל בסדר, אז למה ממני צריך לדרוש את זה? אני כל הזמן בוכה. אני פגועה מהמדינה. זה לא בסדר שלא ביקשו ממני אישור שדוד יילך לצבא וייהרג למען המדינה, ועכשיו, כשאני רוצה לעשות לעצמי את המקום שאני יכולה להתייחד איתו, אז אני צריכה לבקש אישור? למה הם לא שאלו אותי אם זה בסדר שהוא ימות?".

תגובת משרד הביטחון

"משרד הביטחון משתתף בצערה העמוק של משפחת החלל דוד בוגדנובסקי ז"ל וימשיך ללוותה לעד ככל המשפחות השכולות. על פי הדין, לא ניתן להציב צלב או סממן דתי אחר על מצבה צבאית, והדבר מקבל משנה תוקף בבית העלמין הצבאי בחיפה, שבו קבורים גם חללים יהודים.

"לאור בקשות משפחות שכולות שיקיריהן קבורים בסמיכות, שטענו כי הצלב פוגע ברגשותיהן וביכולתן להתפלל ולומר קדיש ולאור פסיקת הרב הצבאי הראשי לצה"ל, לפיה קדושת בית העלמין היהודי נפגעת מהצלב, משרד הביטחון והמועצה הציבורית להנצחת החייל פועלים, זה תקופה ארוכה, מול משפחת בוגדנובסקי בניסיונות כנים לדבר אל ליבה ולהגיע להסכמה.

"במכתב למשפחה, שעליו חתומים יו"ר המועצה הציבורית להנצחת החייל, המורכבת מנציגי המשפחות השכולות, פרופ' שלמה מור יוסף וראשי הארגונים היציגים – ארגון יד לבנים וארגון אלמנות ויתומי צה"ל נכתב, בין השאר: 'אנו מצטערים על הצער הרב שנגרם לך, אך הוספת התוספת למצבה מנוגדת לדין ופוגעת ברגשות משפחות שכולות רבות'. משרד הביטחון פועל ויפעל אל מול כל הצדדים ברגישות, ואנו תקווה כי ניתן יהיה להגיע לפתרון בהסכמה בהקדם".