בכנס שהתקיים במרכז הרפואי בני ציון בנושא "אלרגיות מזון – אבחון טיפול ודרכי התמודדות" בשיתוף עם עמותת יהל אמר יו"ר האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ומנהל המכון לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית בבני ציון פרופ' אהרון קסל כי העלייה בשכיחות האלרגיות קשורה בעיקר לשינוי באורח החיים. לדבריו, "בשנים האחרונות גדל מספר הניתוחים הקיסריים, ובלידה בניתוח קיסרי יש סיכוי ליותר מחלות אלרגיות מאשר בלידה וגינאלית משום שבניתוח קיסרי החיידקים המאכלסים את מערכת העיכול (מיקרוביום) דומים יותר לחיידקים על גבי העור מאשר לחיידקי המעיים. לחיידקים אלה יש חשיבות בפעילות מערכת החיסון במעי. סיבות נוספות הן צריכת מזון תעשייתי עתיר סוכר ושומן על חשבונם של מזונות ביתיים, ושימוש רב יותר באנטיביוטיקה בגיל הצעיר הפוגע בחיידקי המעיים".
פרופ' קסל הוסיף כי "ילדים שגדלו עם עוד ילדים בבית פיתחו פחות אלרגיות, וכך גם ילדים שגדלו בסביבה כפרית עם בעלי חיים משום שהם נחשפו לתוצרי חיידקים באופן קבוע שתורמים למערכת חיסון אשר לא מפרישה חלבונים התומכים בפיתוח אלרגיה. כיום ברור שחשיפה מוקדמת למזונות כגון בוטנים וביצים עשויה למנוע אלרגיה".
פרופ' אמר עוד כי "בחלק מהמזונות, ובעיקר חלב, האלרגיה נוטה לחלוף עם הגיל, ו-90 אחוז מהאלרגיות לחלב חולפות עד גיל 5. ככל שגדלים האלרגיה הופכת להיות מסוכנת יותר. אנו רואים פחות תגובות קשות או מסכנות חיים בילדים מתחת לגיל 3 בחשיפה לאלרגן לעומת מתבגרים. התמותה מאלרגיה למזון היא גבוהה יותר בעשור השני והשלישי לחיים, ולרוב לא היתה תגובה קשה בחשיפה מוקדמת יותר. במקרים של חשיפה לאלרגן בעת שתיית אלכוהול, מחלות חום ופעילות גופנית עלולה התגובה להיות קשה".
רוצים להישאר מעודכנים?
מהכנס עולה כי על מנת לקבוע לאיזה מזון הילד אלרגי מבצעים בדיקות דם או טסט עורי ומחפשים את נוגדן ה-IGE לאותו מזון. כל מזון מורכב מכמה חלבונים, ובאמצעות אלרגיה מולקולרית אפשר לזהות לאיזה חלבון הילד אלרגי, ובכך לדעת מהו הסיכון לתגובה קשה יותר או לאלרגיה ממושכת יותר".
בכנס הרצתה ד"ר ורד שיכטר, מומחית ברפואת ילדים ובאימונולוגיה קלינית בבית החולים הלל יפה בחדרה, שסקרה את נתוני האלרגיה ואמרה: "יש עלייה במחלות האלרגיה בשנים האחרונות. ארבעה-שישה אחוזים מהילדים סובלים מאלרגיה למזון, וחלקם אלרגיים ליותר ממזון אחד, לעומת מבוגרים שרק שני אחוזים מהם סובלים מאלרגיה למזון. כמו כן, אצל בנים יש יותר רגישות מאשר אצל בנות".
לדבריה, "ניתן לטפל באלרגיה באמצעות הדרכת הורים, גני ילדים, בתי ספר ומסעדות לעשות שימוש במזון שכולל ויטמין D. יש להצטייד במזרק אפיפן, שהוא מציל חיים. חשוב להזריק במהירות המירבית בעת זיהוי תגובה מסכנת חיים, ובמקרה הצורך להזריק תכולה של מזרק שני בהפרש של חמש דקות".
כמו כן הרצתה בכנס הפסיכולוגית הקלינית ד"ר תמר זילברג שעסקה באסטרטגיות התמודדות עם דחק הנובע מבעיות בריאותיות.
מנסיון
לבדוק גם תדירות שימוש של האמא באנטיביוטיקה בהריון. נראה לי שיש קשר.
אף אחד
ריבוי אלרגיות נובע מחומרים ממריצים תגובה חיסונית המוכנסים לכל זריקת חיסון ופועלים לתקופה ארוכה על כל הגוף, כשנותנים שלוש זריקות – נותנים שלוש מנות ומקבלים תגובה מוגזמת המובילה לתקיפת מערכת עצבים- והתוצאה היא אוטיזם מלא או חלקי המכונה קשיי ריכוז . אצל זקנים רגישות לממריצי תגובה חיסונית גדולה יותר וחוטפים אלצהיימר. בנוסף הוכנס יצור חומרים ממריצים תגובה חיסונית לצמחי
מאכל מה שגרם הופעת אלרגיה לדברים רבים אצל אותו אדם ובסוף אלרגיה למזון בו חומר שיצורו הוכנס באמצעות הנדסה גנטית, שאפשר לעשות בה גם שימוש לטובה, אם רוצים. כמו כל כלי.
ריבוי סכרת אוטואימונית הוא אחת התופעות. הסתרת מיידע מציבור והפניית התנגדות לאחד החיסונים
מסריח ניסוי נשק.