"אני אדם אחראי ומתפקד. מאז ומתמיד אני מאוד חוששת מבדיקות ולא אוהבת בתי חולים. מאז הלידה האחרונה לא ביקרתי אצל רופאת נשים, נמנעתי מבדיקות דם, ואני מעדיפה לשים את המחשבות הרעות 'בצד'" – מספרת רונית (שם בדוי), בת 43, נשואה פלוס 3, המתגוררת ביישוב קהילתי. רונית עובדת כמנהלת בתחום משאבי אנוש, עושה חיל בעבודתה, אם ורעיה מסורה.
רונית לא היחידה. בשנים האחרונות חלה מגמת עלייה במודעות להיבדק לסרטן שד, אולם עדיין, נשים צעירות בחלקן לא ממהרות לגשת להיבדק, אפילו כשהן חשות שמשהו אינו כשורה. סקר שנערך לאחרונה בעמותת אחת מתשע מגלה, שכ-50 אחוזים מהנשים בגילאי 65-30 לא נוהגות להיבדק כיום אצל כירורג שד, למרות שרבע מהמאובחנות בשנה הן צעירות מתחת לגיל 50, שאינן שייכות לקבוצת סיכון, ולכן לא נמצאות במעקב יזום.
כאשר רונית כבר לא יכלה להתעלם מהגוש שמיששה, שהלך והתקשה עם הזמן, היא החלה בתהליך שכלל כירורג שד, ממוגרפיה, אולטרסאונד וביופסיה, ובמהרה גילתה כי מדובר בגידול ממאיר, שלצערה הרב, על פי בדיקות ההדמיה, גם שלח גרורות לבית השחי.
אבחון מוקדם מעלה את סיכוי הריפוי ב-20 אחוז, אז למה לא ללכת להיבדק? הסיבות לכך מגוונות, וחלקן קשורות גם לתפיסה המוטעית שסרטן לא תוקף נשים צעירות.
מגיעות אלינו למחלקה נשים מכל הגילאים והדתות ומכל הקשת הסוציו-אקונומית, כאשר המשותף לכולן זו העובדה שהמחלה תפסה אותן בדיוק באמצע מרוץ החיים, בתוך עומס רב שיש לכל אחת ואחת.
עצם תהליך האבחון הוא מפחיד ומעורר חרדה, אבל חשוב לזכור, כי הבדיקה יכולה להביא לאבחון מוקדם ולטיפול קל יותר. נשים בסיכון עקב סיפור משפחתי, המקפידות להגיע באופן די קבוע לבדיקות, אף מדווחות על סימפטומים כמו כאבי בטן ושלשולים טרם הבדיקה.
רוצים להישאר מעודכנים?
איך מפחיתים את רמת החרדה מהבדיקה?
כדי להוריד את רמת החששות, חשוב שהאישה תבין מה היא עומדת לעבור. לכן, כדאי לבקש מהרופא הסבר מפורט על הבדיקות, ואפשר גם להתייעץ עם נשים אחרות שעברו את התהליך דרך עמותות, כגון אחת מתשע או האגודה למלחמה בסרטן. אפשר גם להיעזר בתרגילי הרפיה כגון: נשימות – לספור שלוש נשימות דרך האף לאזור הבטן עם הוצאת איטית של אוויר, כיווץ והרפיה של קבוצת שרירים, למשל באזור הבטן, אזור החזה והפנים, וכמובן שניתן גם לפנות לתמיכה רגשית אצל אנשי המקצוע.
בסופו של דבר, הדרך הטובה ביותר להפחית את החרדה מהבדיקה או מתוצאותיה, היא פשוט ללכת להיבדק, כי אחרי הבדיקה תהיה תשובה, ובמידת הצורך – תוכנית להמשך ותמיכה בחששות ובמחשבות. חשוב שכל אישה תזכור, שהיא לא לבד בתהליך, ישנו צוות רב מקצועי שמלווה אותה ונשים אחרות שעברו את זה.
השירות לעבודה סוציאלית במרכזים הרפואיים לין וזבולון של כללית במחוז חיפה וגליל מערבי עומד לרשותכן. בואו להיבדק כמה שיותר מוקדם ובתדירות הרצויה. זה באמת מציל חיים.
* הכותבות: ליעד גולומב איינס, מירי הדרי וריקי עברון, עו"סיות אונקולוגיה במרפאת השד במרכז הרפואי זבולון, דליה ברנסון, עו"ס במרפאת שד המרכז הרפואי לין
תגובות