1. נעלי ריצה חייבות להיות מצוידות בבולמי זעזועים
לא נכון
מחקרים שהשוו בין מנגנוני השיכוך (בלימת זעזועים) לפציעות הוכיחו שאין ביניהם שום קשר. למעשה, מאז סוף שנות ה־70, שבהן התחילו לאבזר את נעלי הריצה בבולמי זעזועים, לא נרשמה ירידה בכמות הפציעות ברצים.
2. ככל שנעלי הריצה יקרות יותר, הן טובות יותר
לא נכון
לא נמצא קשר מדעי בין עלות הנעל למניעת פציעות ריצה. אפשר להיפצע כשרצים בנעליים יקרות, ואפשר להיפצע גם כשרצים בנעליים זולות.
3. המדד הכי חשוב הוא הנוחות
נכון
מדובר אמנם במדד סובייקטיבי, אבל הוא מוכיח את עצמו. ככל שנעלי הריצה יהיו נוחות יותר עבורכם, כך הריצה תהיה נוחה יותר.
4. מומלץ להתאים את הנעליים למשטח שעליו רצים (אספלט, שטח, מסילה וכו')
נכון
כשמדובר בריצת שטח, בסיס הנעל צריך להיות מחוספס כדי לשפר את האחיזה בקרקע ולמנוע החלקה. זאת בניגוד לריצה על אספלט או על מסילת ריצה שבה סוליית הנעל צריכה להיות חלקה יותר. בריצת שטח חשוב גם שהעקב יהיה מעט רחב יותר כי הסיכון לנקיעה של הקרסול גבוה יותר.
5. צריך להתאים את הנעליים למבנה כף הרגל
נכון חלקית
צריך, אבל מדובר יותר בהיבט של נוחות מאשר מניעת פציעות. אנשים עם כף רגל שטוחה ירגישו נוח יותר בנעל עם הגבהה של הקשת. אנשים עם כף רגל רחבה יחושו נוח יותר בנעליים בעלות מבנה רחב יותר.
6. נעלי ריצה חייבות להיות מצוידות בעקב מרופד כמה שיותר
לא נכון
דווקא בשנים האחרונות יש נטייה לעבור לנעליים עם פחות ופחות ריפוד בעקב ופחות שיפוע בנעל במטרה לגרום לרצים לרוץ בצורה טבעית יותר, שבה קדמת כף הרגל פוגעת ראשונה בקרקע ורק אחר כך העקב. המגמה הזאת זכתה לשמות "ריצה יחפה" או "ריצה מינימליסטית".
ריצה בנעליים עם עקב מרופד, לעומת זאת, גורמת לכך שהעקב פוגע ראשון בקרקע. זה אולי נראה ונשמע "לא טבעי" שהעקב כמעט לא נוגע בקרקע, אבל להקטנת הסיכון לפציעות כדאי לנסות ולרדת מהסוליות העבות ולעבור ל"ריצה יחפה". עם זאת, למי שאינו מורגל בטכניקה הזאת, חשוב לעשות את המעבר בליווי של איש מקצוע ובמסגרת תוכנית אימונים מתאימה.
7. יש הבדל בין נעלי ריצה לנעלי הליכה
נכון
תבנית ההליכה הטבעית שונה מריצה ולמעשה הפוכה. בהליכה טבעית העקב הוא זה שפוגע קודם בקרקע, ולכן כדאי לבחור בנעליים בעלות עקב עבה עם שיכוך גבוה כדי לתמוך בתבנית ההליכה הטבעית שלנו.
8. נעליים טובות ישפרו את מהירות הריצה
לא נכון
נעליים נוחות יגרמו לכם להרגיש טוב על המסלול, אבל מה שיגרום לכם לרוץ מהר יותר הם השרירים, הלב והריאות.
טיפ: הסיכון לפציעות נובע בעיקר מאופי האימון. אנשים שמשנים באופן פתאומי ומשמעותי את מרחק הריצה, ייפצעו יותר. לכן כדאי להתחיל במרחקים קצרים ולהגדיל את נפח האימון בהתאם לתוכנית אימונים. הוכח שריצה של עד 60־70 ק"מ בשבוע לא תעלה את שכיחות הפציעות האורתופדיות.
ד"ר ירון ברקוביץ הוא בוגר הפקולטה לרפואה של הטכניון ובהמשך התמחה בכירורגיה אורטופדית בבית חולים רמב"ם.
תגובות