דוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן חושף כי נמל חיפה אינו ערוך בשל מגבלות תשתיתיות לתחרות עם שני הנמלים החדשים – נמל המפרץ בחיפה ונמל הדרום באשדוד – שאמורים להיפתח בשנת 2021.
הדוח התמקד בכך שבשנה הבאה נמל חיפה לא יהיה ערוך לקליטתן של אוניות מכולה גדולות בשל מגבלות עומק הנמל, ולעומת זאת, נמל המפרץ ונמל הדרום יוכלו לקלוט אוניות מסוג זה. לפי הדוח, הכינוי "אוניות גדולות" הוא יחסי ומשתנה עם העלייה בגודלן של האוניות. לצורכי הדוח, ההגדרה מתייחסת לאוניות שיכולות להוביל 18,000 מכולות TEU (מידותיה של מכולה בנפח זה הן 6.10 מטרים אורך, 2.44 מטרים רוחב ו-2.59 מטרים גובה).
בדוח נכתב: "במועד תחילת פעילותם של הנמלים החדשים, התשתיות של נמל חיפה לא יהיו מותאמות לקליטת אוניות מכולה גדולות. לעומת זאת, הנמלים החדשים יתאימו למעבר, לפריקה ולטעינה של אוניות גדולות, המחייבות עומק מים של 17.5 מטר ליד הרציפים. אוניות גדולות אלה, בגלל גודלן, אינן יכולות לפקוד את נמל חיפה, וזאת בין היתר בשל מגבלות עומק הנמל". לפי הדוח, נמל חיפה ערוך לקליטת אוניות בקיבולת של 15,300 TEU בלבד.
מתשובתה של חברת נמל חיפה, מפעילת הנמל, למבקר המדינה עולה כי בנושא התשתיות חלקה החברה על גורמי המקצוע ועל מקבלי ההחלטות הרלוונטיות בשלוש סוגיות מרכזיות – עצם הצורך בהעמקה, מיקום ההעמקה ועיתויה. לפי תשובת החברה, אף לא אונייה אחת בקיבולת מלאה של 14,000 TEU תגיע עד לשנת 2026 למרחב נמל חיפה, הכולל את נמל המפרץ.
בתשובתו של משרד התחבורה למבקר המדינה צוין כי בשנים האחרונות שודרגו מאוד תשתיות הנמלים הקיימים, אך המשרד גורס שאין הכרח שההיערכות התשתיתית לקליטתן של אוניות גדולות תוך העמקת הנמל ל-17.5 מטר תסתיים עד למועד תחילת התחרות בשנת 2021 ואפשר לדחותה, שכן עם פתיחת התחרות והירידה הזמנית בנפח העבודה תתאפשר תחילת ביצוע העבודות לקראת ההיערכות התשתיתית הנדרשת ללא פגיעה בלקוחות הקיימים של הנמל.
בדוח צוין כי נושא המימון של פרויקט ההעמקה בנמל חיפה "היה ועודנו שנוי במחלוקת", ובהקשר זה הוסיף מבקר המדינה כי "היה ברור לכל הגורמים, ובראשם לחברת נמלי ישראל (חנ"י), כי עבודות ההעמקה יבוצעו על ידי חנ"י, אם כי לאו דווקא במימונה".
בסיכום הדוח כתב מבקר המדינה כי התשתיות הנמליות בנמל חיפה טרם הותאמו לעידן התחרות עם הנמלים החדשים, "ולפיכך יש ספק אם תתקיים בסופו של דבר תחרות אמיתית בין הנמלים השונים ואם יושגו החיסכון בעלויות והשיפור ביעילות בענף הנמלים, שהיו מלכתחילה התכלית העיקרית של הקמת הנמלים החדשים. פעולתם של הנמלים החדשים, שיהיו להם יתרונות תפעוליים ומבניים משמעותיים על פני הנמלים הקיימים, ללא תחרות אמיתית, עלולה לסכל את השגתן של חלק ממטרות הרפורמה כגון הורדת מחירי השירותים הנמליים".
יוסי
נו, מה אפשר לצפות מהאיש שהרס את תעשיית הספנות במדינת ישראל? ראש רשות הספנות ונמלים מייצג אינטרסים כלכליים של בעלי הון. הוא כמובן לא מייצג את אזרחי המדינה שאלפי מקומות עבודה נעלמו בגלל האיש הזה. הון שילטון במשרד התחבורה.
טל
לא מוכן? אז שיכשל ויסגר. שירדו לנו מהגב עובדי הנמל השמנמנים.
לא מצטער לרגע.