כששחר קריאף, 8 וחצי, נחשפה ביום העצמאות האחרון לסיפור הטראגי של אושר דרעי ז"ל, שנפטרה לאחר שאכלה גלידה חלבית במסעדה, היא ביקשה מאמה, ליאת, לצלם סרטון. כמו אדרי, גם קריאף, תלמידת בית הספר דוד ילין, סובלת מאלרגיה מסכנת חיים, מאז הייתה בת 10 חודשים.
בסרטון נראית קריאף מניפה שלטים שהכינה, בהם היא מספרת על עצמה, ממה היא סובלת ומה עלול לקרות לה אם תאכל ביצים. היא מספרת שתמיד בתיק יש לה מזרק אפיפן למקרי חירום ומבקשת מהצופים בסרטון לא לפחד להשתמש בו, כי זה מה שיציל את חייה. בנוסף, היא מסבירה איך להחזיק את המזרק, מה בדיוק לעשות איתו ומה לדווח לפרמדיק שיגיע באמבולנס שיוזמן על ידי מי שיטפל בה. את הסרטון מסיימת קריאף במילים: "שרק נהיה בריאים. מוקדש לזכרה של אושר דרעי ז"ל".
"זה שבוע מאוד מטלטל לכל מי שסובל מאלרגיה ולכל מי שחי את זה, ואנחנו חיים את זה כבר כמעט שמונה שנים", מספרת האם, ליאת קריאף, "אנחנו חיים עם פחד מאוד גדול. שחר, לצערנו, היא ילדה שפוגשת בתי חולים לא מעט. מאוד התלבטתי אם לספר לשחר על אושר ז"ל, חשבתי שאולי זה לא יהיה נכון. התייעצתי בקבוצת הפייסבוק של הורים לילדים אלרגיים והתגובות היו חד משמעיות – לשתף".
איך שחר הגיבה?
"התחלתי מזה שהראיתי לה את התמונה של אושר, ובאותו הרגע, שחר ואחותה שצעירה ממנה בשנה, אמרו שהן יודעות מי זו ומה קרה לה. הן ראו את הסיפור בטיקטוק. סיפרתי להן בדיוק מה היה וכמה זה חשוב להיות צמודים למזרק. שחר יודעת, היא לא הולכת לשום מקום ללא מזרק. היא מאוד מודעת, תמיד היא תשאל אם מאכל שהיא לא מכירה מכיל ביצים".
לא תמיד מי שרוכש ממתקים למסיבת יום הולדת יודע בעצמו מה המוצר מכיל.
"קודם כל היא לא אוכלת משהו שהוא בספק או כשלא ידוע מה הוא מכיל. לדוגמה, לפני כמה ימים היא נתקלה בדיוק במקרה שהיה כתוב על המוצר ברוסית, והיא תמיד תשאל מה כתוב, היא תמיד תבדוק. המשפט שלימדתי אותה מגיל צעיר הוא 'אם לא יודעים, לא אוכלים', והוא מאוד חקוק לה. אם יש ספק, לא אוכלים, אפילו שלפעמים זה ממש מבאס, במיוחד בימי הולדת".
רוצים להישאר מעודכנים?
גם לא ביס מעוגה?
"לא צריך יותר מביס. אני אספר לך יותר מזה, אני סייעת רפואית לילדים אלרגיים ולא מדובר רק באכילה. מספיק שילד נוגע בברז כשידיו מלוכלכות בגבינה, וילד אלרגי ללקטוז ייגע בברז אחריו ואחר כך ישפשף את העיניים, או יכניס את היד לפה, הוא יקבל התקף. בתוך כמה דקות זה עלול להתעצם ולהגיע לחנק ובהמשך גם להקאות ולהתקף אפילפטי. זה מאוד מאוד מסוכן, ולמזלי, כשהכנסתי את שחר לגן בגיל 3, מעולם לא נתקלתי בהורה מהגן או מכיתות בית הספר, שהלך נגדי, אבל זה קורה. אנחנו מתמודדים המון מול הורים אחרים, שלא תמיד סבלניים כלפי הילדים האלרגיים בקטע של 'איך נכין עוגה ללא חלב, או ללא ביצים?'. לא כולם מגלים רגישות לאחר, וזו התמודדות מאוד קשה לחיות עם ילד אלרגי מעבר לפחד האישי".
עדיין אין מספיק מודעות?
"אני חושבת שיש הרבה יותר מודעות היום, אבל עדיין לא מספיק. לצערנו, אושר דרעי ז"ל הדליקה ועוררה פה המון אנשים".
של מי היה הרעיון לעשות את הסרטון?
"כשסיפרתי לשחר, היא ישר קפצה ואמרה 'אמא בואי נעשה סרטון', זה היה הרעיון שלה. לפני שנה אמרתי לה שכדאי שנעשה סרטון קצר לטיקטוק ונסביר איך מזריקים במקרה חירום, ושחר לא כל כך רצתה. כמובן שלא לחצתי עליה. אתמול היא הציעה, כדי שיותר אנשים ידעו עם מה היא מתמודדת. המטרה היא לגרום לאנשים להבין שלהזריק זה לא דבר נורא, זה לא מפחיד וזה חובה. זה מציל חיים, פשוטו כמשמעו. מזרק מציל חיים. פשוטו כמשמעו".
בעקבות המקרה של אושר, היית מצפה מראש העיר לחייב בעלי מסעדות להחזיק מזרקי אפיפן?
"בדיוק כמו שהכניסו את חוק הדפיברילטור למבנים ציבוריים, חשוב להכניס את נושא מזרקי האפיפן למסעדות. אמנם צריך לדאוג לחדש כל הזמן את המלאי, כי התוקף של המזרק מאוד קצר יחסית, אבל זה חייב להיות מעוגן בחוק. בכל מסעדה חייב להיות מזרק. אני יודעת שיש ראשי עירייה שכן מחייבים ומקווה שגם פה יקרה אותו דבר. המקרה של אושר מאוד זעזע את כולם. יו"ר עמותת 'יהל' לילדים אלרגיים כתבה פוסט מאוד מרגש, על איך המקרה של אושר ציווה לנו את החיים וציווה לנו את העלאת המודעות. אני הייתי בין מובילות המאבק ב-2018, כשמשרד הבריאות רצה לבטל את התקן של הסייעות לילדים אלרגיים בגנים ובכיתות א'-ב'. הגעתי לכנסת שבוע אחר שבוע, השתתפתי בהפגנות ועשיתי הכל כדי לשנות את הגזירה. מזרק מציל חיים והוא חייב להיות בכל מסעדה או מוסד חינוכי".
שמשון
לאמא של הילדה,לא בכל מקום ולא בכלל אמור להיות מזרקי אפיפן.מי שחולה שיחזיק מזרק בתיק.תיכף תרצי גם שכל בית עסק יחזיק גם כדור נגד כאב ראש וכדורי שינה.
תהילה
כמה דפוק צריך להיות מפה ועד לאלוקים כדי להיות אטום לאדם אלרגי נגיד ויש לה אפיפן בזמן התקף הרי מישהו צריך להפעיל אותו אז כן אם זה יהיה מעוגן בחוק יהיו מי שידעו להשתמש בו
שמחתי לעזור