בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דחה את העתירה שהגישו העיריות חיפה, נשר וקרית אתא והמועצה האזורית זבולון נגד שר הפנים אריה דרעי, מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן והוועדה הגיאוגרפית חיפה.
כפי שפורסם ב"כלבו – חיפה והקריות", הוועדה הגיאוגרפית של משרד הפנים, שדנה בחלוקת ההכנסות מארנונה ממתחם בז"ן, הגישה לשר הפנים את המלצותיה, ולפיהן שבע רשויות מקומיות נוספות יתחלקו בהכנסות אלו, ולא רק העיריות חיפה, נשר וקרית אתא ומועצה מקומית זבולון – ארבע רשויות שהכנסות הארנונה חולקו ביניהן עד כה.
בעקבות פרסום הדוח, שהוגש גם לרשויות המקומיות במטרה לקבל את תגובתן אליו, ביקשו ארבע הרשויות להיפגש עם השר דרעי כדי לשטוח את טענותיהן, אך לא נענו. בהמשך הן דרשו אורכה מעבר ל-14 הימים שניתנו להם להגיב, אבל בקשתן נדחתה. בשל כך הן עתרו לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ נגד דרעי, כהן והוועדה הגיאוגרפית, וביקשו לקבל צו על תנאי אשר מורה למשיבים להתייצב וליתן טעם מדוע לא תבוטל ההחלטה לאפשר להן ארכה בת 30 יום למתן התייחסות הולמת לדוח המסכם, וצו ביניים אשר מורה לדרעי לא לדון בדוח ו/או להימנע ממתן החלטה בנושא הדוח, וזאת עד למתן החלטתו של בית המשפט בעתירה.
ביום ראשון הגישו שר הפנים, מנכ"ל משרדו והוועדה הגאוגרפית את תגובתם לבית המשפט וטענו כי דין העתירה להידחות על הסף בשל היותה עתירה מוקדמת, "שכן נקודת הזמן המתאימה לביקורת שיפוטית, ככל שתהיה עילה לכך, לרבות בסוגיית פרק הזמן להעברת התייחסות מטעם העותרות, תהיה לאחר קבלת החלטה מינהלית סופית על ידי שר הפנים ולא קודם לכן".
משרד הפנים הוסיף וטען כי "פרק הזמן שהועמד מלכתחילה לרשות העותרות הולם את פרק הזמן שניתן לרשויות אחרות בנושאים מסוג זה, ואין בו משום חריגה מהמקובל. מדובר בפרק זמן מספיק, וזאת בשים לב לכך שהנושא מוכר לרשויות, לכך שברשותן המידע הרלוונטי לגיבוש התייחסות, ולכך שהן הופיעו בפני הוועדה כמה פעמים והציגו את מכלול טעמיהן המתנגדות להוספת רשויות מקומיות אחרות למנגנון חלוקת ההכנסות מתקבולי מתחם בז"ן"
רוצים להישאר מעודכנים?
השופט עופר גרוסרופף קיבל את עמדתו של משרד הפנים וקבע: "הדין עם המשיבים. הלכה נקוטה בידינו כי הנקודה המתאימה על ציר הזמן להעברת ביקורת שיפוטית מינהלית היא לאחר שהתקבלה החלטה מינהלית סופית, אף כאשר בפי העותר טענות בקשר לפגיעה בזכות הטיעון. הלכה זו יושמה לא אחת גם על טענות שהופנו נגד ממצאי ועדות שנועדו לחקור ולהמליץ לשר הפנים כיצד לפעול בסוגיות של שינוי גבולות וחלוקת הכנסות. בהתאם לאמור, גם בענייננו יש לומר כי על העותרות להמתין להחלטה סופית שיקבל שר הפנים בעניינו של הדוח המסכם, ורק לאחר מכן, וככל שיחפצו בכך, תיפתח עבורן הדלת להעמדת טענותיהן לבחינה שיפוטית, ובכלל זה הטענה כי במהלך ההליך המינהלי קופחה זכות הטיעון העומדת להן. עוד נציין כי יש ממש בטענת המשיבים ולפיה קמה עילה נוספת לדחיית העתירה על הסף, משלא צורפו לה כמשיבות הרשויות המקומיות האחרות שעשויות להיפגע מההכרעה בעתירה".
עוד קבע השופט כי "לאור האמור, לא ראינו מקום לדון בשלב זה בטענות העותרות לגופן כי קופחה זכות הטיעון שלהן". עם זאת העיר השופט כי "על מנת שלא תצא תקלה תחת ידי שר הפנים, כי משך הזמן שהועמד לרשות העותרות אכן נראה קצר מאוד בהינתן מורכבות העניין, ומשך הזמן שנדרש לוועדת החקירה להכריע בו, טוב יעשו המשיבים אם יאריכו מיוזמתם את משך הזמן להגשת התייחסויות לדוח המסכם לפחות בשבועיים נוספים".
יוסף מרקו
טוב מואד , בז"ן היא יישות עצמאית , שנוסדה לעזור למדינה בצורה חיונית למשק הדלק ( החמצן של המדינה) ואין זה יהיה נכון להטיל על בז"ן לשלם ארנונה , שבז"ן עצמה היא חיונית למדינת ישראל
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
עתרו מוקדם מדי לפני קבלת החלטה ובכך בזבזו כספי ציבור בעתירת סרק.
האם היועצת המשפטית הדגולה של העירייה עו"ד קליין לא בקיאה בהלכות עתירות כאלו, לא יכלה לבדוק לפני הגשת העתירה, לא ידעה שזה מה שיפסוק בג"צ ולא יכלה למנוע