מה הוא רוצה או מה אני רוצה? נקודה למחשבה לפרשת השבוע "עקב".
היתה לי השבוע שיחה ארוכה בנושא "הצעירים של היום לעומת הצעירים של פעם". אני טענתי שדבר לא השתנה ושאם החינוך הוא נכון אז גם היום הצעירים מוכנים לעשות מה שנדרש מהם, ואילו זו שהיתה בצד השני של השיחה טענה שהצעירים של היום חושבים רק על עצמם. זהו נושא חשוב מאין כמוהו, ומעניין שבפרשת השבוע אפשר – כמו בכל דבר – למצוא את התשובה.
ביום שני הקרוב, כ' במנחם-אב, יצוין יום פטירתו של רבי לוי יצחק שניאורסאהן זצ"ל – אביו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח – בשנת תש"ד (1944). רבי לוי יצחק, שהיה רבה של יקטרינוסלב (דנייפר באוקראינה של היום), מסר את נפשו למען הפצת התורה והיהדות. פעם נקש על דלת ביתו בחור יהודי וביקש שהרב יסדר את חופתו עוד באותו הערב. לצורך עריכת חופה יהודית נדרש מניין יהודים, ואילו הצעירים היהודים, ביחד עם הרב והחתן, מנו רק תשעה. הרב לא חשב פעמיים, פנה אל יהודי שהתגורר במקום והיה חבר בקומסומול של המפלגה הקומוניסטית וביקש ממנו להשלים מניין.
צעד זה עלול היה לסכן את כל משתתפי האירוע, ובפרט את הרב, אך הוא לא חשש, כי אם זה מה שצריך לעשות, זה מה שיהיה. לצערם של כולם, בשנת תרצ"ט (1939) נאסר הרב לוי יצחק והוגלה לצ'יאלי, וכעבור חמש שנים, בדרכו חזרה הביתה, הוא נפטר ונקבר באלמא אטא שבקזחסטן. אלו הם חיים נכונים, שבהם עושים בעיקר את המוטל עלינו ופחות את "מה שבא לנו".
רוצים להישאר מעודכנים?
120 שנים חלפו מיום הולדתו של משה רבינו. בספר דברים נותן משה את דברי התוכחה והסיכום לפני העברת השרביט ליהושע בן נון.
וכך מופיע בפרשת השבוע "עקב": "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אלוקיך שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אלוקיך לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה' אלוקיך בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ".
ספר התורה הוא ספר שבו מופיעים סיפורים, חוקים ואירועים, אך זהו לא ספר של שאלות ותשובות. אפשר לומר שזו הפעם היחידה בתורה שבה נשאלת שאלה "מה?". בדרך כלל כששואלים "מה רוצים ממך?" אפשר לחשוב כאילו התשובה תהיה פשוטה. כאן התורה מבקשת מאיתנו את הכל. איך אפשר לשאול כאן "מה?". אבל כשמחלחלת ההבנה שמדובר ב"ה' אלוקיך", שאנחנו כאן כדי למלא את רצון הבורא ושהטוב האמיתי בשבילנו הוא קיום התורה והמצוות שאותם ציווה ה', הכל מתגמד.
כשהחינוך הוא לא לעשות "מה שבא לי" אלא "מה שצריך ממני", אז גם אם צריך לדפוק באמצע הלילה על דלת ביתו של שכן מסוכן או לנסוע לקצה העולם כדי לקיים מצווה, הכל קל.
בימים אלו נמצאים מיליוני ילדים ובני נוער בחופשת הקיץ, או כפי שזה נקרא – "בין הזמנים". זה הזמן שלנו כהורים לשאול את עצמו איפה אנחנו בחינוך של הילדים או איפה הילדים בחינוך שנתנו להם. זה הזמן שלנו לבחור את החינוך הנכון ביותר עבורם, להשקיע זמן ומאמץ בחינוכם ללכת בדרך התורה והמצוות ובמורשת עם ישראל. וזו הדרך הנכונה שתביא אותנו לשלום אמיתי – בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין השכנים שלנו. כשנעשה את המוטל עלינו נוכל להיות אור לגויים. ומהקדוש ברוך הוא אנחנו מבקשים שלא יחכה עד אז, אלא יביא את משיח צדקנו ואת הגאולה השלמה עוד היום.
שבת שלום ומבורך.
תגובות