מסדר כנפיים של קורס טיס מחזור 181 התקיים אתמול (רביעי) בבסיס חיל האוויר בחצרים, והוענקו בו כנפי טיסה ל-39 בוגרי הקורס, ובהם שני חיפאים – סגן ת' וסגן ע'. דרגות הקצונה הוענקו ביום שני ל-37 מסיימי הקורס ולשתי מסיימות הקורס – לוחמי צוות אוויר שיהוו את חוד החנית המבצעית והאסטרטגית של צה"ל ויובילו את הפעילות המבצעית של חיל האוויר בשנים הבאות.
מסדר הכנפיים התקיים בסימן "דמות הלוחם האווירי", והשתתפו בו נשיא המדינה ראובן ריבלין, הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי, מפקד חיל האוויר אלוף עמיקם נורקין ומשפחות הבוגרים. הטקס נערך במתכונת מצומצמת בשל הנגיף קורונה בתום שלוש שנים של הכשרת הצוערים כקצינים לוחמים, כאנשי צוותי אוויר וכבוגרי תואר לימודים אקדמי מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, ובשבוע הבא יוצבו הקצינים החדשים בטייסות השונות בחיל האוויר ויחלו את הכשרתם המבצעית.
סגן ת', בת 22 מחיפה, הוכשרה כנווטת תובלה. לת' יש שני אחים – בן 28 ששירת כמדא"ג בחיל הים, ובת 25 שהיתה מפקדת בסנפיר. אביה, בן 56, הוא רופא שבשירותו הצבאי היה בצוללות, ואמה, בת 55, היא מתכננת בחברה פרטית שעובדת עם רפא"ל. ת' היתה בתנועת נוער במשך תשע שנים, כאשר בשלוש מהן היא שימשה מדריכה, וסיימה שנת שירות בחווה חינוכית לקיימות.
לדבריה, היא רצתה להגיע לקורס טיס בגלל האתגר: "אם לי יש את המסוגלות לעשות את זה, אעשה. בטיסה יש רמת מקצוענות ואתגר, ובכל גיחה עובדים על משהו קטן ומבינים שיש לו משמעות".
למפגש של מפקד חיל האוויר עם האנשים שהשפיעו על חיילי הקורס היא הביאה את סבה, והסבירה: "אני מדברת איתו על דברים כמו עם חבר".
כשהיה לה קשה בקורס היא פנתה לחברים מתוך הקורס ולבני משפחה: "הדרך שלי היתה מלאה בהתלבטויות – האם זה נכון? האם זה בשבילי? חושבים את הדברים האלה גם כשטוב וגם כשרע – זה בריא לדעתי".
סגן ע', בן 21 מחיפה, הוכשר כנווט. לע' יש שני אחים – פקחית טיסה בת 19, ובן 16. אביו, בן 50, הוא בעל חברת הייטק ששירת בצה"ל כחובל, ואמו, בת 47, היא מנהלת בית ספר יסודי.
השלב שבו הבין ע' שהוא רוצה להיות איש צוות אוויר היה בסוף שלב הראשוני: "המיון נגמר והמרד נפסק. בשלב ההשכלה יש לך זמן להבין אם אתה רוצה את זה או לא, והבנתי שאני רוצה לתרום למדינה בפלטפורמה הזאת".
ע' מספר שקורס הטיס הוא לא תחרותי כמו שחושבים: "זה לא אחד על חשבון השני. כולנו חברים טובים מאוד – דבר שהתהווה בעיקר בשנת ההשכלה".
לע' לא היה רגע שבו הוא רצה לפרוש: "גם כשהיה קשה חשבתי שצריך פשוט לתת עוד פוש". אחד מהרגעים המשמעותיים ביותר עבורו היה השלב הבסיסי: "עברנו שם המון דברים מאתגרים, אבל בסופו של דבר – דברים קשים הופכים לחוויה".
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
כול הכבוד שאפו ענק אין אלופים ותותחים שאלוהים ישמור אותכם תמיד בכול טיסות שלכם.
סי
כול הכבוד שאפו ענק אין אלופים ותותחים שאלוהים ישמור אותכם תמיד בכול טיסות שלכם.
צור
לעומת מה שרפי-רפול חסון עשה בשירותו הצבאי, נווטים קטנים עליו! נכון רפי?
יום שבת שלום ומבורך!