היום (שלישי) הוא יום השפה העברית, שמצוין ביום הולדתו העברי של של אליעזר בן-יהודה – כ"א בטבת. בן-יהודה ידוע כמחייה השפה העברית, ולמעשה היה מחייה הדיבור העברי – הוא החיה את השימוש בעברית כשפת דיבור יומיומי.
השנה מצוין יום השפה העברית – איך לא – במילים הקשורות למלחמה. ד"ר סמדר כהן, יועצת לשון לתקשורת, ריכזה כמה מילים המשמשות אותנו מדי יום ואשר קשורות למצב. "השילוב של יום העברית, מילונו של בן-יהודה ופתיחת שנת הלימודים הגבוהים הוא הבסיס למונחי המלחמה. כמה מהם נולדו במלחמה או קיבלו משמעות מיוחדת ואחרת ממשמעותם הרגילה, ואחרים הם מונחי מלחמה שאומצו גם לעולמות החינוך וההשכלה הגבוהה.
מחדל: הפועל חדל משמש במקרא במשמעות "הפסיק" או "החמיץ" (הזדמנות), דבר שלא הצליח, שהתפספס. מכאן אנחנו מכירים למשל את "חדל אש" בצבא, שפירושו הוא "הפסק אש". מעניין לציין כי השורש חד"ל משמש בשפות שמיות אחרות, ובהן משמעו הוא "לנטוש", "לערוק", "לזנוח". המילה מחדל נולדה בעברית החדשה, והיא מזוהה בעיקר עם "מחדל יום כיפור". כשהשתמשו בה מראשית המלחמה, הבחירה היתה מתוך כוונה ברורה ליצור קשר למחדל ההוא. ההגדרה המילונית של מחדל היא "(כישלון מתוך) חוסר מעשה", אבל נדמה שהיא מחזיקה בתוכה גם את המשמעות של "החמצה", "הזנחה", "נטישה" – משמעויותיו של הפועל בכל השפות השמיות האחרות.
קונספציה (תפישה): גם המילה הזאת נקשרת מיד לקונספציה שבגללה כשל הצבא במלחמת יום הכיפורים. המילה קונספציה נבחרה גם הפעם כדי לציין את הכישלון, את המחדל, ובעיקר את התפישה המקובעת, האחת והיחידה שהשתרשה אצל כל המנהיגים והמפקדים.
חמ"ל: חדר מלחמה – מרכז פיקוד, שליטה ובקרה וקביעת מדיניות בצבא. כמו מילים רבות בצבא, מונח שזכה לקיצור בראשי תיבות. עם הזמן הקיצור החל לשמש גם במשמעויות שאינן צבאיות, למשל חמ"ל משרד החינוך – חדר מצב שפועלים בו במשך 24 שעות ביממה למקרה חירום. בימי המלחמה קיבל המונח משמעות שיש בה מעין סתירה – החמ"ל האזרחי.
עזה מופצצת (צילום: דובר צה"ל)
רוצים להישאר מעודכנים?
חטופים: חטיפה של אנשים מוכרת לעברית כבר מלשון המקרא. בספר שופטים אנחנו פוגשים את סיפור החרם על שבט בנימין, שבעקבותיו אסור היה לאף אדם משבט אחר להתחתן עם בני בנימין. כדי שלא ייכחד השבט הזה נוצר פתרון – בט"ו באב, כשבנות שילו יוצאות לחולל במחולות, מצווים בני בנימין "וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילו". כלומרִ חיטפו את הבנות האלה, ואז תוכלו להתחתן איתן. מכאן למדים ש"לחטוף" הוא לקיחה של אדם או דבר בתנועה מהירה, בכוח, בחמס, בלי רשות. חשוב להבחין בין חטופים – אזרחים שנחטפו בכוח, בניגוד לרצונם, לעזה, לבין שבויים – חיילים שנחטפים לצורכי מיקוח ומשא ומתן בתום המלחמה.
עוטף עזה: השם שניתן ליישובים הצמודים לרצועת עזה מהצד הישראלי. עיטוף במשמע של הגנה, עטיפה. יישובים אלה שימשו מעין חיץ, חציצה בין מדינת ישראל כולה לרצועת עזה. לאחר אירועי 7 באוקטובר החלו להשתמש בתקשורת במונח "עוטף ישראל" כדי לסמן שלא את עזה הם עוטפים, לא עליה הם מגינים, אלא על ישראל כולה. ואולם, עד מהרה ביקשו תושבי היישובים הללו להפסיק לכנותם בשמות המייחסים להם תפקיד של הגנה על יישובים אחרים, ולכנות אותם, כמו כל יישוב אחר, לפי חבל הארץ שבו הם שוכנים – הנגב המערבי. מעניין לציין כי במכללות ובאוניברסיטאות דווקא אימצו את העטיפה והודיעו לתלמידיהן כי הן יעניקו להם מעטפת תמיכה כדי שיוכלו לחזור ללימודים למרות המלחמה.
אפוד: האפוד היה מבגדיו של הכהן הגדול בבית המקדש. בלשון ימינו זהו כינוי לבגד המכסה את החלק העליון של הגוף, שאין לו שרוולים, והוא מיועד למטרה מסוימת – למשל אפוד מגן (מפני ירי). בגלגולו הקודם היה אפוד המגן שכפ"ץ – שכבת פיצוץ – כלומר שכבה שבה מתפוצץ חומר הנפץ ומונע את הפגיעה בלוחם. בימי הלחימה, ובייחוד לנוכח מספרם הגדול של סטודנטים שיצאו למילואים ונמנע מהם לפתוח את שנת הלימודים בזמנה, פרסמו מוסדות לימוד רבים כי הם יספקו למילואימניקים שלהם אפוד אקדמי – מענה לימודי מיוחד לסטודנטים המשרתים במילואים.
קמפיין החטופים במרכז חורב (צילום: שירלי טוקר)
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
מספיק לקשור כל דבר למלחמה
השפה העברית הייתה לפני ותהיה אחרי.
יש דברים שאפשר להשאיר מחוץ למעגל השלילי ובדיוק השפה העברית היא אחד מהם.