אי אפשר לסכם את 2024 ולתכנן את 2025, בלי לחזור לאותה שבת נוראה של 7 באוקטובר 2023. שני אירועים גדולים היו אמורים להתקיים אצלנו במסעדה, אבל השידורים בטלוויזיה כבר הכינו אותי לכך שזה לא יקרה. שלושת ילדי גויסו מיידית בצו 8, והיה ברור שאנחנו נכנסים לתקופה שסופה לא ידוע.
אבל, לרגע לא העליתי בדעתי שזה יימשך שנה שלמה. המתח, האזעקות והטילים השאירו את כולם בבית. כל ההזמנות למסעדה בוטלו, כמובן, ולכן יצרנו קשר עם גופים ואנשים פרטיים שמעבירים תרומות של מנות לחיילים במקומות שאין בהם אספקה סדירה. בישלנו להם ופינקנו אותם ברוחב לב, כי מגיע להם. אנשים טובים הגיעו אלינו, העמיסו את כל האוכל והסיעו אותו לבסיסים, למוצבים ולשטחי הכינוס. בהמשך קנינו כמה מאות מנות חמות לחיילים שמשרתים עם שלושת הילדים שלי.
כמו במסעדות רבות, שאותן הלקוחות הפסיקו לפקוד, החלטנו להתמקד במשלוחים. בזכות לקוחות טובים ונאמנים שהזמינו אוכל הביתה, הצלחנו לשמור על קיומה של המסעדה. התמיכה הזאת לא רק חיממה את הלב אלא גם נתנה כוח להמשיך. אנחנו משפחה סינית שנקלטה בארץ לאחר שברחנו מווייטנאם בשנת 1979. מאז אנחנו גאים להיות ישראלים.
כואב מאוד לראות עסקים נסגרים. בחיפה ובכל הצפון נסגרו עסקי אוכל רבים שלא שרדו את השנה הנוראית הזו. ענף המסעדנות הוא בין הענפים שספגו את הפגיעה הקשה ביותר. ענף שלם נעצר בגלל המלחמה, ואת הנזק הכלכלי קשה לאמוד.
כעת נותר לנו רק לקוות שסוף השנה, חנוכה וכריסטמס יאירו לנו פנים, ולו במעט, ושבימי החג האלה יגיעו ישראלים מכל קצות הארץ לתמוך בעסקים הצפוניים.
אסיים בתפילה שהחושך יגורש, שהאור ידלוק בליבנו, שנדע להיות מאוחדים, ששנת 2025 תהיה שנה של בשורות טובות ותקוות, והכי חשוב – שהחטופים יחזרו לבתיהם.
הכותבת היא הבעלים של מסעדת יאן יאן
תגובות