תקופת המלחמה האחרונה חשפה אתגרים רבים, אך גם את עוצמתה של הערבות ההדדית ואת החשיבות של העזרה לאוכלוסיות המוחלשות ביותר. במהלך התקופה הזו, ראיתי מקרוב את הקשיים ואת הצרכים הגדולים שצפו אצל קשישים, נכים, משפחות מפונות ובעלי עסקים, לצד הרוח האנושית המדהימה שהתגלתה אצל המתנדבים.
בימים הראשונים של המלחמה היה לנו חשוב להיערך במהירות. רכשנו וחילקנו יותר מ-660 מטענים חשמליים לתושבים בצפון. המטרה הייתה ברורה: לאפשר לכל מי שזקוק לכך לחבר מקררים, מחוללי חמצן וטלפונים במקרה של הפסקות חשמל. בנוסף, דאגנו לחלק אלפי חבילות מזון למשפחות, קשישים וניצולי שואה שלא היו יכולים לצאת מהבית.
עוד לפני שהמלחמה פרצה, נערכנו עם מקלטים וממ"דים בקמפוס החסד בחיפה. הכנו מזרנים, הקמנו מקלטים חדשים ודאגנו לתחושת ביטחון לכל מי שנמצא תחת חסותנו. ההחלטה להציב גנרטור חירום במתחם התגלתה כמכרעת – ידענו שאספקת חשמל רציפה תעניק שקט לאנשים שחיים בחרדה תמידית.
אחד הדברים הכואבים ביותר היה לראות עד כמה המצב הביטחוני ערער את הקשישים והמשפחות. לכן, הקמנו צוות "חוזק נשי", שכלל פסיכיאטריות, פסיכולוגיות ועובדות סוציאליות, שהיו שם כדי לטפל במי שנזקק.
במיוחד בלטו המקרים של שורדי פסטיבל הנובה, שנשארו ספונים בבתיהם במצב נפשי קשה. האמבולנסים שרכשנו אפשרו לנו להסיע אותם לטיפולים וללוות אותם בכל שלב. בנוסף, הרחבנו את מוקד החירום הנפשי שלנו – מקום שאליו פנו אנשים שחשו מצוקה, גם אם זה היה רק כדי לקבל מילה טובה וחיזוק.
מאי נעים ז“ל
במלחמה הזו הבנתי עד כמה נדרשת היערכות מיוחדת לאוכלוסיות הקשישים והנכים. לא פעם שמעתי מקשישים שהם לא מצליחים להגיע למקלט בזמן, בגלל מצבם הבריאותי או מכיוון שהם מתניידים בכיסאות הגלגלים. במקרים רבים ארגנו מתנדבים ושכנים שיעזרו להם להתפנות.
הבעיה היא רחבה הרבה יותר – יש מחסור חמור במרחבים מוגנים באזורים הוותיקים והמוחלשים. חייבים להשקיע בבניית ממ"דים, להנגיש את הקיימים ולדאוג שאף אחד לא יישאר מאחור בשעת חירום.
רוצים להישאר מעודכנים?
בעלי העסקים הקטנים ספגו פגיעה קשה. פגשתי לא מעט אנשים שפשוט לא הצליחו לעמוד בתשלומי הארנונה ובהוצאות בסיסיות נוספות. במצב כזה, הרשויות חייבות להתגייס ולתת מענה – אם זה בביטול זמני של תשלומים או בדחייתם.
אבל אם יש דבר שהמלחמה הזו לימדה אותי שוב זה כמה חשוב לשמור על מערך מתנדבים פעיל. האנשים שהתגייסו יחד איתנו, חלקם כבר לצידנו יותר מ-20 שנה, היו הכוח שאיפשר לנו להגיב במהירות – להביא תרופות, לחלק מזון, לתמוך רגשית ולעזור לכל מי שהיה זקוק לכך.
חיזוק הקשר עם המתנדבים לאורך כל השנה הוא קריטי – כי כשמגיע הרגע, אפשר להפעיל אותם מיד ולעשות את מה שצריך.
במבט קדימה. המלחמה הזו הייתה שיעור גדול לכולנו. היא חשפה את הפערים שאנחנו חייבים לסגור – בשיפור המיגון, במתן מענה נפשי, בסיוע כלכלי ובהיערכות לשעת חירום. למדנו שהכוח שלנו כחברה טמון בערבות ההדדית וברצון של כל אחד לתת יד.
אני מקווה שניקח את כל מה שלמדנו במלחמה הזו, ונשתמש בו כדי להיות חזקים ומוכנים יותר בעתיד. כי בסופו של דבר, אף אחד לא צריך להישאר לבד.
הכותב הוא מנכ"ל ומייסד עמותת "יד עזר לחבר“
שמעון סבג | צילום: יערית שושן
תגובות