המטופל שקיבל את חייו במתנה פעמיים

יותר מחצי שנה ברציפות, כשהוא במצב קשה מורדם ומונשם, שכב סמי פרחאת (43) תושב דליית אלכרמל ביחידה לטיפול נמרץ כללי במרכז הרפואי כרמל. פרחאת, שחלה בקורונה בינואר 2021, טופל במסירות רבה ביחידה ובמשך יותר משלושה חודשים רצופים היה מחובר למכונת אקמו שהצילה את חייו.

ביולי 2021 לאחר מאבק קשה בקורונה הצליח פרחאת להתאושש מהמחלה ומהחיבור הממושך למכונת האקמו וחזר לחיים.

לפני מספר שבועות, לאחר תקופת התאוששות לא קלה של כשנתיים, החל פרחאת להרגיש עייפות וקוצר נשימה במאמץ, והוא הגיע למרכז הרפואי כרמל לביצוע בדיקות.

"בתחילה חשבנו על בעיה בשריר הלב כתוצאה מהקורונה", מסביר פרופ' אבינעם שירן, מנהל המערך הקרדיולוגי בכרמל, "אבל לאחר ביצוע בדיקות מדוקדקות של הלב, כולל CT ו-MRI, ד"ר אלכס פוקס גילה את הבעיה האמיתית – חור ענק בלב בקוטר של 11 מ"מ, במיקום נדיר ביותר ובעייתי, שנפער בין עורק הריאה הימני לווריד הנבוב העליון, המנקז את הדם מפלג הגוף העליון".

ד"ר ארז שרוני, מנהל המחלקה לניתוחי לב וחזה בבית החולים, שהיה שותף לאבחנה מעדכן: "ההערכה שלנו היא שככל הנראה הצנרת הגדולה של האקמו (קנולה) שהוחדרה לליבו של סמי לאורך תקופה ארוכה במיוחד, היא זה שכרסמה בווריד הנבוב העליון וגרמה לחור הענק. למזלו הרב, החור נפער לכיוון העורק הריאתי ולא לכיוון העורק החוצה לחלל בית החזה, דבר שעלול היה להביא למוות מהיר. זהו בהחלט מצב נדיר ביותר, ולא מצאנו תיאור דומה לזה בספרות הרפואית העולמית".

כדי לקבל את ההחלטה הטובה והמתאימה ביותר לסמי, התכנס בכרמל קונסיליום מקצועי מיוחד, שכלל את פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים, מנהל המחלקה לניתוחי לב ד"ר ארז שרוני, מנהל היחידה לטיפול נמרץ כללי ד"ר אריק עדן, מנהל מערך הלב פרופ' אבינעם שירן ומנהל יחידת האשפוז במחלקה הקרדיולוגית ד"ר בשיר כרכבי.

"האופציה הראשונה עליה חשבנו הייתה לבצע את תיקון החור באמצעות ניתוח לב פתוח", מסביר ד"ר שרוני. "אבל מומחי הקרדיולוגיה שלנו חשבו שאולי ניתן לחסוך לחולה את ניתוח הלב ופתיחת בית חזה ולבצע את סגירת החור במיקומו הנדיר באמצעות צנתור לב, שהיא פעולה פחות פולשנית מניתוח".

פרופ' יפה: "מדובר בצנתור ובפעולה לא שגרתית מהסוג שאינו מבוצע לרוב במבוגרים. לשם כך התייעצנו עם ד"ר רפי הירש, מנהל היחידה למומי לב מולדים במבוגרים, שהדפיס לנו במדפסת תלת ממד מודל של כלי הדם והחור שביניהם על בסיס ה-CT שביצענו".

צוות המנתחים במהלך הניתוח (צילום: אלי דדון)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

לצורך המבצע המיוחד גייסו בכרמל לעזרה את ד"ר אלחנן ברוקהיימר, מנהל יחידת הצנתורים בביה"ח שניידר של כללית, המומחה בתיקון בצנתור של מומי לב מולדים בילדים. בשעה 07:30 בבוקר הוכנס פרחאת לחדר הצנתורים, ומקביל הועמד בכוננות חדר הניתוח כגיבוי. ד"ר אריק עדן, מנהל היחידה לטיפול נמרץ כללי בכרמל, מי שמכיר היטב וליווה את סמי לאורך כל הטיפול בקורונה, דאג להרדים את סמי באופן אישי, וצוות הצנתורים נכנס לעבודה.

דרך צנתר במפשעה החדירו המצנתרים לליבו של סמי תיל מתכת גמיש שבקצהו הותקן שסתום מיוחד שתפקידו לסגור את החור שנפער בכלי הדם הגדולים של ליבו. השסתום, שנקרא AMPLATZER, בנוי בצורת שתי מטריות מקבילות העשויות מתכת מיוחדת בשם נייטינול המצופות פוליאסטר. יתרונם של השסתום והמתכת המיוחדת הוא באפשרות שלהם להתכווץ ולהיכנס לצנתר המוליך, ובעת השחרור בגוף החולה לחזור לצורתם המקורית ולבצע סגירה ואטימה טובה של החור. מיקומו המדויק של השסתום בוצע בהנחיית שיקוף רנטגן ואקו תוך ושטי תלת ממדי.

בתום שעתיים מורטות עצבים ולאחר עבודה מאומצת של כל הצוות, הכריז ד"ר ברוקהיימר כי הצנתור עבר בהצלחה.

"יש כאן שיתוף פעולה מיוחד בין כל הגורמים והצוותים שהוא דוגמה ומופת", אמר בתום הצנתור ד"ר ברוקהיימר. "שיתוף הפעולה בין המחלקות השונות ובין בתי חולים כרמל, שניידר ובילינסון הוא שהביא לשמחתי להצלחת הצנתור".

סמי פרחאת, שמתאושש כעת במחלקה לטיפול נמרץ לב בכרמל, מודה לצוות: "אני חייב את החיים שלי לבית החולים כרמל. הם הצילו לי את החיים פעמיים, הם המלאכים בלבן שלי ואין לי מילים להודות להם".