למה הרבי לא עלה לארץ? נקודה למחשבה לפרשת השבוע "חוקת" ול-ג' תמוז. לא פשוט לכתוב ביום כזה – היום שלאחר ג' בתמוז. מצד אחד זהו יום היסטורי שבו עמדה השמש במשך 36 שעות בגבעון כדי שעם ישראל ינצח במלחמה בזמנו שלן יהושע. זהו יום שבו הרבי הריי"צ השתחרר ממאסר הבולשביקים לפני 93 שנים בדרכו לגלות בעיר קאסטראמא, וכעבור עשרה ימים שוחרר לביתו. זהו יום שמח – יום גאולתי. ומנגד, כבר 26 שנים מאז ג' תמוז תשנ"ד – היום שבו הסתלק הרבי מלך המשיח מעינינו הגשמיות.
סיפורים על הרבי תוכלו למצוא בכל אתר ובכל חיפוש בגוגל. תמונות וקטעי וידאו לאלפים תמצאו ביוטיוב. אך מה שחשוב יותר מכל זה הוא להבין, לדעת ולהאמין שהרבי פשוט איתנו. כל אחד יכול לפרש את זה באופן שהוא חושב – בגשמיות או ברוחניות, בהקיץ או בחלום – אבל על דבר אחד אין חולק: הרבי לא עזב ולא יעזוב אותנו חלילה. כאבא, כרועה נאמן וכמנהיג אמיתי הוא תמיד איתנו – איתך, איתי ועם כל אחד – בכל זמן. ובפרט כשנזכרים ומבקשים "רבי הושיעה נא".
רוצים להישאר מעודכנים?
בפרשת השבוע "חוקת" אנו קוראים על הסיפור שבו משה הכה בסלע במקום לדבר אליו, ועל העונש הנורא שנגזר עליו שלא ייכנס לארץ ישראל. 515 תפילות (המילה "ואתחנן" בגימטריה) ביקש משה ולא נענה. הוא נשאר איפשהו מעבר לירדן. זהו הסיפור האמיתי של משה רבנו, שבאמת יכול היה לתבוע ולבקש להיכנס לבד, אבל הבקשה שלו היתה שכל דור המדבר שנענש ייכנס גם הוא. וכשלא נענה הוא נשאר איתם במדבר.
הרבי הוא משה רבנו של דורנו. הרבי דואג לכל אחד ואחת, נותן להם כל מה שהם צריכים, מאמין, מברך ומשפיע. והרבי לא עוזב. הרבי הבטיח לנו בנבואה ברורה כי "הנה זה משיח בא", ואנחנו בטוחים שזה יקרה עוד היום. הרבי הבטיח כי בבוא הגאולה הוא יעלה עם כל יהודי התפוצות לישראל, ואנו מאמינים כי עוד היום נראה שוב בזיו פניו, גואל אותנו גאולת עולמים.
ועד אז – במצבים טובים יותר וטובים פחות, באתגרים ובקשיים – נזכור ונגיד "רבי". נכתוב לו, נלמד את תורתו ונקיים את הוראותיו. נחליט ביחד לגרום לו נחת רוח ולקבל החלטה טובה של עוד מצווה ומעשה טוב אשר יביאו כבר את התכל'ס שאנחנו מחכים לו יותר מדי: משיח עכשיו.
רבי, אנחנו אוהבים אותך ומחכים לך. נשארנו ונישאר נאמנים לעד. וגם כשלפעמים הדמעות זולגות מגעגועים, נעצור ונתחיל לרקוד בשמחה "שישו ושמחו בשמחת הגאולה, הנה זה משיח בא". יחי אדוננו, מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד.
שבת שלום ומבורך.
תגובות